פסק-דין בתיק א 15982/04

מבוא

1.         התובעת היא חברה בפירוק, אשר בשנות פעילותה עסקה במתן הלוואות חוץ בנקאיות. התובעת הגישה לביצוע נגד הנתבע ארבעה שיקים כדלקמן:

            שיק ע"ס 17,880 ש"ח שזמן פרעונו 31.10.1996.

            שיק ע"ס 14,270 ש"ח שזמן פרעונו 31.10.1996.

            שיק ע"ס 12,011ש"ח שזמן פרעונו 15.11.1996.

            שיק ע"ס 17,880 ש"ח שזמן פרעונו 20.11.1996.

            ארבעת השיקים נמשכו ע"י הנתבע וחוללו באי פרעון עקב הגבלת חשבון הבנק שלו.

2.         לימים נקלעה התובעת להליכי פירוק ומונו לה מפרקים קבועים. בחודש דצמבר 2001 איתרו המפרקים שיקים שהיו משוכים לפקודת התובעת, אך הוצאו מחזקתה על ידי צד שלישי, בנסיבות שאינן ידועות למפרקים. מבקשה למתן הוראות שהגישו המפרקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 21.11.2002, בגדרו של תיק פש"ר 1574/00, עולה כי השיקים נמסרו ע"י המחזיק בהם לידיו של עו"ד אביחי ורדי, וזה מסר אותם למפרקים. המפרקים ציינו בבקשה כי זהותו של הצד השלישי אינה ידועה להם וכך גם מציין אחד המפרקים, רו"ח חיים רבינוביץ, בתצהירו שהוגש במסגרת התיק הנוכחי.

3.         השיקים נשוא התביעה נמנים על אותם שיקים שהוחזקו ע"י הצד השלישי. לאחר מסירתם לידי המפרקים, הם הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ביום 2.6.2003. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים והתנגדותו התקבלה.

4.         הנתבע טוען כי נטל הלוואות מהתובעת ולשם פרעונן מסר לתובעת את השיקים. לאחר חילול השיקים באי פרעון הוא שילם את תמורתם במזומן למנהל התובעת, אדם בשם מיקו, אך השיקים לא הוחזרו לו. כאשר ביקש את השיקים חזרה לידיו, גער בו מיקו על שאין הוא נותן בו אמון, ומשנוכח הנתבע לדעת כי השיקים אינם מוחזרים לו ואיש אינו דורש את פרעונם בשנית, ומשרדי התובעת נסגרו, חדל להתעניין בהם.

דיון

5.         התביעה מבוססת למעשה על השיקים עצמם, הנמצאים כיום בידי התובעת, על מאזן בוחן של התובעת, ממנו עולה כי נכון ליום 31.12.1996 חובו של הנתבע לתובעת הוא 111,205 ש"ח, על רשימת לקוחות של התובעת ליום 30.6.1997 לפיה חובו של הנתבע הינו 110,805 ש"ח ועל כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, נכון ליום 31.12.1998, לפיה יתרת החוב של הנתבע הינה 111,205 ש"ח.

6.         הנתבע העיד על הנסיבות בהן פרע לטענתו את השיקים. לדבריו, מאז שנת 1993 הוא נהג ליטול הלוואות אצל התובעת, כאשר הלוואה אחת מיחזרה את רעותה, וחוזר חלילה. לא נחתמו חוזים בכתב ולא ניתנו קבלות בגין תשלומים ששילם הנתבע. כאשר פרע כל הלוואה, היה מקבל חזרה את השיקים שניתנו להבטחתה, וקרע אותם. לגבי השיקים נשוא התביעה העיד הנתבע:

            " כשהגענו למצב הזה של השיקים המדוברים כאן, אמרתי לו [למיקו, הבעלים של 40% ממניות התובעת- ח.ב.] שאני שילמתי את הכסף במזומן ושאני רוצה את השיקים חזרה אז הוא שאל אם אני לא מאמין לו שהוא יחזיר את השיקים, כמו שהוא האמין לי שהוא נתן לי כסף על יסוד שיקים שלי." (ע' 3 לפרוטוקול)

            כאשר נשאל מדוע לא פנה לאף גורם בכתב, השיב הנתבע:

            " כשהגיע הזמן לשיקים האחרונים האלה הוא [מיקו- ח.ב.] אמר לי שהחשבון שלי בבנק לא בסדר ושהוא לא מוכן לקבל שיקים ושאביא לו כסף מזומן, כך עשיתי וכשאמרתי לו שאני רוצה את השיקים הוא אמר לי, אתה לא מאמין לי שאני אחזיר לך אותם? השיקים בבנק והוא יביא לי אותם. עברו יומיים שלושה, הגעתי שוב למשרד והיתה תכונה של משהו לא בסדר, הוא לא היה שם והפקידה לא היתה, החלק של המשרדים שלהם, של הרהיטים היה בחיסול, אמרו לי שמיקו לא מרגיש טוב והוא בביה"ח, משהו בלב לא בסדר, שותף אחד ברח להונג קונג עם הכסף ואחר לארה"ב. הייתי שם עוד כמה פעמים לאחר מכן ולא היה עם מי לדבר. אמרתי לעצמי ששילמתי את הכסף וגמרנו, לא חיפשתי יותר ולא פניתי יותר." (ע' 4 לפרוטוקול).

7.         עלי לציין כי הנתבע הותיר עליי רושם מהימן, אך רושם זה לבדו לא היה מועיל לו לנתבע, אלמלא קיבלה גירסתו חיזוק מהנסיבות המוזרות בהן התגלגלו השיקים מיד ליד עד אשר הוגשו לביצוע, בחלוף קרוב לשבע שנים מאז חלף זמן פרעונם.

8.         תחילה, דאג מאן דהוא להוציא את השיקים מהבנק בו הופקדו. העיד על כך המפרק, רו"ח חיים רבינוביץ:

" מישהו הוציא אותם מהבנקים ... בא מישהו, הוציא את השיק מהבנק, כמו שהוציא הרבה שיקים מהנחה שאם זה בבנק הכסף ילך למפרקים ואם הוא ישמור את זה אצלו הכסף ישאר אצלו. זו הסיבה מדוע משך שנים לא טיפל בזה. הוא חיכה למפרקים שיתייאשו." (ע' 12-13 לפרוטוקול)

9.         אותו אדם שהוציא את השיקים מהבנקים, לא העביר אותם לתובעת אלא החזיקם תחת ידו, עד אשר בנסיבות שלא הובררו, ובמועד בלתי ידוע, מסר אותם לעו"ד ורדי, שהעביר אותם לתובעת. ניתן להניח כי רק אחד ממנהלי התובעת, או עובד בכיר אחר בתובעת, היה עשוי לקבל מהבנקים את השיקים.

10.        עו"ד ורדי, שזומן ע"י הנתבע למסור עדות לגבי נסיבות הגעת השיקים לידיו, לא התייצב משום מה לעדות למרות שזומן בצו בית המשפט, ולבסוף, ויתר הנתבע על עדותו. התובעת מצידה כלל לא ביקשה לזמנו לעדות, למרות שלכאורה היה מדובר בעדות בעלת חשיבות.