פסק-דין בתיק א 157004/02

א)         ו א ל ה  הע ו ב ד ו ת  ה צ ר י כ ו ת  ל ע נ י י ן

   התובעת 1 הנה חברה פרטית בבעלות מר אבי רותם (להלן: "מר רותם"), אשר נוסדה ביום 15/12/1997 במיוחד עבור העסקה נשוא תובענה זו. התובעת 2 הנה חברה פרטית, אף היא בבעלותו של מר רותם, העוסקת בתחום הייבוא של חלונות אלומיניום ושיווקם.

ביום 31/12/1997 נחתם הסכם בין התובעת 1 לבין הנתבעת, בשמה הקודם, חברת 'מריו לזניק מבני תעשייה בע"מ', העוסקת בייזום ובקבלנות בניין (להלן: "ההסכם"). לפי ההסכם, רכשה התובעת 1 יחידה מסחרית בפרויקט הידוע בשם 'סנטרל פארק 2000' באזור התעשייה בכפרסבא (להלן: "המקרקעין" או "הנכס").

   לטענת התובעות, הפרה הנתבעת את התחייבויותיה עלפי ההסכם, תוך שהיא מסבה להן נזקים ממוניים ובלתיממוניים בגובה סכום התביעה.

   מאידך גיסא טוענת הנתבעת, כי דין התביעה להידחות, באשר היא לא הפרה את ההסכם, וכי בכל מקרה יש לקזז מכל סכום שייפסק לטובת התובעות, אם ייפסק, את חובן בגין  איתשלום דמיניהול, בגין עבודות שנעשו עבור התובעות ובגין נזקים שגרמו למקרקעין.

ב)         ט ע נ ו ת  ה צ ד ד י ם

    כאמור לעיל, ביום 31/01/2002 הגישו התובעות את תביעתן וביום 25/03/2002 הגישה התובעת את כתב הגנתה. כתב התביעה תוקן והוגש מחדש לתיק ביתהמשפט ביום 07/12/2006. ביום 11/03/2007 נחקרו העדים וביום 12/03/2007 השמיעו באיכוח הצדדים את סיכום טענותיהם בעלפה.

   להלן טענות הצדדים בקצירת האומר:

1.         טענות התובעות

א)            כבר בשלב המשאומתן הבהיר מר רותם לנתבעת, כי המקרקעין דרושים לצורך הפעלת עסקיה של התובעת 2, אשר חפצה לשדרג את המותג שלה וכי המעבר ליחידה המסחרית, שנרכשה מהנתבעת, לרבות אפשרויות התצוגה שבה והיותה ממוקמת במבנה חדש, עתידים היו להיות חלק מהותי ממכלול פעולות השיווק המתוכננות שלה. לפיכך, יש לראות את ההסכם בין התובעת 1 לבין הנתבעת כהסכם לטובת צד שלישי - היא התובעת 2, אשר חתמה במקביל על הסכם עם התובעת 1 להעמדת הנכס לרשותה (סעיפים 3, 7 ו14 לכתב התביעה וסעיף 3 לתצהירו של מר רותם). מכאן שאין לקבל כל טענה בדבר היעדר יריבות בין התובעת 2 לבין הנתבעת, ולמצער - לבצע "הרמתמסך הפוכה" בין מר רותם לבין התובעות (שורות 2-15 בעמוד 53 לפרוטוקול).

ב)            הנתבעת התחייבה לבנות את הנכס בהתאם להוראות ההסכם ומחומרים טובים ולמסור את החזקה בו לידי התובעת 1, לאחר שבנייתו הושלמה בהתאם למפרט, עד ליום 15/01/1998 (סעיף 5 לכתב התביעה וסעיף 4 לתצהירו של מר רותם).

ג)             בפועל, הושלמה הבנייה ונתאפשר שימוש מהותי של התובעת 2 בנכס רק ביום 01/11/1998, קרי: באיחור של תשעה חודשים וחצי. לבסוף, עם מסירת החזקה בנכס ולאחר מכן התגלו בו ליקויי בנייה, אותם סירבה הנתבעת לתקן חרף פניות רבות מצד התובעות, ובכך נמנע מהן לקבל תמורה מלאה ונאותה לכספן (סעיפים 8 ו-11 לכתב התביעה, סעיפים 7-8 לתצהירו של מר רותם ובעמ' 48-52 לפרוטוקול).

ד)            הנתבעת, במעשיה, עשתה עושר ולא במשפט, בכך שלא סיפקה לתובעת 1 את הממכר ההולם את התמורה שקיבלה (סעיף 9.5 לכתב התביעה).

ה)            הליקויים הם בבחינת "איהתאמה", ועל הנתבעת לשלם לתובעת את עלות תיקוניהם (סעיף 9.6 לכתב התביעה).

ו)             על הנתבעת לפצות את התובעות על מלוא נזקיהן בהתאם לחוק המכר, התשכ"ח1968, וחוק המכר (דירות), התשל"ג1973 (סעיף 9.7 לכתב התביעה).

ז)             הנתבעת נהגה שלא בתוםלב במהלך המשאומתן ובמהלך קיום ההסכם (סעיף 13 לכתב התביעה).

ח)            הנתבעת חייבת בתשלום נזקי התובעת 1 -