פסק-דין בתיק א 159/94

פתח דבר

1.         בטרם נתייחס לגופם של דברים, יש להעיר, שאף שנדחה ערעורן של הנתבעות לבית המשפט העליון באשר לפסק הדין החלקי אשר קבע שהן אחראיות לפיצוי התובע על נזקיו, לא בחל בא כוח הנתבעות בנקיטת כל אמצעי אפשרי שיש בו כדי להכביד על התובע להוכיח את נזקיו, להתנגד לכל דבר שביקש, תוך התכחשות מופגנת לכל זכות שהיא המגיעה לו, ותוך שימוש במונחים שיש בהם לפגוע בתובע, כגו: "גילוי  פרצופו האמיתי של התובע", "התובע בעזות מצח יש לציין, טוען...", "בטענותיו של התובע...מתגלה הוא במלוא חוסר מהימנותו בלשון המעטה","שוב נתפס התובע במערומיו בניסיונו להטעות את בית המשפט..". בנקטן שיטות אלה גרמו הנתבעות להתארכות הדיון מעל לצפוי. הייתי מצפה מבא כוח הנתבעות לקבל עליו את הדין ולסייע לבית המשפט לסיים את מלאכתו, במקום לנקוט באמצעים לא רצויים. על כך אני מביע את מורת רוחי.

2.         בפסק הדין החלקי לעניין החבות, נקבעה אחריותן של הנתבעות לפיצוי התובע בגין הנזקים, אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה, בשיעור של 65%.

להלן נזכיר את תמצית העובדות הרלוונטיות.

רקע עובדתי

3.         התובע יליד1961.ביום 7.8.1990 נפגע התובע בתאונת עבודה, עת עסק בתיקון מערכת הגז בתחתית הבניין בו התגורר ד"ר עובד חזן אשר הזמין העבודה. בעקבות התאונה נגרמו לתובע כוויות חמורות בשיעור של 80% מגופו, כולל פניו וידיו. לפני התאונה היה התובע אדם בריא לחלוטין בגופו ובנפשו. במשך שנתיים מרגע התאונה, היה התובע נתון בטיפולים רפואיים (אשפוזים, ניתוחים ושיקום).    

הכושר התפקודי של התובע

4.         התובע בעדותו סיפר על הקשיים הרבים בהתנהלות היום יומית- אפילו בשריכת  שרוכי נעליו ועל תחושתו הקשה, חוסר האונים והתסכול שהוא חש כתוצאה ממגבלותיו הפיזיות.

הוא ציין, שלפני התאונה הוא עשה חיל בעבודתו ואף למד והמשיך בהכשרה מקצועית ע"מ להתקדם. כיום, הוא שבר כלי ואינו מסוגל לעבוד. והוא מתקיים מתשלומי הביטוח הלאומי.בעקבות התאונה סובל התובע מצלקות משמעותיות בכל גופו ופניו המעניקות לו מראה המרתיע ממנו אנשים וגורם לילדים לפחד ממנו. התובע סיפר בעדותו על ההשפעה של הדברים עליו: על הבושה שלו להיכנס לבריכה, על סירובו של חדר כושר ציבורי לקבלו, על ילד שכמעט נדרס משום שברח בבהלה למראהו. התובע ממשיך לספוג תגובות של רתיעה וגועל בשל מראהו.  

חוות הדעת הרפואית ושל המרפאות בעיסוק מטעם הצדדים

5.         המומחה פרופ' מנחם וכסלר, מומחה בכירורגיה פלסטית, קבע בחוות דעתו, לאור ממצאיו הקשים ביותר, כי נכותו הצמיתה של התובע היו בשיעור של 82%. הנכות מורכבת הן מהפגיעה בפנים ובצוואר, הן מעיוות הידיים והגבלת התנועה בהן. בחוות דעתו, נותן המומחה תיאור קשה מאוד לפגיעות בחלקי גופו השונים, לעיוותים שבהם ולהשתלות העור המרובות אשר בוצעו בהם, בין היתר, בשתי ידיו של התובע, באצבעותיו, בפניו כולל אפו, אוזניו, שפתיו ובצווארו, ובשאר חלקי גופו, כגון בירכיים ובשוקיים, וזו רק רשימה חלקית. 

