פסק-דין בתיק א 1585/03

1.         בנק אוצר החייל בע"מ (להלן - "הבנק") הגיש תובענה בסדר דין מקוצר נגד חמישה נתבעים בגין חובות כספיים אשר נוצרו ביחס לחשבונות שנוהלו בבנק על ידי נתבעים 1 ו- 2 (להלן - "חיימוביץ") על סך כולל של 381,142 ש"ח. נתבעים 3-5 ערבו לחשבונות או להלוואות שניתנו ונדרש מהם לשלם סכומים, כל אחד בהתאם להתחייבותו: כנגד נתבעים 3 ו-4, אלכסנדר ברנגולף ויעקב וינשטוק הוגשה התביעה על סך 164,270 ש"ח וכנגד נתבעת 5, נילי קלמן (להלן - "קלמן"), הוגשה התביעה על סך 47,338 ש"ח.

גרסת הבנק

2.         מטעם הבנק הוגש תצהיר על ידי גב' דינה ברודר, סגנית מנהלת סניף בת גלים של הבנק. על פי תצהירה, נטען כי חיימוביץ פתחו בבנק חשבון מספר 382824 ביום 20.5.93. ביום 23.1.94 ביקשו חיימוביץ הלוואה ראשונה (מס' 1) על סך 40,000 ש"ח (סעיף 3 לתצהיר). ניתנה הלוואה שניה (מס' 2) ביום 25.6.98 על סך 50,000 ש"ח (סעיף 5 לתצהיר). הבנק נענה לשתי הבקשות בהתאם לתנאי כתב ההתחייבות והערבות שנחתמו. ביום 2.12.99, פתחו חיימוביץ חשבון נוסף אצל התובעת שמספרו 531560. ביום 17.9.00 ביקשו חיימוביץ הקצאת אשראי חוזר עד לסכום 100,000 ש"ח במסגרת חשבון זה. ביום 4.5.01 ביקשו חיימוביץ הלוואה נוספת (מס' 3) על סך 100,000 ש"ח. ביום 21.10.01, ביקשו חיימוביץ הלוואה (מס' 4) על סך 150,000 ש"ח במסגרת חשבון 531560.

3.         נטען כי נתבעים 3 ו- 4 חתמו על כתב התחייבות וערבות להחזר הלוואה מס' 4 (ההלוואה על סך 150,000 ש"ח) וחתמו גם על מסמך הנושא כותרת "גילוי מידע לערב יחיד או מוגן" שבמסגרתו נרשם כי ערבותם הינה לחוב קיים. (נספח ט', סעיף 16 לתצהיר). נתבעת 5 חתמה על כתב התחייבות וערבות להחזר הלוואה מס' 3 (על סך 47,338 ש"ח).

4.         נטען כי חיימוביץ לא עמדו בתשלומים לבנק ולמרות דרישות חוזרות ונשנות מצידו לא שילמו את חובם אשר עמד ביום 6.1.03 על הסכומים כדלקמן: יתרת עו"ש בחשבון 382824 - 1.97 ש"ח; יתרת עו"ש בחשבון מספר 531560 - 122,173 ש"ח; הלוואה מס' 1 בחשבון מספר 382824 - 10,073 ש"ח; הלוואה מס' 2 בחשבון מספר 382824 - 37,286 ש"ח; הלוואה מס' 3 בחשבון מספר 531560 - 47,338 ש"ח; הלוואה מס' 4 בחשבון מספר 531560 - 164,270 ש"ח. סך כל חובות חייבוביץ הגיעו ל- 381,142 ש"ח. (דפי היתרות צורפו כנספחים ח/1 - ח/4 לתצהיר, סעיף 17 לתצהיר).

5.         נפתח תיק הוצאה לפועל למימוש שיעבוד שנרשם על מכוניתם של חיימוביץ, וביום 16.3.03 נמכרה המכונית באישור ראש ההוצאה לפועל בחיפה תמורת סך כולל של 42,500 ש"ח. כתוצאה מכך הוקטנה יתרת החוב בהלוואה מס' 3 באופן שעמדה נכון ליום 14.12.04 על סך 9,813 ש"ח (סעיף 19 לתצהיר). חיימוביץ הפקידו במהלך חודש דצמבר 2002 13 שיקים על סך 10,000 ש"ח כל אחד. מתוכם שבעה כובדו והם נזקפו לטובת חשבון מספר 531560, כך שהחוב הכולל נכון ליום הגשת התצהיר ביום 6.1.05 עמד לטענת הנתבעת על הסכומים הבאים: יתרת עו"ש בחשבון 382824 - 105 ש"ח; יתרת עו"ש בחשבון 531560 - 112,692 ש"ח; הלוואה מס' 1- 8,522 ש"ח; הלוואה מס' 2 - 43,771 ש"ח; הלוואה מס' 3- 9,813 ש"ח; הלוואה מס' 4 - 208,181 ש"ח. סך כל חובות חיימוביץ הגיעו ל- 383,084 ש"ח  (דפי יתרות, נספחים יב' - יב/2, סעיף 22 לתצהיר).

