פסק-דין בתיק א 16101/06

התובעת היא חברה בשם "אחדות 1910 בע"מ" [ להלן: "התובעת" או  "אחדות  1910" בהתאם להקשר הדברים ], הוקמה ביום 23.5.04 [ סעיפים 1, 2 לתצהירו של מר צור אברהם, מנהלה של אחדות 1910 (להלן: "צור") ותעודת ההתאגדות של החברה הנ"ל, נספח מס' 1 לתצהירו ] והיא קיימה קשרי ספק - לקוח הדדים עם הנתבעת, שנותרה חייבת לאחדות 1910, לטענתה, סכום של  -.148,583 ש"ח ליום 31.1.05, כפי כרטיסי הלקוח של הנתבעת אשר צורפו כנספחים 7(1), 7(2) לתצהירו של צור.

הסכום הנ"ל הוא הסכום הנתבע במסגרת תובענה זו.

עיקר טענת הנתבעת כנגד תביעת אחדות 1910 היא לקיזוז חוב נגדי בסכום של         -.319,329 ש"ח בגין עבודות שהיא ספקה לתובעת, כאמור בסעיפים 1, 4 - 5  לתצהירו של מנהל הנתבעת מר עודד כהן [ להלן: "עודד" ] וכמפורט בכרטיס הנהלת חשבונות של הנתבעת, נספח א' לתצהירו של עודד [ להלן: "סכום הקיזוז"] .

הסכום הנ"ל אינו מוכחש למעשה על ידי התובעת, אשר לא התייחסה אליו כלל בראיותיה וגם הודתה בו בעקיפין בסעיף 7 לסיכומי טענות ב"כ התובעת, אליו עוד אשוב בהמשך הדברים.

עיקר טענת התובעת היא לכך שסכום הקיזוז אינו מבטא חוב שלה כ"אחדות  1910" אלא של גוף אחר ונפרד ממנה שהוא אגודה שיתופית בשם "אחדות (1977) דפוס אופסט ופלט אגודה קואופרטיבית בתל אביב בע"מ [ להלן: "אחדות 1977" ] עמה קיימה הנתבעת קשרי ספק - לקוח הדדים קודם להקמתה של אחדות 1910 וביניהם נותר חוב סכום הקיזוז לטובת הנתבעת.

מתברר כי עסקי  הדפוס של התובעת עברו מספר גלגולים, בהם היו מעורבים אותם אנשים או לפחות חלקם, והעסקים או חלקים מהם, כפי שיובהר בהמשך, עברו מגוף אחד למשנהו שהמשותף להם הוא בהמשכיות העסק מחד ובשימוש בשם עסק חדש, אך הכולל את התיבה "אחדות" בשמו, באופן שיש בו כדי להטעות את הציבור לכך שהמדובר באותו גוף שקדם לגוף החדש, או לחילופין, ליצור מצג של המשכיות.

בראשית הייתה אחדות 1977 אשר נוסדה ביום 20.7.77  ונוהלה על ידי אחד, מר אמנון בן נחום [ להלן: "בן נחום") שמסר תצהיר מטעם הנתבעת דווקא והוא דמות מפתח בפרשת דברים זו [ סעיפים 8, 9 לתצהירו של צור ותעודת ההתאגדות של אחדות 1977, נספח 4 לתצהירו ].

ביוני 2004, מיד לאחר יסודה של אחדות 1910, כפי שפורט לעיל, רכש בן נחום מניות באחדות 1910, קרי בתובעת; באותה עת המשיך בן נחום לנהל את אחדות 1977 עד לחודש נובמבר 1977, מועד בו חדלה לפעול [ סעיפים  5, 10 לתצהירו של צור ] כאשר עובר לחודש נובמבר 1977, מונה לאחדות 1977 כונס נכסים ופעילותו של בן נחום באגודה זו הייתה, עד נובמבר 1977, תחת מטריות כונס הנכסים ומטעמו [ סעיף 9 לתצהיר צור ].

