פסק-דין בתיק א 156080/02

מבוא

1.         תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, סלים אבו טאלב (להלן: "התובע"), יליד 1968, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום  8.4.01 (להלן: "התאונה").

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), כתאונת עבודה.

הנתבעות הודו בחבות והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק.

מהות הפגיעה והנכות

2.         ממקום התאונה, פונה התובע, לבי"ח וולפסון, שם אובחנו שבר מרוסק בברך שמאל, שבר של ראש הפיבולה וקרעים ברצועות הברך. התובע נותח לצורך קיבוע השבר ותפירת  ACL.

לאחר 15 ימי אשפוז, התובע שוחרר בהמלצה לדריכה חלקית והמשך טיפול תרופתי ופיזיותרפי.

לאור הגבלה ביישור הברך, התובע  נותח בשנית, לצורך תיקון עמדת השבר, ובהמשך נדרש לאישפוזים וניתוחים נוספים וכן לטיפול אנטיביוטי ממושך, לאור התפתחות זיהום בברך המנותחת (ראה סעיפים 13-3 לתצהיר התובע, ת/2, ומוצגים 60-5 לתיק המוצגים מטעם התובע, המתעדים הטיפול הרפואי ומועדיו).

3.         לאחר התאונה, אושרה לתובע, תקופת אי כושר, למשך 6 חודשים, עד ליום 7.10.01.

ועדה רפואית של המל"ל, קבעה לתובע, נכות זמנית, בשיעור של 50%, מיום 8.10.01 ועד 30.9.02.

אשר לתקופה שמיום 1.10.02 ואילך, נקבעה נכות צמיתה, כדלקמן:

25% נכות בגין הגבלה בתנועות הברך, לאחר שבר תוך פירקי בשליש העליון של הטיביה.

5% נכות בגין צלקות.

הנכות הרפואית המשוקללת, מסתכמת ב- 28.75% .

לאחר הפעלת תקנה 15, במלואה, נקבעה נכותו של התובע, בשיעור של 44%.

4.         הנכות הרפואית, כפי שנקבעה, על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, מחייבת לצרכי תביעה זו, מכח סעיף 6 ב' לחוק, ראה לעניין זה, ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ'  אזולאי, פ"ד מ(4), 687  (1986).

5.         אשר לנכות התפקודית - נכותו של התובע, מורכבת מנכות אורטופדית ומנכות אסטטית, בגין צלקות. בנסיבות העניין, לאור מהות הפגיעה ועיסוקו של התובע, בעבודות שיש, נראה כי הנכות האורטופדית, בשיעור של 25%, בגין הגבלה בתנועות הברך, הינה בגדר נכות תפקודית.

לעניין הבחנה בין המושגים, "נכות רפואית", "נכות תפקודית" ו-"שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות", אין לי אלא לשוב ולהפנות לע"א 3049/93 גירוגיסאן נ' רמזי ואח', פ"ד נב