פסק-דין בתיק א 1557/98

1.         זוהי תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 2.7.02.

2.         התובעת ילידת 31.7.91 נפגעה בתאונת דרכים חזיתית בהיותה בת 11 חודשים, עת נסעה עם הוריה ברכב המשפחתי.

            ממקום התאונה פונתה התובעת לחדר המיון של בית החולים "העמק" בעפולה במצב של חוסר הכרה ואובחנה כסובלת מנקודת דימום ברקמת המוח. כן נמצאה בצקת שלחצה על החדר הצדדי. ביום התאונה הועברה התובעת לבית החולים רמב"ם ואושפזה במחלקה הכירורגית. הכרתה החלה לשוב לאחר שלושה ימים ובתום שבוע, כששוחררה, היתה בהכרה מלאה, אך הראתה היפוטוניה כללית ללא שליטה טובה בהחזקת הראש וקיבלה טיפול מניעתי נגד כיפיון.

            התובעת הומלצה לעבור טיפולי פיזיוטרפיה וריפוי בעיסוק ולהיות במעקב במכון להתפתחות הילד.

3.         תביעת התובעת הוגשה תחילה (בשנת 93) לבית המשפט המחוזי בנצרת. מומחה רפואי, ד"ר י.א. המלי נתמנה על ידי בית המשפט כדי להעריך את מצבה של התובעת בתחום הנוירולוגי.

            ד"ר המלי בדק את התובעת בהיותה בת שנתיים וחצי. בחוות דעתו מיום 13.6.94 סקר המומחה את תולדות התאונה והזכיר את מימצאי המעקב הרפואי של היחידה להתפתחות הילד בבית החולים "העמק" בעפולה, שם נבדקה התובעת בתדירות של אחת לששה חודשים. בגיל 33 חודשים, כך צויין בחוות הדעת, עדיין נותרו מימצאי אטקסיה, בעיות בשיווי משקל ובתפקוד הקוגנטיבי עם אחור של כתשעה חודשים בהתפתחות. האחור בדיבור הוגדר בתחום הבינוני.

            נכותה הזמנית של התובעת הוערכה בשיעור 70%, בגין פגיעה אקסונלית דיפוזית המתבטאת במוטוריקה גסה כעדינה, הפרעות באי יציבה בעיקר של הגו ושינויי הטונוס. כן אובחן אחור בינוני בשפה.

            כעולה מחוות הדעת, ד"ר המלי המליץ כי מצב הנכות הסופי ייבחן לאחר שהתובעת תגיע לגיל 9, לאחר שילובה בכיתות קצת יותר מתקדמות בבית הספר וקבלת טפולי ריפוי בעיסוק ופיזיוטרפיה ובמידת הצורך גם טיפולי ריפוי בדיבור.

            בית המשפט המחוזי בנצרת, בהסכמת ב"כ הצדדים, החליט שאין טעם להשאיר את התביעה תלויה ועומדת למשך זמן כה רב והורה על מחיקתה, תוך חיוב הנתבעים בתשלום תכוף בסכום של 96,000 ש"ח בצרוף שכ"ט עו"ד.

4.         התביעה החדשה הוגשה לבית משפט זה.

            ד"ר המלי נתמנה כמומחה בתחום הנוירולוגי לצורך הגשת חוות דעת משלימה. פרופ' א. ניימן נתמנה כמומחה בתחום העיניים.

            ד"ר המלי בדק את התובעת בהיותה בת 10. עמדו בפניו, בין היתר מסמכים מתוך תיקיה הרפואיים של התובעת, גליונות הערכה מבית הספר היסודי "ארזים" ברמת ישי ומכתב מהשרות הפסיכולוגי. חוות דעתו המשלימה מיום 27.3.02 גם מבוססת, על חוות דעת של הפסיכולוג פרופ' משה זכי שערך לתובעת, לפי בקשתו של ד"ר המלי, בדיקות נוירופסיכולוגיות בתחום יכולת הלמידה והמצב הנפשי. כן הסתמך ד"ר  המלי על בדיקת התובעת שנערכה, לפי בקשתו, על ידי היחידה לנוירולוגיה קוגנטיבית במרכז הרפואי רמב"ם.

