מבוא
1. ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שבעה שטרות. שלושה מסדרה אחת מועדי פרעונם 30/09/01 , 30/10/2001 ו - 30/11/2001 ( שני הראשונים ע"ס 165,000 מארקים גרמניים כל אחד והאחרון ע"ס 185,000 מ"ג - להלן:"
השטרות הגדולים ") וארבעה שטרות נוספים, בסך 23,125 מ"ג כל אחד שהומרו עם המעבר לאירו לסך של 11,823.62 אירו כ"א ז.פ 15/04/03 , 15/07/03 , 15/10/03 ו - 15/01/04 (להלן : "
השטרות הקטנים"). בקשת הביצוע, במועד הגשתה ביום 3 מרץ 2005, עמדה על סך של 1,264,751 ש"ח.
2. במסגרת הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים, ניתנה לנתבעת רשות להגן כנגד ביצוע השטרות, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך של 175,000 ש"ח. טענות ההגנה כנגד ביצוע השטרות הגדולים היו של כישלון תמורה ולמסירה על תנאי. הנתבעת טענה כי השטרות הינם שטרות ל
ביטחון, כמצויין עליהם, לא נתקיים לגביהם התנאי המאפשר את דרישתם לפרעון, שכן נועדו להבטיח את חיובי הנתבעת על פי פסק הבורר. לאחר שהחיובים בוצעו היה על התובעת להשיבם לנתבעת. באשר לשטרות הקטנים טענה הנתבעת כי הם נפרעו בדרך של
קיזוז.
3. הנתבעת תיקנה את כתב ההגנה על ידי הוספת טענה כי יש לקזז את השטרות הקטנים לא רק כלפי חובות והתחייבויות התובעת כלפיה, אלא גם כנגד תשלומי יתר שבוצעו על ידי הנתבעת לתובעת. כן הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בגין תשלומי היתר, בסכום כולל של 424,789 מ"ג, ששווים למועד הגשת התביעה שכנגד עמד על סך של 1,376,374 ש"ח.
4. לפני כב' הש' פורג התנהלו ההליכים המקדמיים בתיק זה, העדויות נמסרו לביהמ"ש בתצהירים. ישיבות ההוכחות (ביום 8 נובמבר ו- 15 נובמבר 2007), במהלכן נחקרו מאיר גולדגרבר (להלן : "
מאיר"), מר יוסי לוברבוים, מנהל הכספים של הנתבעת (להלן:
"יוסי") ואיתן גול ( להלן:"
איתן") התקיימו לפני. לאחר השלמת העברת מסמכי בנקים מגרמניה, אשר תורגמו לעברית, ניתן על ידי צו להגשת סיכומים בכתב.
העובדות - ההסכמים ופסקי הבוררות
5. התובעת, א. גול ק.ג. ( להלן : "
התובעת" או "
גול"), הנה תאגיד גרמני בשליטתו של מר איתן גול. הנתבעת, מ. גולד חברה לייבוא בע"מ, ( להלן : "
הנתבעת" או "
גולד"), הנה חברה ישראלית בבעלותו של מר מאיר גולדגרבר. עד לתחילת שנת 1999 היו מאיר ואיתן שותפים בחלקים שווים בנתבעת. איתן החזיק את מניותיו בגולד באמצעות חברה וודוזית שבשליטתו, SOUTH NORTH INVESTMENT ,(להלן:
"סאוט-נורט"). בסוף שנת 1998 התערער האמון בין השותפים והם פנו לרו"ח החברה, רו"ח נחום וולנשטיין ( להלן:"
הבורר"), בבקשה כי יפרק את השותפות ביניהם בנתבעת וכן כי יכריע בחילוקי דעות כספיים נוספים שהיו ביניהם, בכלל זה עסקים נוספים בגרמניה ובקפריסין. שטר הבוררות נחתם ביום 3 דצמבר 1998. איתן חתם בשם סאוט-נורט' וגול, מאיר חתם בשם גולד.
6. ביום 3 דצמבר 1998 נחתם בין הצדדים
"הסכם (הצהרת כוונות)" (
נספח ב' לכתב ההגנה המתוקן) ממנו עלה כי מאיר וסאוט-נורט, הציעו למכור או לקנות האחד את מניותיו של האחר, בסכום של 1,250,000 דולר. כאשר, אופן התשלום וזהותו של הקונה והמוכר יקבעו בהמשך על ידי הצדדים.
