פסק-דין בתיק א 15731/05

התנהלות התיק

1.         תחילתו של ההליך בכתב תביעה בסדר דין מקוצר אשר הגישה התובעת על סך 76,777 ש"ח.

            כל שנאמר בכתב התביעה כי הנתבעת חייבת אגרות רישיון שילוט בגין שלטים שהציבה בתחום שיפוטה של הנתבעת ובהתבסס על דו"ח מצב חשבון שצורף לכתב התביעה.

            הדו"ח שצורף היה בלתי ברור ובלתי מספק בעליל, שכן כלל עשר יתרות לשנת 2003 ובתיאור הפעולה נרשם "ע"ח יתרת חוב", רישום שאיננו מובן.

            אם לא די בכך, הרי שבתחתית המסמך נרשם "יתרת חוב על סך 28,428.8 ש"ח באופן שלא ברור אם מדובר בחוב נוסף לדרישת החוב העיקרית.

            בבקשה למתן רשות להתגונן עתרה הנתבעת, בין השאר, להורות לתובעת לפרט את תביעתה ולהתייחס לכל חיוב בנפרד מבחינת סכומו, מיקומו, שטחו, סעיף החיוב ותקופת החיוב.

בדיון מיום 8.9.05 הוריתי לב"כ התובעת להגיש כתב תביעה מפורט או נספח לכתב התביעה אשר יפרט את עילת התביעה בהתייחס לכל אחד מהשלטים בגינם הוגשה התביעה.

בתאריך 10.10.05 הגיש ב"כ התובעת מסמך המפרט את עילות התביעה בהתייחס לכל אחד מהשלטים ובתאריך 5.3.06 הגיש כתב תביעה מתוקן ומפורט וסכום התביעה פחת לסך של 48,120 ש"ח. 

ב"כ הנתבעת הגיש כתב הגנה מתוקן והתייחס במפורט לשלטים, לרבות לשלטים שבהמשך הוסרו מהתביעה.     

בעניין זה יצויין כי בשלב הראיות התבססה הנתבעת על תצהירו של מר סעדון  שהוגש במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן מבלי שעודכן התצהיר עצמו למצב התביעה הסופי, עובר לשמיעת ההוכחות.

2.         הפרוט שהובא לעיל נועד להצביע על התנהלות לא ראויה של התובעת ולכך יש להוסיף את המידע שנתבקש בדיונים המקדמיים כדי להגיע לסכום התביעה הסופי.

            בנוסף, קבלה הנתבעת דרישות תשלום בסכומים שונים אשר גם בהם יש כדי להצביע על אופן ההתנהלות אצל התובעת.

דרישה ראשונה על פי נספח ד' לבקשה היתה כ-252,000 ש"ח, בנספח ז' ירדה הדרישה לסך של 156,652 ש"ח ובנספח יב' לסך של 106,376 ש"ח ולאחר מכן בנספח טו' לסך של 74,443 ש"ח.

לדרישות התשלום יש להוסיף את הסכומים שנתבעו בשני כתבי התביעה.

מבלי לגרוע מחובתה של התובעת, כרשות ציבורית, לנהל רישומים אמינים ומדוייקים, יש לנתבעת תרומה לא קטנה באופן התנהלותה שלה.

על פי דין, על מי שמבקש להציב שלט לפנות לרשות המקומית ולבקש רשיון ולשלם את ההיטל הנדרש ולו כך נהגה הנתבעת, המחלוקת, ולמצער רובה, לא היתה כלל מתעוררת.

מעדותו של מר סעדון עולה, כי הנתבעת שכרה ו/או רכשה שלטים שהיו מוצבים בשטח, שילמה לבעלי השלטים אך לא טרחה לפנות לתובעת ולעדכן אותה ועל זה כבר נאמר "טובל ושרץ בידו".

ראה בעניין זה בחוק העזר שצורף לתצהירה של עדת התביעה ובמיוחד בפרק השני לחוק "רישיון לשלוט".

נטל הראייה

3.         על בסיס ועל רקע כל מה שציינתי לעיל, יש להכריע במחלוקת, כפי שנותרה ולאחר שסכומה הופחת כאמור.

            ההכרעה תעשה בהתאם לנטל הראייה המוטל על הצדדים.