פסק-דין בתיק א 16115/05

הצדדים לתביעה וטענותיהם, בכתבי הטענות, בקליפת אגוז

1.        התובעת, אשר החליפה את שמה מ"דפנה ויסמן את לביא בע"מ" לשמה הנוכחי, הינה חברה העוסקת בעמילות מכס ומתן שירותים נלווים.

הנתבעת שכרה את שירותי התובעת (בשמה הקודם) בעסקאות יבוא שונות שנעשו בין השנים 1999 ועד לשלהי שנת 2002, תחילת שנת 2003, עת הופסק הקשר המסחרי בין הצדדים.

2.        התובעת טוענת כי בעת שהופסק הקשר המסחרי בינה לבין הנתבעת, נותרה זו האחרונה חייבת לה סך של 68,283 ש"ח, משוערך ליום 17.1.05. התובעת צרפה לכתב תביעתה את כרטיס הנהלת החשבונות הנוגע לנתבעת בתמיכה לחוב הנטען. סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הוא שנתבע במסגרת התביעה שבפניי.

3.        הנתבעת טענה כי שילמה לתובעת את מלוא שכרה בגין השירותים שניתנו לה על ידי התובעת. הנתבעת מודה כי לקראת סוף שנת 2002 הייתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לחוב בסך 23,700 ש"ח, שהנתבעת התכחשה לחובתה לשלמו. בעקבות מחלוקת זו התקיימה פגישה ולטענת הנתבעת סוכם שהתובעת תוציא זיכוי בהתאם והחשבון "יאופס". הנתבעת טוענת שהתובעת "ממחזרת" דרישות שכבר נדחו בעבר על ידה ולמעשה אינה חייבת דבר לתובעת, לפיכך דין התביעה להידחות.

העדויות והראיות

4.        בתיק זה הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים:

מטעם התובעת הצהירו מר יוסי שמואל (להלן: "שמואל") המשמש כמנהל התובעת והגב' רחל רבר (להלן: "רבר"), מנהלת חשבונות בתובעת אשר הגישה מטעמה תצהיר משלים; ואילו מטעם הנתבעת הגישו תצהירים מר ערן זקס (להלן: "זקס"), מנהל בנתבעת וכן הגב' ורוניק אוזן, מנהלת חשבונות אצל הנתבעת (להלן: "אוזן").

5.        ביום 10.4.07 נחקרו מצהירים אלה על תצהיריהם ובתום שמיעת העדויות, ולבקשת ב"כ התובעת, ניתן צו לסיכומים בכתב.

 משאלה הוגשו, יש ליתן פסק דין על סמך החומר שבפני.

החוב שבמחלוקת- מקורו

6.        לאחר שמיעת העדויות, התבהרה התמונה לגבי מרכיבי החוב הנטען.
זה המקום לציין כי מתוך כרטיס הנהלת החשבונות אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה וכן מתוך בליל החשבוניות שהוגשו כנספח ת/2 לתצהיר שמואל- לא ניתן היה להבין דבר לגבי מקור החוב, ובעניין זה תצהירו של זקס (סעיפים 11 עד 14 לתצהירו), וכן העדויות שנשמעו כאמור, הבהירו ומיקדו את המחלוקות שבין הצדדים.

7.      אם כן, הסתבר כי סכום החוב מורכב למעשה מארבעה "ראשים"-

7.1.  חוב בגין ריביות- שמואל הודה בחקירתו שמתוך הסכום הנתבע, סך של 35,000 ש"ח הינו בגין ריביות שלא שולמו (יכונה להלן: "הריביות" ו/או "חוב הריביות");

7.2.  סכומים בסך של כ- 11,078 ש"ח אשר שולמו, כטענת התובעת- בגין "השהיות מכולה";

7.3.  סך של כ- 4,292 ש"ח אשר שולם על ידי התובעת בשנת 2001 במסגרת עסקת יבוא מכונת גריסה לפלסטיק (יכונה להלן: "עסקת אמקס").

7.4.  חיובים נוספים בסך של 3,209 ש"ח (להלן: "החיובים הנוספים").

אתייחס לכל אחד ואחד ממרכיבי החוב שלעיל.

חוב הריביות