7. ביום 4 דצמבר 1998, נוסחו על ידי מאיר התנאים בהם הוא מוכן לרכוש המניות, ולפיהם 400,000 דולר ישולמו
"במזומן תוך 15 יום בדרך של שיחרור הפקדון. היתרה ב- 60 חודש בתשלומים תלת חודשיים שווים ורצופים... הצעה זו מותנית בשני תנאים עיקריים: 1. אישור הבנק לשחרור 400,000 דולר מהפקדון. 2. הסכמת פוצמייסטר לשחרר את איתן מהערבויות האישיות..." (
נספח ב1 לתצהיר מאיר)
8. איתן במכתב לבורר (
נספח ב2 לתצהיר מאיר), התייחס למכתבו של מאיר לעיל והודיע כי סאוט-נורט מסכימה למכור את מניותיה למאיר בסכום של 1,250,000 דולר, ובלבד שהסכום הנקוב ישא ריבית, נכסיו של איתן יישארו בבעלותו וכן כי איתן ישוחרר מערבויות אישיות לפוצמאיסטר ופרוטקטור. כן הותנה כי בין הצדדים ייחתם הסכם מפורט.
9. בהמשך הוסכם כי מאיר ירכוש את חלקה של סאוט-נורט בגולד, איתן ירכוש את חלקו של מאיר בעסקים בגרמניה ומאיר ירכוש את חלקו של איתן בעסקים בקפריסין. בסיומו של המו"מ, נחתם ביום 24 ינואר 1999, הסכם בין הצדדים (
נספח ג' לתצהירו של מאיר להלן:"
ההסכם" ). פרשנותו של ההסכם עומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים.
9.1 בסעיף 2 להסכם הוגדרו החובות לגול - 1,445,539 מ"ג (סעיף 2ו' להסכם), החובות לפוצמאיסטר - 6,3000,000 מ"ג (סעיף 2ז' להסכם) והחוב לפרוטקטור - 550,000 מ"ג (סעיף 2ח' להסכם).
9.2 בסעיף 4 להסכם נקבעה תמורת המניות -
"בהתחשב במצב החברה והיקף חובותיה ובערבות המעביר לפרעונם, ישלם הנעבר למעביר תמורת המניות את ערכם הנומינלי בלבד, היינו סך של 1 ש"ח".
9.3 בסעיף 5 להסכם, גובשו התחייבויותיו של מאיר לאיתן לענין שחרורו של האחרון והחברות שבבעלותו מערבויותיהם לחובות פוצמאיסטר ופרוטקטור. כן נקבע אופן שחרור הסך של 400,000 דולר לידי איתן. בנוסף נקבע כי מאיר יהיה אחראי אישית לכך שגולד תפרע את הסך של 850,000 דולר לגול, לכיסוי יתרת החוב אשר פורטה בסעיף 2 להסכם - תשלום זה, סוכם יבוצע בתשלומים באמצעות שטרות להן יערוב מאיר.
10. במועד חתימת ההסכם, נחתם בין הצדדים מסמך נוסף (
נספח ג4 לתצהיר מאיר) בו אישר מאיר כי בנוסף להסכם, קיים חוב של גולד לגול בסך של 650,000 מ"ג (
"המסמך הנוסף").
11. ביום 31 ינואר 1999 נחתם על ידי הצדדים והבורר
"המשך להסכם מיום 24.1.99" בסעיף 3 נקבע כי:-
"סך 400,000 דולר ישולם בהתאם להסכם. סך 500,000 דולר יועבר ב"שווי נכס" בעת הפיצול של הבנין. סך 350,000 דולר ישולם בהתאם לתנאי התשלום המקוריים שנקבעו דהיינו 20 תשלומים רבעוניים. הפעילות בקפריסין תיקנה ע"י מאיר הפעילות בגרמניה תיקנה ע"י איתן. ההפרשים שיווצרו יוסיפו /יקטינו את הסכום להעברה בבנין בהתאם לסעיף 3. גם סכומים שיישארו בהתחשבנות השוטפת יתווספו/יקטינו את הסכום של "שווי הנכס"".
12. ביום 23 מרץ 1999, חתמו הצדדים על מסמך אשר נשלח לבורר ובחתימתם של איתן ומאיר אושר כי
"1. ... בעת ההתחשבנות לחלוקת הבניין בגולד-גול להעביר לטובתו של איתן גול סך של עד 600,000 דולר בהתאם לצורך, מהחצי השייך לי בגין ההתחשבנות להעברת מניות מ.גולד של איתן למאיר גולדגרבר. 2. עם ההעברה של סך 500,000 מ"ג יועברו המניות של איתן - סאוט-נורט על שמי. ..." (
נספח יא1 לתצהיר איתן)
13. ביום 23 אפריל 1999 נחתם מסמך נוסף על ידי איתן ומאיר (
נספח י' לתצהיר איתן). מן המסמך עולה כי 370,000 דולר הועברו לאיתן.
"הפעולות החסרות: א)לשחרר את איתן מערבויות פוצמייסטר. ב) תשלום 30,000 דולר ג) סך 600,000 דולר ישולם על ידי העברת חלק מהבנין. ד) שטרות ע"ס 250,000 דולר ה) העברת מניות מאיר ו) לבטחון - חתימה של מאיר על העברת מניות בחזרה."
14. בהמשך, ניתנו על ידי הבורר מספר פסקי בוררות. פסקי הבוררות הרלבנטיים לענייננו הינם:-