6.         תצהיר נוסף הוגש על ידי העדה בתיה פנחס, רכזת האשראי בסניף בת גלים של הבנק. היא הצהירה שנתבעים 3 ו- 4 חתמו על כתב התחייבות וערבות (נספח ז') ושוחחו עימה בטלפון וכי היא הסבירה להם כי הם חותמים כערבים על הלוואה בסך 150,000 ש"ח שמטרתה להסדיר חוב קיים (סעיף 2 לתצהירה).

גרסאות הנתבעים

7.         במסגרת תצהירה בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן טענה גב' חיימוביץ כי הבנק פעל באופן פסול כלפיהם וכלפי הערבים (סעיף 3 לתצהיר). נטען כי היתה התניית שירות בשירות, כי החובות שנוצרו בחשבון 531560 אינם צריכים לחול עליה כיוון שאיננה אחראית לחובות בעלה, הנתבע 1, היות והחשבון נפתח לצורך עסקיו, כי לבנק לא היתה מחלקה עסקית באותה תקופה והיה חסר ידע בניהול עסקי בניגוד למצגים שהציגו נציגיו (סעיף 6 לתצהיר). נטען כי, הבנק פנה אליה וביקש ממנה לחתום על כתב התחייבות למסגרת אשראי בטענה כי מדובר בעניין פורמלי גרידא וכי יינתנו תנאים מועדפים בעקבות כך בחשבון העסקי. כמו כן, איים הבנק שאם לא תחתום, תועמד יתרת העו"ש לפרעון מיידי, דבר שהיה פוגע אנושות בעסקי נתבע 1 (סעיף 6 לתצהיר). באשר להלוואה מס' 3 מיום 4.5.01 טענה גב' חיימוביץ כי הבנק אילץ את בעלה להביא ערב נוסף לכיסוי יתרת החוב בחשבון העו"ש. היא טענה כי אינה חייבת בגין הלוואה זו שכן היא נלקחה על ידי הנתבע 1 לצורך כיסוי חשבון העו"ש שלו בלבד. ביחס להלוואה מס' 4 שנלקחה כ"הלוואה עומדת" בה תיפרע הריבית בלבד עד להתייצבות עסקי המשפחה נטען כי מתן ההלוואה גרם להם לחשוב כי ענייניהם הכספים מסתדרים וכי יוכלו לפרוע חובם. בשלב זה הודיע להם הבנק כי הוא "נקנה" ושסוגרים את הסניף בבת גלים, הכל בנסיון להעביר אותם לטיפול גורם אחר (סעיף 8 לתצהיר). חיימוביץ טענו כי ביקשו להגיע להסדר תשלומים עם הבנק וכי במסגרת זו מכרו את קו החלוקה של זוגלובק שהיה ברשות נתבע 1. למרות נסיונותיהם העביר הבנק את עניינם לטיפול משפטי.

8.         בתצהיר נוסף שהוגש ביום 19.10.04 טענה גב' חיימוביץ כי הם עשו כל מה שניתן להגיע להסדר עם הבנק, לרבות פניות לנשיא המדינה. היא טענה כי, "גם לאחר שהבנק החליט על תביעה משפטית, ניסיתי להידבר איתם, להציע דרכים פרוס את החוב ... מיותר לציין כי בכל משא ומתן להסדר חוב יש מחיקת חובות או פריסתם בצורה הגיונית שאפשר לעמוד בה, [ה]בנק הערים קשיים, נפנף בערבים ולא ניסה להגיע להסדר אמת." בחקירתה הודתה גב' חיימוביץ כי חתמה על כתב התחייבות וערבות למסגרת אשראי מיום 17.9.00 על סך 100,000 ש"ח לטובת האשראי בחשבון.

9.         נתבע 3 מסר מספר תצהירים. בתצהיר הראשון שניתן בתמיכה לבקשת רשות להתגונן טען נתבע 3 שהסכים לערוב להלוואה מס' 4. הגנתו באותו שלב התבססה על כך שחסרו פרטים בטופס עליו הוא חתם, כי לא קיבל מידע אודות מצבם הכספי של חיימוביץ וטען כי הוטעה על ידי הבנק. נטען כי הערבות נחתמה בסניף בנק הפועלים בכרמיאל (סעיף 6). נטען כי הבנק הוליך אותו שולל (תצהיר מיום 18.3.03).

