פסק-דין בתיק א 1557/99

1.       הרקע, הצדדים והתאונה

          התובע, אזרח ותושב רומניה, יליד 17.10.1954, פועל בניין, הגיע לישראל והיה בקשרי עבודה עם הנתבעת מס' 2, להלן: "נאות הגולן",  אשר שיבצה אותו לעבוד אצל הנתבעת מס' 1 , להלן: "סולל בונה".

ביום 7.4.98 עבד התובע אצל סולל בונה והוטל עליו לחתוך צינורות ברזל הקשורים יחדיו בערימות. בעת שחתך את צינורות הברזל במשור דיסק, הסתובב משור הדיסק מסביב לתובע, המכשיר נשמט מידו והמשיך בפעולתו. התובע נחתך ברגלו הימנית כאשר המשור פגע בו, להלן: "התאונה".

כתוצאה מהתאונה נפגע התובע והועבר לבית החולים, שם אושפז וטופל.

2.       המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה והועדה הרפואית שליד המל"ל קבעה לתובע אחוזי נכות בשיעורים שונים: מיום 4.8.98 עד ליום 31.3.99 נכות זמנית בשיעור של 100%. מיום 1.4.99 עד ליום 31.5.99 נכות זמנית בשיעור של 30%. החל מיום 1.6.99 נקבעה לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 20% תוך הפעלת תקנה 15. הנכות המשוקללת של התובע על פי המל"ל היא בשיעור של 30%.

3.       סולל בונה ונאות גולן, שהוספה בשלב מאוחר יותר כנתבעת נוספת, חולקות על נסיבות אירוע התאונה, וטענו בכתב הגנתן כי התאונה אירעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית או התורמת, בשיעור גבוה של התובע, ולכן הכחישו את אחריותן לפצות את התובע.

סולל בונה, עת היתה נתבעת יחידה, שלחה הודעה לצד שלישי, אליהו חברה לביטוח בע"מ, להלן: "אליהו". בהודעה לאליהו, טענה סולל בונה כי היא ביטחה את העובדים אצלה, והיא זכאית בפיצוי או שיפוי בגין כל סכום בו תחויב סולל בונה לשלם לתובע, לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. להודעת צד ג' צירפה סולל בונה העתק מפוליסת חבות מעבידים מס' 005389-03-3-97, להלן: "הפוליסה של אליהו" - מוצג " ג/2".

4.       אליהו שלחה הודעת  צד ד' לנאות גולן ולסהר חברה לביטוח בע"מ, להלן: "הפוליסה של סהר". אליהו טענה כי באם תחויב על ידי בית משפט במסגרת התביעה לשלם סכום כלשהו לתובע ו/או לסולל בונה, כי אז יהיה על הצדדים הרביעיים נאות גולן וסהר, לשפותה ו/או לפצותה ו/או להשתתף עמה באופן מלא בתשלום כל סכום אשר תחויב בו. לטענתה, ביום קרות התאונה היה התובע עובד של חברת נאות גולן אשר, על פי התחייבויותיה שבהסכם מיום 20.9.1995, להלן: "ההסכם", היא שהעמידה את התובע  לרשותה של סולל בונה לעבוד באתרים שונים. לא רק זאת, אלא טענה אליהו, שנאות גולן היתה צריכה לשלוח לסולל בונה עובדים מיומנים ולשאת באחריות לבטח אותם לגבי מלוא האחריות בכל תאונת עבודה שעלולה לקרות למי מעובדי נאות גולן. מסקנתה של אליהו שהיא אינה אחראית בכלל לשאת בפיצוי התובע.

נאות גולן עשתה ביטוח, כנדרש, בסהר לפי פוליסה מס' 881001424, להלן : "הפוליסה של סהר". על כן טוענת אליהו כי יש לה כלפי נאות גולן, שתי עילות: אחת נזיקית לפיה חלה על נאות גולן האחריות לאירוע התאונה מתוקף היותה מעבידה של התובע, כאשר אין כל ספק שבמידה ואכן אירעה תאונה, כפי שנטען בכתב התביעה, (דבר המוכחש כשלעצמו), הרי הדבר נבע מחוסר מיומנותו וחוסר מקצועיותו של התובע, דבר שנמצא באחריותה של נאות גולן. עוד טענה אליהו כי מבחינה חוזית, וזו העילה השניה, חלה על נאות גולן האחריות המלאה לאירוע התאונה והחובה לפצות ו/או לשפות את אליהו והכל כפי שעולה מתנאי ההסכם.

5.       כלפי סהר, טענה אליהו כי מאחר והאירוע מכוסה על ידי פוליסה שהוציאה סהר, והיות וסולל בונה מוטבת בפוליסה זו, על סהר, ולא על אליהו, לשלם לתובע כל סכום בו תחויב סולל בונה.

