פסק-דין בתיק א 160023/02

מבוא

יסודה של התביעה שבפניי בדליקה שאירעה ביום 20.10.2001 וכילתה את רכב התובע כליל.

הרכב מסוג ג'יפ "סאנג יאנג" מוסו מ.ר. 28-126-27 (להלן: " הרכב ") בוטח בפוליסת ביטוח מקיף אצל הנתבעת שמספרה 10447334-00 מיום 9.11.2000 ועד ליום 31.10.2001 (להלן: " הפוליסה ").

העובדות, עליהן אין מחלוקת, הינן כי במהלך נסיעת התובע ביום 20.10.2001 בשעה 19:15 לערך מגן יבנה, בסביבות מחלף חולות,  הבחין התובע כי הנהגים סביבו צופרים ומאותתים לו ועל כן עצר בצד הדרך לבדוק במה מדובר. מייד לאחר מכן הבחין בעשן מתחת לרכב ומשהרים את מכסה המנוע פרץ עשן גם משם והרכב עלה בלהבות.

התובע התקשר להזעיק עזרה, ניסה לכבות את הדליקה בעזרת מטף שהיה ברשותו וברשות עובר אורח שניסה לעזור לו אולם הרכב נשרף כליל עד שמכבי האש הגיעו למקום.

שמאי הנתבעת, מר נוריס זלמנוביץ', בדק את הרכב ביום 21.10.2001 וקבע כי הוא נשרף כליל ללא כל ניצולת והכריז עליו "אובדן כללי". לא נערכה כל חקירה של הדליקה על ידי גורם בלתי תלוי מטעם שירותי הכיבוי.

כאשר פנה התובע אל המבטחת שלו, הנתבעת בבקשה לתשלום פיצויים על פי הפוליסה, סירבה האחרונה לשלם בטענה כי התובע גרם במזיד להצתת רכבו ולכן היא פטורה מתשלום.

מכאן, שהשאלות המשפטיות שבמחלוקת בין הצדדים הינן כדלקמן:

1.    על מי מוטל נטל השכנוע, על התובע כי לא גרם לשריפה במתכוון או על הנתבעת הטוענת להצתה.

2.    האם המקרה הביטוחי מקורו בשריפה ספונטנית ולכן על הנתבעת לפצות את התובע, או שמא מדובר בהצתה במזיד על ידי התובע - ומשום כך פטורה היא.

אדון איפה בשאלות שבפניי אחת לאחת -

1. נטל השכנוע על מי

טוען התובע כי מקרה הביטוח שאירע הוגדר ונכנס בסעיף 1 לתנאי הפוליסה:

1.    ...ארוע הגורם לאובדן או לנזק כתוצאה מאחד הסיכונים המפורטים להלן בתקופת הביטוח, לרכב הנקוב במפרט, לרבות מזגן אויר שבו ואביזריו הצמודים אליו או הנמצאים בו מכוח דין (להלן: "הרכב"):

(1) אש, ברק, התפוצצות, התלקחות.

(2) ...

(3) ...

(4) ...

(5) ...

(6) מעשה זדון, אולם אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון, פטור המבטח מחבותו."

בהמשך לכך, גורס התובע כי משהוכיח שנגרם לו נזק ע"פ ס"ק (1) על הנתבעת, הטוענת לתחולת ס"ק (6) מוטל הנטל להוכיח את טענתה.

לעומתו, סבורה הנתבעת כי יש להחיל את סעיף 26 לחוק חוזה הבטוח התשמ"א 1981 הנותן ביטוי מפורש לכך שהביטוח אינו מכסה את מי שגרם למקרה הביטוח במתכוון וגורסת היא כי על פי ההלכה, נטל השכנוע בדבר קרות "מקרה הביטוח" מכיל גם את הנטל להוכיח כי מדובר במקרה שלא המבוטח גרם לו "במתכוון ובזדון" ולכן די בכך שיש בידיה ראיות לכאורה כי לתובע יד בהצתת הרכב, ומשלא הרים הוא את נטל ההוכחה, דין התביעה להידחות.