10.        בתצהיר נוסף שהגיש בשלב מאוחר יותר טען נתבע 3 כי הינו יליד מולדאבה וכי עלה לישראל בשנת 1994 (סעיף 2 לתצהיר). מאז, בגלל לחצי הקיום, לא התאפשר לו לסיים לימודים באולפן ולטענתו "אני מסוגל כיום לנהל שיחה בשפה בסיסית בלבד, ולא מסוגל לקרוא ולהבין לבד חוזים" (סעיף 5 לתצהיר). כאשר חיימוביץ פנו אליו וביקשו שיערוב להלוואה בבנק, לטענתו לתקופה של כמה חודשים, הוא הסכים על רקע יחסי אמון וידידות ששררו ביניהם (סעיפים 6 ו-7 לתצהיר). על הטפסים חתם בסניף בנק הפועלים בכרמיאל בפני פקידת הבנק. לטענתו "הפקידה אשר החתימה אותי על המסמך לעיל, לא דיברה בשפה הרוסית... היא הראתה לי איפה לחתום על המסמכים והסבירה לי שאני חותם על הלוואה של 150,000 ש"ח לתקופה של 8 חודשים." לטענתו, הבנק לא יידע אותו אודות התחייבותיהם או סכום החוב בחשבונם של הנתבעים 1 ו-2 לרבות ביחס להלוואות קודמות.

11.        נתבע 4, אשר ערב יחד עם נתבע 3 להלוואה מס' 4, העלה בתצהיר שהגיש בתמיכה לבקשת הרשות להתגונן טענות דומות לאלו שהועלו על ידי נתבע 3 בתצהירו הראשון ביחס להטעייתו על ידי הבנק.

12.        נתבעת 5, שהינה גיסתה של גב' חיימוביץ, טענה כי הבנק הטעה אותה ביחס ליכולת ההחזר של חיימוביץ ופרטים אחרים הקשורים להלוואה ומצבם הכספי של חיימוביץ.

13.        בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 28.10.04 הגיעו הנתבעים 1 ו-2 ללא ייצוג. נתבע 3 יוצג על ידי עורך דין בר. באותה ישיבה הצהיר בא כוח התובע, עורך דין זאבי, כי הלוואה שבגינה ערבה הנתבעת 5 סולקה כמעט לחלוטין ונותרה יתרה קטנה בסך 5,000 ש"ח. הוא הציע שנתבעת 5 תסלק את החוב בסכום האמור ותמחק התובענה נגדה. קדם משפט נוסף התקיים ביום 21.3.05. באותה ישיבה העלה בא כוח הבנק התנגדות לשינוי חזית בהגנתו של נתבע 3, כפי שעלה בתצהיר השני שהוגש מטעמו. על פי התצהיר לא הבין הנתבע 3 את מהלך הדברים מול הבנק כיוון שהינו דובר רוסית ולא עברית. ישיבת הוכחות התקיימה ביום 3.11.05 ולאחר מכן הצדדים הגישו את סיכומיהם.

החקירות בבית המשפט

14.        בחקירתה בבית המשפט אישרה העדה דינה ברודר כי היא לא ניהלה מטעם הבנק את המגעים מול חיימוביץ או מול הערבים (עמ' 8). היא לא יכלה לאשר אם נשלחו לערבים הודעה כדין על לוח הסילוקין של הבנק מתוך המסמכים שהיו בתיק (שם). כאשר נשאלה על איזה בסיס הניח הבנק כי חיימוביץ יוכלו להחזיר את הלוואה מס' 4 היא טענה כי חיימוביץ היו אמורים לפדות את ההלוואה מכספי פיצויים מתאונת דרכים (עמ' 9). אולם כאשר התבקשה להציג מסמכים לא יכלה לעשות זאת, "חשבתי שאני אומרת את זה על בסיס מסמכים שיש בתיק, כעת נודע לי מעו"ד של הבנק שתיק המסמכים של הבנק לא נמצא פה."(עמ' 10).

העדה אישרה כי כיום הבנק אינו מחתים ערבים מחוץ לסניף אך נוהג זה לא היה קיים בעת ביצוע הפעולות הרלוונטיות להלוואות נשוא המחלוקת.

15.        העדה בתיה פנחס עמדה על כך שדיברה טלפונית עם הערבים והסבירה להם את הפרטים הרלוונטיים בנוגע להלוואות (עמ' 12). העדה אישרה שלא היא הכינה את הניירות הקשורות להלוואה וכי זה נעשה על ידי פקידה אחרת בשם איריס שלא העידה (עמ' 13).  ביחס למידע שנמסר בטלפון אמרה:

ש.        את דברת בטפלון עם הערבים?

ת.        נכון