לחילופיןטענה אליהו כי גם אם תתקבל עמדת סהר כלפי החיוב הביטוחי של אליהו, הרי שהביטוח של אליהו הינו שיורי ונועד להעניק כיסוי ביטוחי רק למקרים בהם לא יהיה כיסוי ביטוחי מטעם חברת הביטוח של קבלן המשנה. לטענת אליהו, במקרה זה קיים ביטוח מלא מצד סהר ולכן הפוליסה של אליהו אינה מכסה את התאונה. עוד טען ב"כ אליהו שלא מדובר בביטוח כפל כטענת סהר, ולכן היא מבקשת לחייב רק את צד ד' מס' 1 (נאות גולן) וצד ד' מס' 2 (סהר) בכל חבות, אם יגיע בית המשפט למסקנה שיש לחייב סולל בונה בתשלום כלשהו, דבר המוכחש לעצם אירוע התאונה ונסיבותיה.

          עד כאן בקיצור טענות באי כח הצדדים בכתבי הטענות. תיק זה מעורר שתי סוגיות - האחת בתחום דיני הנזיקין, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] להלן: "הפקודה", והשניה בדיני החוזים - חלוקת האחריות בין סולל בונה ונאות גולן לאור מערכת היחסים החוזיים ביניהן.

6.       באי כח הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט לפיה תיקבע הנכות הרפואית לצמיתות בשיעור של 27% וכל אחד יהיה רשאי לטעון לגבי הנכות התפקודית, ובכך יתייתר הצורך בחקירת המומחים על חוות הדעת שהוגשו. בנוסף הוסכם ששתי חוות הדעת מטעם התובע והנתבעות יוצגו לבית המשפט - ע' 30 ש' 21 עד ש' 24. מוסכם גם על הצדדים כי התובע אושפז בבית החולים רמב"ם 16 יום ורגלו היתה בגבס תקופה של 6 שבועות.

אתמקד תחילה בשאלת נסיבות אירוע התאונה והפיצוי המגיע לתובע כתוצאה מכך. לאחר מכן אעבור ואבחן את האחריות הביטוחית של יתר הצדדים ומידת השתתפותם בפיצוי, אם בכלל. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נאמר אחרת.

7.       נסיבות אירוע התאונה

          על נסיבות אירוע התאונה העידו שלושה אנשים. התובע בעצמו,  עובד בשם איגור זיאנצ'יק, להלן: "איגור", ומנהל העבודה באתר, ישראל גולדשמידט, להלן: "ישראל", שבתשובה לשאלה אם יש לו הסבר כיצד קרתה התאונה אמר בע' 77 ש' 4 עד 11 לפרטיכל את הדברים הבאים:

ש.      הוא לא עשה משהו לא טוב בזה. היום יש לך הסבר איך זה קרה? למה זה קרה?

ת.      למה זה קרה לא עשיתי חקירה למה זה קרה, אבל לפי דעתי, קודם כל המכנסיים שלו נכנסו, לפי שאני יודע, לקחו את הדיסק, דבר אחד. דבר השני הוא קרוב לפי דעתי קרוב שם את הרגל. לא עשיתי חקירה הזו, שם קרוב את הרגל לצינור איפה המקום איפה הוא חותך. דבר השלישי, אולי משהו היה שמה מלמטה שהצינור זז טיפה מהמקום, אולי הוא שם משהו שמה. אבל אם חתך מהתחלה, יש הרבה דברים, אפשר להמשיך את זה. אולי מישהו קרא לו והוא הסתכל לשמה בזמן הזה דיסק קפץ אצלו, הידיים קפצו. זה מכונה עושה, אז יכול להיות שמישהו קרה לו אז הוא הזיז את הדיסק".

צר לי שישראל לא עשה בדיקה יסודית כדי לברר ולקבוע את נסיבות אירוע התאונה. העדר בדיקה לנסיבות אירוע תאונה בה נפגע עובד, גם אם הוא עובד זר, מצביע על רמת פיקוח שאינה עומדת במבחן כללי הזהירות הנדרשת ממעביד או מעסיק כמו סולל בונה. מצד שני, "מבסס" ישראל את עדותו על "סברות" שאין להן תשתית ראיתית. אינני יכול לקבל עדות סברה במקום עדות המבוססת על עובדות או תוצאות של חקירה מקצועית ולכן לא איחס לעדותו של ישראל משקל כלשהוא ככל שהדבר מתייחס להתנהגותו של התובע בעת אירוע התאונה. על אף קביעתי שעדות סברה אינה יכולה להוות תשתית ראיתית לקביעת נסיבות אירוע התאונה, אבחן ואתייחס להלן לעדותו של ישראל.

          מעדותו של ישראל עולה כי גורם חיצוני (מכנסיו הארוכות של התובע, עמידה לא נכונה בזמן החיתוך, רגליים קרובות, ומשטח עבודה לא מתאים), הם אלה שגרמו לתאונה.

מעדותו של התובע והעדים מטעם סולל בונה סבורני כי אין ולא צריכה להיות מחלוקת כי התובע נתבקש לבצע עבודה של חיתוך צינורות לפי מידות שנמסרו לו מראש. לטענת התובע, קיבל חבילת צינורות בגודל אחיד שהיו קשורים, ועל פי ההוראות שקיבל היה חייב, בעזרת דיסק לחיתוך ברזל, לבצע את החיתוכים לפי המידות שקיבל. ברור, ואני מקבל בזה את עדותו של התובע, שזו היתה לו הפעם הראשונה שנדרש לבצע עבודה מסוג זה והתאונה קרתה לאחר פחות מחצי שעה מתחילת העבודה.