פסק-דין בתיק א 15726/01

בפני תביעה לנזק גוף שארע, על פי הנטען, בתאונת עבודה. 

1. טענות התובע

התובע, בן 41, יליד 1.10.1960, נשוי ואב ל- 9 ילדים ( מתוכם 8 קטינים ), טוען כי נפגע בתאונת עבודה ביום 1.6.2000 ( להלן: "התאונה"). התאונה ארעה לטענתו בעת שהועסק על ידי הנתבעת כעובדה או כשלוח שלה.

בזמנים הרלוונטיים הועסק התובע ע"י הנתבעת בעבודות טפסנות במשך כשנתיים לפני אירוע התאונה.

2. נסיבות התאונה :

ביום התאונה בשעה 7:30 או סמוך לכך, עת עבד התובע באתר העבודה של הנתבעת באלעד, היכה התובע בפטיש על מסמר, המסמר נשבר, חלקו האחורי ניתז ופגע בעינו השמאלית של התובע.

כתוצאה מהתאונה ומחומרת הפגיעה הפסיק התובע לראות בעינו השמאלית, התובע פונה ע"י מנהל העבודה לבית החולים בלינסון בפ"ת, שם עבר בדיקות, צילומים, טיפולים ואושפז עד ליום 8.6.2000. במהלך האישפוז ביום 5.6.2000, עבר התובע ניתוח קטרקט בעינו השמאלית, ביום - 8.6.2000 שוחרר עם הנחיות רופאיו להיות במנוחה, לקבל תרופות שיכוך כאבים לפי הצורך  ולהיות במעקב ובטיפול רפואי אצל רופא עיניים ורופא מטפל.

התובע המשיך להיות במעקב רפואי אצל ד"ר חליחל מחמוד - רופא עיניים, כתוצאה מהתאונה ובעקבותיה נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור 23% כמפורט בחוות דעתו של ד"ר חליחל מחמוד.

התובע טען כי התאונה נגרמה עקב רשלנותה ו/או חוסר זהירותה ו/או הפרת חובות שבחוק ו/או פזיזותה של הנתבעת ו/או מי מטעמה ו/או שלוחה והמתבטאים במעשים ו/או במחדלים הבאים במצטבר ו/או לחילופין, כדלקמן:

לא סיפקה לתובע משקפי מגן ;הורתה לתובע לבצע עבודתו בשיטת עבודה לא בטוחה,

לא הדריכה באופן נאות את התובע בביצוע העבודה, לא פיקחה באופן נאות על עבודתו של התובע ועובדים אחרים,לא נקטה באמצעי הבטיחות ו/או הזהירות כנדרש בפקודת הבטיחות בעבודה ו/או בתקנותיה ו/או בפסיקת בתי המשפט. לא סיפקה לתובע  ציוד מתאים ו/או ביגוד מתאים ו/או מכשור ואמצעים תקינים אחרים לביצוע עבודתו, בנוסף לעזרת עובד נוסף. לא נהגה באופן שמעביד מיומן, זהיר וסביר היה נוהג בנסיבות המקרה.

לא הזהירה את התובע מפני הסיכון שבביצוע העבודה. לא ביטחה את התובע כנגד הנזקים שנגרמו לו ללא קשר למידת האחריות ו/או זהותו של האחראי  לתאונה.

בנוסף ו/או לחילופין טען התובע כי בנסיבות המקרה חל הכלל "הדבר מעיד על עצמו" ו/או ה"דבר המסוכן" לפיהם על הנתבעת הראיה שלא היתה לגבי התאונה התרשלות שתחוב עליה.

התובע טוען שמאז התאונה וכתוצאה ישירה ממנה התובע סובל מפגיעות ומכאבים המגבילים אותו ויגבילו אותו בתיפקודו בחיי היום יום בכלל ובכושר השתכרותו בפרט.

מאז התאונה וכתוצאה ישירה ממנה נפגע כושר השתכרותו של התובע, נגרם לו ויגרם לו הפסד השתכרות, הכולל הפסד זכויות סוציאליות ונלוות מכח הדין, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה, הסדרים קיבוציים והסכמים אישיים.  

מאז התאונה וכתוצאה ישירה ממנה התובע זקוק ויזקק להוצאות רפואיות ולמעקב רפואי. מאז התאונה וכתוצאה ישירה ממנה התובע זקוק ויזקק להוצאות ניידות מיוחדות, באשר אינו מסוגל להשתמש בתחבורה ציבורית ו/או אין לדרוש ממנו במגבלתו להשתמש בתחבורה. מאז התאונה וכתוצאה ישירה ממנה התובע זקוק ויזקק לסיעוד ועזרת הזולת כולל במשק בית.

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

התובע טוען שכתוצאה ישירה מהתאונה נגרמו לו נזקים מיוחדים בשיעור של  55,000 ש"ח ובנוסף לכך נזקים כלליים. הנזקים הכלליים הם :הפסד השתכרות (כולל זכויות סוציאליות ונלוות) בעתיד; הוצאות רפואיות בעתיד ; הוצאות ניידות מיוחדות בעתיד ; סיעוד ועזרת הזולת בעתיד (כולל משק בית) וכאב וסבל ואובדן הנאות חיים.

3. הנתבעת טוענת