למען הסדר הטוב, אם כי אין צורך בכך להנמקתו של פסק דין כפי נימוקיו [ אולם אילו הייתי רואה צורך לנמקו בנימוקים אחרים, ייתכן והיה בדברים הבאים כדי לתת לכך בסיס ], יצוין כי גם אחדות 1910 לא שרדה זמן ארוך מדי ובחודש אוגוסט עברה פעילותה לחברה חדשה, ששמה המלא לא נודע, אולם היא ידועה כ"אחדות 1995"; אחדות 1910 אינה פעילה עוד  והעבירה את מלוא עסקיה לאחדות 1995, לרבות לקוחותיה קרי, המוניטין שלה, אולם ככל הנראה לא נרשם דבר בעניין זה מתוך רצון להעלימו משלטונות המס ולהימנע מתשלום מס רווחי הון על העברת העסקים [ ראה מכלול דברי עדותו של צור בחקירתו הנגדית בעמ' 4, 5 לפרוטוקול ], וכמסתבר, גם אחדות 1995 לא שרדה ימים והעבירה, בדרך כלשהי, את עסקיה לחברה אחרת ששמה המלא לא נודע לי וכונתה כ"אחדות סהר" [ חקירתו  הנגדית של עודד, עמ' 10 לפרוטוקול שורות 28, 32 ], וגם שם, בחברה חדשה זו מופיע בן נחום כשותף ובסופו של דבר הגוף המקיים היום את כל עסקי התובעת הוא גוף נוסף וחדש בשם "אחדות הדפסות 1995 בע"מ" [ עדות בן נחום לשאלת בית המשפט בעמ' 15 לפרוטוקול ], אם כי, יתכן ואין המדובר אלא בגוף הקרוי למעלה "אחדות 1995" אלא שבמקרה כזה, אין הדברים מתיישבים עם עדותו של עודד לפיה הועברו עסקי אחדות 1995, לאחדות סהר.

לכל אותם דברים הייתי רואה להתייחס אילו היה בהם צורך, כאמור, להנמקת פסק הדין בדרך אחרת מדרכי שלהלן, היינו תוך התייחסות לשאלות מדיני התאגידים הכוללות נושאים של "הרמת מסך" וניהול עסקים במרמה על ידי אורגנים ובעלי מניות של התאגידים אך כאמור אינני רואה צורך להתייחס לכך.

כפי שציינתי לעיל, וכפי העולה מהראיות, דמות המפתח היא זו של בן נחום, אשר היה מעורב בצורה כזו או אחרת בכל הגופים האמורים, לרבות ובעיקר, ככל הדרוש לענייננו, באחדות 1977 ובאחדות 1910, כפי שמודה צור במפורש בתצהירו.

בתצהירו הקצר, חוזר בן נחום על היסטוריית המעורבות שלו בחברות הנ"ל; בסעיף 6 לתצהירו מאשר בן נחום את טענתו הבסיסית של עודד והיא שעם המעבר העסקי בין הגופים, היינו העברת כל פעילות אחדות 1977 לאחדות 1910 עברו כל ההתחשבנויות שבין הספקים לבין אחדות 1977 לאחדות 1910 והייתה המשכיות בעסקים "...הפעילות העסקית המשיכה כאילו לא נוסדה חברה אחרת" [ סעיף 5 לתצהירו של בן נחום ].

דברים אלה של בן נחום, מהווים, מבחינתי ראיה משמעותית ביותר באשר למערכת היחסים בין התובעת לנתבעת, כאשר, יש לזכור, בן נחום מצוי או היה אמור להיות מצוי מצד המתרס של התובעת.

יתר על כן; צור אינו יכול להסביר מדוע וכיצד עברו כל ענייני העסקים של אחדות 1977 לאחדות 1910 למעט עניין אחד, והוא החובות לספקים ומדוע, לגישתו, הסכימו הספקים להמשיך לקיים את מערכות היחסים עם אחדות 1910 ולצבור חובות כלפיה, בעוד שחובות אחדות 1977 לא משולמים להם.

אין לי על כן אלא לקבל את טענות הקיזוז של  הנתבעת ולדחות את הסברי התובעת לכך שחובות התובעת לנתבעת משתייכות לאחדות 1977 ולא לאחדות 1910.

עניין אחד שעלה בסיכומי טענות התובעת [ בסעיף 7 הנ"ל ] נוגע להסדר הנושים שנעשה עם אחדות 1977 ושאם צודקות טענותיה בעניין זה, הרי שהוא מכסה את גם את החוב לנתבעת, הוא חוב סכום הקיזוז.

טענה זו, שאולי טובה היא, לא קבלה כל ביסוס ראייתי וגם לא נטענה בכתבי הטענות.

עניין הסדר הנושים עלה רק "על קצה המזלג" בעדותו של בן נחום, על דרך של אזכור, ולשאלת בית המשפט, ואין ולא הובאה כל ראיה על ההסדר, טיבו וטבעו, ביצועו וכל פרט נוסף שיהיה  בו כדי להקים תשתית ראייתית לטענה הקשורה לו, שלא לומר שגם בכתבי הטענות לא הועלתה כל טענה בהקשר זה וממילא ספק אם ללא תיקון מתאים ניתן היה להביא ראיות לעניין זה.

התביעה נדחית.