פסק-דין בתיק א 15910/00

1.         התובעים מתגוררים בבית ברחוב צה"ל 53, בקריית אליעזר (להלן:  "הבנין" או "הבית").

2.         הנתבע 1 הינו מהנדס בניין (להלן: "המהנדס" או "נתבע 1").

3.         הנתבע 2 הינו קבלן בניין (להלן: "הקבלן" או "נתבע 2").

4.         בתאריך 2/5/1994 התובעים התקשרו בהסכם (להלן: "ההסכם") עם המהנדס, לצורך בניית תוספת לביתם הכוללת: חדר שינה אחד, חדר ממ"ד אחד וחדר שירותים (להלן: "התוספת").

5.         המהנדס התחייב כלפי התובעים, בין היתר, להכין תכניות לצורך הבניה, לקבל היתר בניה, להכין תוכניות קונסטרוקציה, להכין תוכניות עבודה, להכין מפרט טכני  ולפקח על הבניה.

6.         בסמוך לאחר חתימת ההסכם, התקשרו התובעים עם הקבלן על מנת שיבצע את התוספת, בהתאם לתכניות שהכין המהנדס ועל פי האישורים וההיתרים שניתנו.

7.         בחודש מרץ 1997, זמן קצר לאחר סיום העבודות, החלו להתגלות ליקויים חמורים הן בתוספת שנבנתה והן בבית, בעקבות בניית אותה תוספת.

8.         התובעים פנו למר אינג' איתן קרמר (להלן: "המומחה") ,על מנת שיבדוק את ביתם ויחווה דעתו על הליקויים והפגמים אשר נוצרו בעקבות בניית התוספת. חווה"ד ניתנה ביום 20.1.00.

9.         בתאריך 16.7.00 הוסיף המומחה תוספת לחוות דעתו מיום  20.1.00, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.7.00, לפיה יש להגיש חוות דעת בנושא קונסטרוקציה ועבודות דחופות שיש לבצע בבית.

10.        ביום 9.8.00 נתן ביהמ"ש תוקף של החלטה להסכם ביניים בין הצדדים (במסגרת בקשה לצו עשה זמני). הוסכם שלצורך ביצוע עבודות דחופות בבית התובעים, ישלם כל אחד מהנתבעים סך של 7,500 ש"ח לידי ב"כ התובעים. כן הוסכם שבמסגרת הדיון בתיק העיקרי יקבע האם היה צורך בביצוע אותן עבודות דחופות בבניין ומה היא עלות עבודות אלו. באם יפסק לתובעים פיצוי עבור העבודות שבוצעו ינוכו הסכומים ששילמו הנתבעים מהפיצוי שיפסק. אם יתברר שהתובעים אינם זכאים לפיצוי עבור העבודות שבוצעו, יהיה על התובעים להשיב לנתבעים את הסכומים ששולמו.

11.        בדיון מיום 10/10/02 נקבע, כי על הנתבעים לדאוג לביצוע כל התיקונים תוך כדי פיקוח  של מהנדס מוסכם על שני הצדדים ועל חשבון הנתבעים.

12.        בדיון מיום 24/2/2003 הורה בית המשפט למומחה, המהנדס קרמר איתן (להלן: "המהנדס המוסכם") להשלים את חוות דעתו באופן שיחווה דעתו האם בוצעו כל עבודות התיקונים עליהם המליץ בחוות דעתו מיום 20.1.00 והאם התיקונים נעשו לשביעות רצונו וברמה ראויה.

13.        לאחר ביצוע תיקונים ולאחר שהמומחה המוסכם ביצע ביקורת בבית, התובעים טענו לירידת ערך הבית, כתוצאה מהליקויים. זאת על אף ביצוע התיקונים.

            התובעים הגישו חוו"ד של שמאי מקרקעין מיום 10.12.03. על פי חוו"ד זו לבית התובעת נגרמה ירידת ערך של 7% שעומדת על סך 4,550 $. כמו כן, לדעתו, יש לפצות את התובעים בסכום נוסף של 6,000 $, בגלל הצורך לחזק את יסודות התוספת, למקרה של בניה נוספת, מעל התוספת, ע"י שכניהם של התובעים.

14.        התובעים טוענים כי הם זכאים לקבל מהנתבעים פיצוי על כל הנזקים שנגרמו להם עקב בניה לא נכונה של התוספת, הן ברמת התכנון והן ברמת הביצוע.

15.        הנתבע 1 טען, שהליקויים בבניית התוספת נובעים מליקויי ביצוע ולא מליקויי תכנון או פיקוח וכי אין לו אחריות ללקויים אלה.

16.        לחילופין טען הנתבע 1, כי במצב זה משתוקנו הליקויים בבית התובעים, אין לפסוק להם כל פיצוי. כמו כן הנתבע 1 טען שלא נגרמה לבית התובעים כל ירידת ערך ולתמיכה בטענה זו, הוא הגיש חוו"ד שמאי מקרקעין מטעמו.

17.        לחילופין, טוען הנתבע 1, כי מכל סכום שיפסק נגדו, יש לנכות את הסכום ששולם לתובעים בסך 7,500 ש"ח, במסגרת הסכם הביניים שנעשה.

דיון