            עיקרי הדברים הכלולים בפרק "דיון ומסקנות" מפורטים להלן:

            "מראה עדיין סימנים של חולשה כללית משמאל, הפרעות ביציבה, אך עיקר פגיעתה על רקע התאונה, היא בתפקודי המוח העליונים... מפגרת בהתקדמותה לפי בני גילה אף על פי שהיא נמצאת במסגרת בי"ס בכתה רגילה ולמרות העזרה הרבה שהיא קיבלה ומקבלת לאורך השנים בכל התחומים. הבדיקה הקוגנטיבית מראה ליקוי למידה רב תחומי, ובעיקר קיימת חולשה מיוחדת בפונקציות האקסוקטיביות הגבוהות. אותן התוצאות התקבלו גם בבדיקתו של פרופ' משה זכי, אשר מצא... (שהתובעת) פועלת ברמת משכל נורמלית נמוכה, אך עם פגיעות קשות בתפקודי הלמידה על צורותיה. כעת ברור לחלוטין, שהילדה פגועה מבחינת יכולת תפקוד לא רק מוטורי וקיימות הפרעות מצד המערכת האקסטרפירמידלית כמו המוחון הקטן, אלא בעיקר הפרעה בתפקודים המצחיים, ואלה ילוו אותה כפי הנראה לכל אורך החיים, למרות המאמץ הרב שנעשה  עד כה ובוודאי יעשה בעתיד לנסות ולהיטיב איתה. מדובר בפגיעה מוחית אורגנית חמורה אשר פגעה בתאים ובעיקר בחיבורים שבין התאים וגם בתהודה מגנטית מראה הפרעה כפגיעה בחומר הלבן. הנ"ל תזדקק לאורך  שנים, כפי שפרופ' משה זכי מציין בחוות דעתו, לעזרה בלימודים ולא תוכל להשתלב עם התקדמות השנים בכתות הרגילות, אלא בכתות עם ליקויי למידה ואולי בכיתות איטיות יותר עקב התקדמותה האיטית מול בני גילה... תזדקק גם לעזרה פסיכולוגית ממשית בעת התבגרותה ובבגרותה, דווקא לאור הבנתה שהיא יותר מפותחת מאשר יכולת ההבעה, קשב וריכוז..."

בפרק הבדיקה צויין, בין היתר, כי בעת הליכה התובעת סוחבת במקצת את רגלה הימנית. כן צויין שהתובעת מתקשה בהליכה עקב  בצד אגודל ומרחיבה את ידיה לשם מציאת שיווי משקל.

            נכותה הצמיתה של התובעת הוערכה בשיעור 60%, לפי סעיף 29(11) לתקנות המוסד לביטוח לאומי בדבר קביעת נכות, מותאם, סעיף 34(ה) בחציו בשל קיום סימנים קליניים מובהקים וקבועים שאין בהם הפסקות המגבילות את ההתאמה הסוציאלית באופן ניכר. מבחינת יכולת קוגנטיבית וההפרעות האורגניות בתפקודי המוח העליונים נקבעה נכות לפי סעיף 34(ו), במחצית, בשל מקרים קשים הגובלים ודומים למצבים פסיכוטיים והמלווים בחוסר התאמה סוציאלית.

            פרופ' א. ניימן בדק את התובעת ביום 15.8.02 וביום 1.10.02. בחוות דעתו מיום 6.10.02 נאמר, שהתובעת סובלת מפזילה קבועה כלפי חוץ של העין הימנית ומעוורון מלא.

            בפרק "דיון ומסקנות" כותב המומחה כי בהעדר גילוי סיבה אחרת, סביר לקבל שהעיוורון נובע מחבלה שנגרמה לתובעת בעת התאונה. הנכות בגין העיוורון בעין אחת הוערך בשיעור 30% לצמיתות, לפי סעיף 52(1)(1)ט לתקנות המוסד לביטוח לאומי. פרופ' ניימן הוסיף וציין, כי זווית הפזילה של העין הימנית עלולה לגדול במשך השנים. לדבריו, במקרה כזה יתכן שיהיה על התובעת לעבור ניתוח אחד או יותר על מנת להקטין את הפגם הקוסמטי.

5.         פרופ' ניימן לא הוזמן כדי להחקר על חוות דעתו. ב"כ הנתבעים רק הסתפק בהערה כללית שהועלתה בסיכום הטענות לפיה, קביעתו של המומחה אינה יכולה לעמוד אפילו לפי הפרשנות   הליברלית ביותר בנוגע לחובת ההוכחה הנהוגה במשפט האזרחי.