פסק-דין בתיק א 1607/03

רקע

1.         תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכבו של התובע, רכב מסחרי מסוג מיצובישי מגנום מ.ר. 20-458-91, בתאונת דרכים מיום 19.7.02, עת התנגש ברכבו רכב הנתבע       מסוג מזדה  מ.ר.  19-460-43  (להלן: התאונה).

2.         כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים, אשר הוערכו בחוות דעת שמאית מטעם השמאי מר עטיה שאול, שצורפה לכתב התביעה.

3.         בישיבה מיום 15.1.08 הסכימו הצדדים כי בשאלת האחריות לקרות התאונה תיוחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור 20% (עמ' 13 לפרוטוקול הישיבה מיום 15.1.08).

4.         הנתבע הגיש הודעת צד ג' נגד הפניקס הישראלי, חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס), בטענה כי עליה החובה לשפות את התובע בגין נזקיו, בהתאם לפוליסת ביטוח צד שלישי שהנפיקה לרכב הפוגע.

5.         הצד השלישי, הפניקס, הכופרת בכיסוי הביטוחי, הגישה הודעה לצד רביעי כנגד סוכן הביטוח, מר מרדכי מורנו, בטענה כי היה וייקבע שקיים כיסוי ביטוחי לנתבע, הרי שהצד הרביעי הוא שפעל לעשיית ביטוח רטרואקטיבי לנתבע ולפיכך עליו לשפותה בגין כל תשלום שתחויב בו.

טענות התובע

6.         משהושגה הסכמה בעניין חלוקת האחריות בין התובע לנתבע (20% רשלנות תורמת לתובע), התמקדו הצדדים בסיכומי טענותיהם בשאלת גובה הנזק.

7.         התובע טוען כי יש לקבל את חוות דעת השמאי מטעמו, בהעדר כל ראיה אחרת לסתירתה, ולפיה הנזק שנגרם לרכב הינו בסך 52,659.86 ש"ח.

כן טוען התובע כי יש לפסוק לו השבת שכ"ט השמאי בסך של 2,095 ש"ח בגין הכנת חוות הדעת, ובסך של 700 ש"ח נוספים בגין מתן עדות בבית המשפט, הוצאות גרירת הרכב בסך של 500 ש"ח, פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 3,500 ש"ח, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבע

8.         הנתבע טוען לקיומה של פוליסת ביטוח שהוצאה לו ע"י צד ג', לביטוח נזקי צד שלישי, בתוקף מיום 16.6.02 ועד ליום 31.3.03, דהיינו, במועד התאונה, ביום 19.7.02 היתה הפוליסה תקפה.

9.         עוד טוען הנתבע, כי אין כל ממש בטענות הצד השלישי, הן בנוגע להעדר זהות בין בעל הרכב לבין המבוטח, והן לטענה כי נעשה כביכול ביטוח רטרואקטיבי.

10.       לטענת הנתבע, נועד הביטוח לכיסויו של נזק שייגרם לרכושו של צד שלישי, ומתייחס לכן לשימוש ברכב ספציפי באופן שאינו מחייב זהות כאמור לבעל הרכב דווקא.

11.       הנתבע טוען כי חתם על הצעת הביטוח ביום 16.6.02, אצל סוכן הביטוח מורנו (צד ד') ובהתאם - הוצאה לו פוליסה ע"י צד ג', הקובעת מפורשות תקופת ביטוח מיום 16.6.02 ועד ליום 31.3.03.

לשיטת הנתבע, אין יסוד לטענת צד ג' לפיה מועד הצעת הביטוח הינו לאמיתו של דבר רק ביום  25.7.02, זאת בהתאם לחותמת "נתקבל" שהוטבעה על טופס ההצעה, ואין לה על מה שתסמוך, שאם לא כן, מה פשר הונפקה ע"י חתמת המבטחת - חברת הפניקס, פוליסה בעלת תחולה רטרואקטיבית, דבר האסור בתכלית?!

משלא בוטלה הפוליסה, ומשפעל הסוכן כשליח של המבטחת, אין מקום להתנערות צד ג' מתשלום הנזקים.

טענות צד שלישי - הפניקס

12.       צד ג' טוענת, כי המדובר בניסיון של הנתבע יחד עם הצד הרביעי להונות אותה, בכך שפעלו במרמה להשגת ביטוח רטרואקטיבי למקרה ביטוח שכבר ארע.

צד ג' טוענת כי לנתבע היה ביטוח שבוטל עובר למועד התאונה, ובעת שארעה התאונה טרם נערך ביטוח חדש.

לשיטת צד ג', ימים ספורים לאחר אירוע התאונה, ביום 24.7.02, פנה הנתבע לסוכן, צד ד', ומילא הודעה על אירוע תאונת דרכים. אלא שבהודעה נרשם מספר הפוליסה הקודמת, שבוטלה כאמור עוד קודם למועד התאונה, ומשנתחוור הדבר לסוכן, מיהר האחרון אל סוכנות החתמות, ביום 25.7.02, והחתים אותה על הצעה להפקת פוליסה רטרואקטיבית.

13.       כן טוענת צד ג', כי אין יריבות בינה לבין הנתבע משאינו המבוטח עפ"י הפוליסה.

טענות צד רביעי - סוכן הביטוח

14.       הצד הרביעי, סוכן הביטוח מורנו, תומך בגרסת הנתבע כנגד גרסת המבטחת - צד ג' וטוען, כי פעל כדין, משהחתים את המבוטח על ההצעה עוד ביום 16.6.02, והעביר את ההצעה החתומה, בו ביום או בסמוך למועד זה לסוכנות החתמות, יחד עם התשלום.