פסק-דין בתיק א 15679/98

1.         במועד הרלוונטי לתובענה היה התובע קבלן לעבודות צבע. באותה עת היתה הנתבעת חברה קבלנית אשר שמשה כקבלן ראשי להקמת מיזם של משרד הבינוי והשיכון (להלן: משרד השיכון). המיזם ידוע כפרוייקט 130 וכלל ארבעה בנייני מגורים בעיר קריית שמונה. בשנת 1997 התקשרו התובע והנתבעת בחוזה לביצוע עבודות צביעת פנים. תחילה הוזמן ביצוע העבודה בארבעת הבניינים. אין חולק כי לבסוף נכרת בין השניים חוזה לביצוע העבודה בשני בניינים בלבד, בניין A ובניין B.

2.         בעלי הדין הסכימו כי תמורת ביצוע העבודה תשלם הנתבעת סך 104,400 ש"ח לבניין. בסך הכל סוכם אפוא על תשלום סך של 208,800 ש"ח. במהלך ביצוע החוזה סוכם עוד על ביצוע עבודות נוספות שכללו סיוד סיד ראשון באחת עשרה דירות בבניינים C ו-D, צביעת חדרי מדרגות, קומות עמודים וקומות הכניסה בבניינים אלה, צביעת מקלט בבית בקריית שמונה וצביעת חדר חשמל בבניין B. לטענת התובע סוכם על תשלום סך 48,200 ש"ח.

בסך הכל היה על הנתבעת לשלם לתובע לגרסתו סכום כולל של 257,000 ש"ח. בפועל שילמה לו סך 148,983 ש"ח בלבד, כך שנותר חוב בסך 108,017 ש"ח.

הסכומים האמורים אינם כוללים מס ערך מוסף.

3.         הנתבעת מודה בתמורה החוזית המוסכמת בסך 208,800 ש"ח בגין עבודות צביעת פנים בשני הבניינים ובביצוע עבודות נוספות, ברם לטענתה מגיעה עלותן לסך  46,400 ש"ח בלבד. לגרסתה לולא זכות הקיזוז העומדת לטובתה היה התובע זכאי לסך נוסף של 106,217 ש"ח. פער בלתי משמעותי זה, המסתכם בפחות מ-2,000 ש"ח, נובע מן הסתם מטעות שנפלה בחישובי התובע, אשר הביא בחשבון 160 ימי עבודה לעומת 150 ימי עבודה שאושרו על ידי מנהל העבודה דאז של הנתבעת.

אני קובעת אפוא כי סכום התביעה נכון ליום 27.7.98 (יום הגשת כתב התביעה) מגיע לסך 106,217 ש"ח בצירוף מע"מ.

4.         טענות הנתבעת הנן כי העבודה שביצע התובע לקתה בפגמים רבים ולכן לא אושרה יתרת התשלום בסך 106,217 ש"ח. לטענתה, אישור ביצוע העבודה המצוי בידי התובע הנו פרי קנוניה בין התובע לבין מנהל עבודה של הנתבעת פרג' אבותנהא (להלן: פרג'), אשר פוטר מהעבודה ולא היה מוסמך לאשר ביצוע עבודות באתר הבנייה.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה חוות דעת של המהנדס ראובן גל ז"ל, לפיה נמצאו פגמים בבניין A אשר עלות תיקונם הגיעה לסך של 86,247 ש"ח ובבניין B בעלות 68,416 ש"ח. לפיכך, לא זו בלבד שהיא זכאית לקזז את נזקיה מיתרת חובה לתובע כך שאינה חייבת לשלם לו מאומה אלא שהאחרון חייב לשלם לה את יתרת עלות תיקון הליקויים בסך 50,846 ש"ח. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בסכום זה.

5.         היות שהנתבעת הודתה רק במקצת מהעובדות המפורטות בכתב התביעה אין לומר כי הגנתה הנה מסוג "הודאה והדחה", אם כי כיום רוב העובדות אינן שנויות במחלוקת. אין חולק כי קיים חוזה, היקפו, סוג העבודה שהוזמנה והתמורה המוסכמת. עוד אין חולק כי הנתבעת הזמינה עבודות נוספות בסכום שנקבע לעיל. הנתבעת אף אינה כופרת כי התובע ביצע את העבודה על פי החוזה ואת העבודות  הנוספות במלואן.

המחלוקת נעוצה בשאלה האם העבודה בוצעה באיכות הראויה והאם האישור שנתן פרג' בסמכות ניתן.

