פסק-דין בתיק א 1571/00

א.         מהות התובענה

זו תובענה שהיתה במקורה לאכיפת חוזה ולהשבה שבה בית המשפט התבקש לפסוק לתובעים את הסעדים הבאים:

1. מאחר והנכס נשוא המחלוקת נמכר בהסכמת התובעים והנתבעים 1 ו- 2, כי אז עותרים התובעים, למלוא התמורה בעבור הנכס נשוא התובענה שנמכר ואשר מוחזק בידי כונס הנכסים, וכן כספים נוספים שהועברו לנתבעים בסך של 192,185$, ובסך הכל 362,185$.
2. פיצויים בגין נזק בלתי ממוני בסך של 250,000 ש"ח בגין הפרת החוזה ע"י הנתבעים ו/או בגין עשיית עושר ולא במשפט.
3. לחילופין, לאכוף את שטר המשכון כך שהתובעים יהיו זכאים לכל הסכום שהתקבל ממכירת הנכס נשוא התובענה ע"י כונס הנכסים.

ב.         עובדות רלוונטיות

התובעים 1 ו-2  (להלן: " בוטח/" כורש" ו" ליאורה" בהתאמה) הנם בני זוג.

הנתבעים 1 ו- 2 (להלן: " כהן"/" דודי" ו" אורנה" בהתאמה) גם הם בני זוג.

אורנה היא אחותו של כורש.

בתאריך 23/7/88 נחתם זכרון דברים בין המוכרים אורנה ודוד כהן מצד אחד, לבין ליאורה וכורש בוטח למכירת משק שהיה ידוע במושב בשם "משק גורני". (נספח ג' ל-ת/3).

מההסכם שנערך ב- 17/7/88 עלה, כי החזיקה במשק גורני הגב' חביבה גורני, כשהבעלות הרשומה של המשק היתה על שמה ועל שם בעלה ז"ל. בהסכם אחרון זה, התחייבו כל הצדדים הרלבנטיים למשק גורני, כי המשק יעבור לדוד ואורנה כהן. (נספח א' ל-ת/3).

במהלך השנים 1987-1991 נתן כורש כספים לכהן.

בשנת 17/7/91 נחתם הסכם נוסף (נספח ט' ל-ת/3)- כתב התחייבות המאשרר את זיכרון הדברים משנת 1988. כתב ההתחייבות נחתם ע"י כהן בלבד. במסמך צוין - בהסכמת הצדדים - כי משפחת כהן קיבלה: "את רוב הכסף בגין משק גורני", וכי את הנותר יקבלו תוך שנה.

בשנת 1992 נרשם משכון על זכויותיהם של כהן במשק גורני, לטובת כורש אצל רשם המשכונות (נספח יב' לת/3).

בשנת 1996 משק גורני עברה לבעלותם של כהן.

הנתבעת 3 (להלן: " מגדל") הנה חברת ביטוח, אשר העניקה לכהן הלוואה, ולטובתה נרשמה בשנת 1996 משכנתא, על משק גורני.

הבעלות במשק  גורני מעולם לא הועברה לבעלותם של בוטח, וכאמור בשלב מסוים נמכר המשק בהסכמה.

לטענת כהן, הסכם המכר בין הצדדים הפך להלוואה: דהיינו, שיעבוד משק גורני נועד להבטחת החוב הכספי שהיה לכהן בגין ההלוואות שניתנו לו ע"י כורש; מאחר וההלוואות נפרעו ע"י העברת חלקה הידועה כ"ההרחבה במושב" לאמו של כורש ובפועל לכורש בעצמו, יש לדחות את התביעה.

לגישתו של כורש, ההרחבה הועברה על שם אימו, לו אין חלק בענין ונטל הראיה מוטל בעניין זה על שכמם של הנתבעים. לעמדת בוטח הם שילמו בגין המשק, ולכן הם זכאים לכספי הפדיון.

בשנת 1999 הפסיקו כהן לשלם את תשלומי המשכנתא למגדל ובמסגרת תיק הוצל"פ מונה כונס נכסים (עו"ד יריב פלג) למשק גורני, וכן ניתן ע"י ראש ההוצל"פ צו פינוי למשק.

ביום 10.9.01 ניתנה החלטה ע"י השופט ג' קלינג, המאשרת את הסכם הביניים בין בוטח לבין כהן ומגדל, לפיו הצדדים ישתפו פעולה לשם מכירת המשק. בהתאם לכך, מכר כונס הנכסים את המשק ותמורתו הופקדה בידיו עד אשר תוכרע תובענה זו.