- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק א 15471/02
|
א בית משפט השלום חיפה |
15471-02
28.6.2007 |
|
בפני : אברהם אליקים |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אבראהים_בוקאעי מוסטפא עו"ד סולימאן סולימאן |
: 1. אבראהים בוקאעי נאדר 2. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים עו"ד הואש עבדאלסלם עו"ד שור אמנון |
| פסק-דין | |
מבוא וטיב המחלוקת
- התובע יליד 16.5.85 הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת דרכים שארעה ביום 14.6.01. במועד הגשת התביעה היה התובע כבן 17 ולכן התביעה הוגשה באמצעות אביו.
- התביעה הוגשה כנגד בן דודו של התובע אשר נהג ברכב, הנתבע מס' 1 (להלן-"הנתבע") ומאחר ואין מחלוקת כי הנתבע נהג ברכב כשאין לו רישיון נהיגה ומבלי שקבל רשות מבעליו התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת מס' 2 (להלן-"קרנית").
- הנתבעים טענו כי אין התובע זכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד שכן לטענתם התובע ידע כי הנסיעה ברכב והנהיגה בו נעשית ללא קבלת רשות מבעליו או במילות סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 "נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה: (2) מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור".
- לאור המחלוקת בין הצדדים נקבע כי בשלב ראשון תתברר שאלת החבות והשאלה הרלבנטית הינה השאלה מה ידע התובע בעת הנסיעה ברכב.
- יצוין כי העדויות בנושא זה נשמעו בפני כב' הש' גנון, אך מאחר וכב' הש' גנון פרש מתפקידו עוד בטרם ניתנה החלטה, נתנו הצדדים הסכמתם כי ההחלטה תינתן על ידי בהסתמך על פרוטוקול הדיון המוצגים וסיכומים בכתב שהוגשו על ידם.
- לשם הבנת המחלוקת העובדתית מן הראוי להבהיר כי הרכב בו ארעה התאונה נמסר לטיפול ותיקון במוסך של ח'אלד מחמוד טאהא, הנתבע הינו מכונאי שעבד באותו מוסך, התובע אשר היה כבן 16 במועד התאונה טוען כי בשל היותו תלמיד בית ספר מקצועי במגמת מכונאות גם הוא שהה במוסך באותו יום כחלק מלמודיו, החלק המעשי.
- בשלבים המקדמיים הגישה קרנית הודעת צד ג' כנגד הנתבע והנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד בעל המוסך. ההודעה שנשלחה כנגד הנתבע התבררה כחלק מהמחלוקת בתיק העיקרי, ההודעה כנגד בעל המוסך נדחתה לבקשת הנתבע שולח ההודעה.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
- כב' הש' אור בע"א 5773/95 - רמי נבולסי נ' אבומנה אנטון, תק-על 99(3), 1 , 4 (1999) מסביר את כוונת המחוקק באשר לסעיף 2(7) לחוק הפלת"ד "בטרם נכריע במחלוקת בין הצדדים נבקש להדגיש כי תכליתו של סעיף 2(7) היא ברורה וחד משמעית. מטרת הסעיף היא למנוע פיצוי מאדם, אשר השתמש ברכב בו נפגע ללא רשות בעליו. זו אחת הסנקציות שראה המחוקק להטיל על מי שנוסע ברכב זולתו שלא ברשותו. זאת, כדי להילחם בתופעה של נטילת רכב ללא רשות בעליו. תכלית זו עולה מלשונו המפורשת של החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות) אליו הפנה סעיף 2(7) במקור, וכך עולה במפורש אף מדברי ההסבר להצעת החוק (ראה דברי ההסבר לסעיף 5 להצעת החוק, ה"ח 1079 מיום יב' בתמוז תשל"ג, (12.7.73), עמוד 406). כדי להיכלל בגדר האנשים אשר הפיצוי נשלל מהם, אין דרישה שהנוסע שנפגע השתתף בפועל במעשה נטילת המכונית. די אם הוא ידע שנוהגים בו ללא רשות".
- במהלך שמיעת העדויות העידו התובע, הנתבע, חברו של התובע מר יוסף נימר טאהא ועובד המוסך שנכח בעת לקיחת הרכב במועד התאונה מר מחמוד טאהא. בהסכמה הוגשה הודעתו במשטרה של בעל המוסך מר ח'אלד טאהא.
- העד מר יוסף נימר טאהא לא תורם כלל לשאלה היחידה שבמחלוקת, ידיעתו של התובע. מעורבותו של מר נימר הינה רק בשלב שלאחר התאונה בשיחה שערך עם הנתבע, (ר' תצהירו ת/2), שיחה שאין בה כדי לתרום דבר באשר לידיעת התובע ולכן בנסיבות אלו אתעלם מעדותו. גם בעל המוסך שהודעתו הוגשה בהסכמה לא מסר מידע באשר לידיעתו של התובע שלמעשה לא מוזכר כלל בהודעתו (למעט ידיעתו לאחר התאונה כי התובע נפגע בתאונה).
- מתוך שלושת העדים האחרים שהעידו במשפט, חשוב לזכור כי התובע והנתבע הינם עדים נוגעים לעניין ולכל אחד מהם יש אינטרס לקדם את ענינו. העד השלישי מר מחמוד טאהא הינו עד ניטרלי לכאורה ולכן אפתח בניתוח עדותו. מר מחמוד טאהא אשר נכח במוסך מטעם בעליו והחזיק בידיו (או תחת שליטתו) את מפתחות הרכב תאר את שהתרחש ביום התאונה כאשר הגיעו למוסך התובע והנתבע כמתואר מפיו, בעמ' 25:
"ת. באותו יום אחרי הצהריים נאדר יצא עם הרכב יחד עם איברהים והייתה להם תאונה.
ת. הם לקחו את המפתחות ממני. כאשר אני אומר לקחו אני מתכוון שהם לקחו את המפתחות בכוח. הם תפסו אותי ולקחו את המפתחות. אני ישר התקשרתי לדוד שלי חאלד לפלאפון וסיפרתי לו שלקחו את המפתחות. אני אמרתי להם שאני אתקשר לדוד שלי ויגיד לו שהם לקחו את המפתחות".
העד מר מחמוד טאהא נותר איתן בגרסתו גם בעת החקירה הנגדית כמתואר בעמ' 26-27:
"ת. לשאלתך אני משיב ששניהם לקחו את המפתחות. המפתחות היו איתי והם לקחו אותם ממני. אחד תפס אותי והשני לקח את המפתחות. ...
ת. אתה שואל אותי איך המפתחות הגיעו לכיס שלי ואני משיב: שהדוד שלי מסר את המפתחות ואמר לי לא לתת לאף אחד לנהוג ברכב...
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