6.         בעדותו אישר התובע כי בעבודה בבניין B היו פגמים. לגרסתו, קיומם של פגמים אלה נבע מעבודה לקויה של הטייח. כאשר הוזמן לבצע את עבודות הצביעה וראה את איכות העבודה של הטייח סירב תחילה לבצע את העבודה ודרש תיקון עבודות הטיח ברם מהנדס הנתבעת יוסי שפר (להלן: שפר)  הבהיר לו על הנתבעת לעמוד במועדים שנקבעו בינה לבין משרד השיכון ועל כן דרש כי יבצע תיקוני טיח בעצמו ככל שניתן וישלים את עבודות הצביעה. בלית ברירה, ולמרות שהבהיר לשפר שתיקוני הטיח הדרושים חייבים להיעשות על ידי טייח, עשה כדרישתו.

            לגרסתו, העבודה בבניין A בוצעה כדבעי, לרבות עבודות תיקונים שנדרשו לאחר עבודת קבלנים אחרים. דירות אלו נמסרו לדיירים עוד בטרם השלים את העבודה בבניין B.

7.         התובע עוד הוסיף, כי משנדרש להשלים את העבודה חרף הליקויים בטיח, צילם את מצב הקירות (מוצג ת/4) וגם הזמין את המהנדס בשאראת מרואן (להלן: מרואן) אשר ביום 15.3.98 בדק את מצב האתר וטיב עבודות הצבע ומסר לו את התמונות שצילם. לימים, לאחר שהגיש את התובענה וראה את טענות ההגנה של הנתבעת ואת התביעה שכנגד, הזמין ממרואן חוות דעת של מומחה.

8.         בחוות דעתו, מוצג ת/3, התייחס  מרואן למצב הטיח והצבע בבנייני A ו-B. מחוות הדעת עולה כי עבודות צבע בבניין A בוצעו ברמה טובה. בבניין B נעשו עבודות הטיח בצורה לקויה מה שחייב תיקוני טיח ובעקבותיהם גם תיקוני צבע. חוות דעת מרואן תומכת בעדות התובע לפיה הפגמים בעבודות הטיח היו הסיבה לפגם בעבודתו שלו.

9.         כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, מוצג ת/6, שהתנהל בתביעתו של הטייח כנגד הנתבעת בבית משפט בקרית שמונה העיד התובע דנן כעד מטעם הנתבעת ובעדותו שם מסר את הגרסה שנשמעה גם בהליך דנן. ת/6 הוגש על מנת ללמד על סתירה בעדות המהנדס יורם בוהדנה (להלן: בוהדנה), מי ששימש כמהנדס הפרוייקט לפני שפר, לעומת עדותו לפניי ולא  כסיוע עצמי לעדות התובע.

בדין עשה כן התובע. עם זאת, העובדה שהתובע זומן שם כעד מטעם הנתבעת הנה בעלת משמעות. לו סברה הנתבעת כי גם עבודת התובע לקויה אזי לא היתה מזמינה אותו כעד מטעמה.

10.        המנעות הנתבעת מהבאת ראיות חיוניות שהיו בהישג ידה תומכת אף היא בגרסת התובע. הכוונה ליומני עבודה של הפרוייקט בהם סביר להניח שנרשמו הערות לגבי עבודת תובע ואשר לא הוגשו. דברי עדיי ההגנה כי אינם יודעים היכן היומנים או כי אבדו במעבר משרדי הנתבעת מקרית ביאליק לתל חנן אינם מתקבלים על הדעת. הנתבעת ידעה כי בו תבוא תביעת התובע לתשלום יתרת התמורה וכי טענתה מושתתת על איכות עבודתו וכי תוכן יומני העבודה עתיד לשמש ראיה לביסוס הגנתה. מהמנעותה אין אלא להסיק, כי יומני העבודה תמכו דווקא בגרסת התובע.

11.        לא זו אף זו, לולא ביצע התובע עבודה באיכות ראויה סביר להניח כי הנתבעת היתה מפסיקה את החוזה לאחר סיום העבודה בבניין A ואף לא היתה מזמינה ממנו עבודות נוספות. לא זו בלבד שהנתבעת לא בטלה את החוזה עקב הפרתו על ידי התובע אלא כי שהמהנדס שפר אף הציע לו עבודה נוספת באתר בנייה של הנתבעת בטירת הכרמל (ראה נספח ה' לתצהיר ת/1). עדות זו של התובע לא נסתרה. לולא ביצע התובע עבודה באיכות ראויה לא היה מוזמן לבצע עבודה נוספת בעבור הנתבעת.

12.        עדות פרג' תומכת אף היא בגרסת התובע. אמנם נכון כי פרג' הסתכסך עם הנתבעת, שפיטרה אותו במהלך ביצוע העבודה, ולכן יש להתייחס לעדותו במשנה זהירות. עם זאת, הוכח כי פרג' אישר את עבודות התובע לא רק לקראת עזיבתו את אתר העבודה אלא במהלך ביצוע העבודה שנמשכה פרק זמן לא מבוטל.