בנוסף, הוצגו לבית המשפט חוות דעת של מרפאות בעיסוק מטעם הצדדים  שבדקו, כ"א בתורה, את יכולותיו התפקודיות של התובע.

חוות הדעת של המרפאה בעיסוק מטעם התובע:

בבדיקה מצאה המרפאה בעיסוק הגבלה בטווחי התנועה, כוח מתחת לנורמה ותחושה חלקית, ואף קשיים בחלק מהפעולות היומיומיות. למשל: מתקשה בנהיגה ובלפיתת ההגה; ברכיסת רוכסן, סגירת כפתור, איטי בגריבת גרביים, באחיזת מברשת שיניים, בסיבוב ובפתיחה של הברז, בפעילויות משק בית קלות, כגון: חיתוך בסכין, פתיחת קופסאות וצנצנות; מתקשה בהכנת משקה ומזיגתו, בתליית כביסה עם אטבים, בדפדוף בדפים, מתקשה בפתיחת ארנק עם רכיסה, באחיזת עודף, מתקשה באכילה (בפתיחת הפה), בפתיחת דלת אם הידית בה צרה, בסחיבת סלים או חפצים בביתו. כמו כן, מצביעה המומחית על היווצרות חוזרת של דלקות בעין ועל הצורך המשמעותי במיזוג הולם בסביבתו של התובע בחורף ובקיץ בשל רגישות עורו. המומחית מציינת, כי התחושה בכף ידו של התובע לקויה, לכן השימוש בידיו אינו בטיחותי בשימוש בסכין ובקולפן ובמגע עם טמפרטורות קיצוניות.

המומחית מצביעה על עזרים שונים שיסייעו לתובע בפעולות היומיום. (למשל מקלדת מותאמת, כלי לפתיחת מכסה המנוע וכו').

לעומתה, המרפאה בעיסוק מטעם הנתבעות מציינת בחוות דעתה, כי היא מצאה הגבלה בטווחי התנועה, כוח מתחת לנורמה ותחושה חלקית. בתפקוד יומיומי מצאה שהוא סובל מקשיים ברחצה, באכילה ובאחיזת סכו"ם. המומחית מציינת, כי התובע משתמש בעזרים שונים כדי לאפשר אחיזה בדברים (למשל בהגה, בעט). לדידה, הוא מסוגל לתלות כביסה, לנהוג, לטפל בילדים ולערוך קניות. המומחית מטעם הנתבעות מצאה כי תפקודו הקוגניטיבי תקין. בבדיקת המוטוריקה העדינה תפקד באופן איטי יותר מהרגיל, אך ביצע את כל המשימות (ביניהן דפדוף).

המומחית מציינת כי  התובע מסוגל: להרים עד 6 ק"ג, להשתמש בטלפון או בשלט רחוק, לנהוג לבד, לקפל נייר, לדחוף ולנעול דלת, לעמוד במקום, להתכופף, לשבת, לדבר ולהקשיב וכו'. המומחית מסכמת בכך שהתובע "מסוגל לעשות פעולות רבות שמאפשרות לו לתפקד באופן פרודוקטיבי, וכי שימוש בעזרים יעלה את רמת תפקודו.

דיון

הנכות התפקודית

6.         לטענת התובע, בשל הקשיים היומיומיים הרבים יש לפסוק לתובע נכות תפקודית של 100%. לעומתו, טוענות הנתבעות, כי התובע הינו בעל כושר תפקוד גבוה. לדידן, התובע יכול גם יכול לעבוד, אולם בוחר שלא לעשות זאת, ובכך נמנע הוא  מלהקטין את נזקיו.