פסק-דין בתיק א 15375/06

התביעה שבפני עניינה נזקי רכוש שנגרמו בעקבות תאונת דרכים (להלן: "התאונה") שהתרחשה ביום 22.11.04   במפגש הרחובות האורג והגפן בקריית גת בין  רכב מסוג טויוטה מ.ר. 8818565 (להלן: "הטויוטה") לבין רכב מסוג איסוזו מ.ר. 9993756 (להלן: "האיסוזו").

התובעת 2 ביטוח ישיר אי. די. איי - חברה לביטוח בע"מ (להלן: "ביטוח ישיר") ביטחה, במועד הרלוונטי לתאונה את התובע 1 מר חיים בוטבול בעבור נזקים שיגרמו לטויוטה.  בזמן התרחשות התאונה נהגה בטויוטה הגב' בוטבול מזל (להלן: "מזל").

הנתבע 1 מר שבתאי מזרחי (להלן: "שבתאי") נהג באיסוזו בזמן התרחשות התאונה. הנתבעת 2 הכשרת הישוב ביטחה את נתבע מס' 1 בזמנים הרלוונטיים לתאונה.

רכב האיסוזו יצא מכיוון רחוב האורג, כאשר בפניו ניצב תמרור עצור כשהוא ביקש לפנות שמאלה אל תוך רחוב הגפן. רכב הטויוטה נסע ברחוב הגפן  מכיוון מערב למזרח כך שרכב האיסוזו הגיע מצידו הימני.

התובעים טוענים, כי רכב האיסוזו הגיח לפתע לצומת  תוך שהוא מתעלם מתמרור עצור אשר היה מוצב בכיוון נסיעתו, התפרץ אל תוך נתיב נסיעת הטויוטה ופגע בו. הנתבעים מנגד טוענים, כי ברחוב הגפן עמדה שיירת רכבים אשר עמדה לפני רמזור; הנתבע 1 התקדם באיטיות כאשר לפתע הגיע רכב הטויוטה תוך שהוא עוקף משמאל את שיירת הרכבים ותוך חציית קו הפרדה לבן רצוף והתנגש באיסוזו. לביסוס טענותיהם הגישו הנתבעים חוות דעת מומחה מטעמם. המומחה מר מליחי עזרא (להלן: "עזרא")  ציין, כי בכיוון נסיעת הטויוטה יש רק נתיב נסיעה אחד, רכב הטויוטה יצא מתוך טור כלי הרכב שעמדו בכיוון נסיעתו תוך חציית קו הפרדה  לבן וכי נהג האיסוזו לא יכול היה למנוע את התאונה.

מזל, נהגת הטויוטה, בעדותה הראשית בפני(רישא לעמ' 1) ציינה, כי היא הייתה "בנתיב השמאלי כדי לפנות שמאלה".גם בהודעתה לחברת הביטוח מציינת היא "פגע בי בנתיב השמאלי שלי". בחינה של תמונות אזור התאונה (ת/3) מלמדת כי גרסה זו אינה נכונה.מן התמונות עולה כי נתיב הנסיעה ברחוב האורג בכיוון נסיעתה של נהגת הטויוטה כולל בתחילה רק נתיב נסיעה אחד ובהמשך ,לאחר המקום בו אירעה התאונה ,בסמוך לרמזור, הוא מתפצל לשני נתיבים כאשר הנתיב השמאלי מיועד לפניה שמאלה ברמזור.במהלך חקירתה הנגדית אישרה  מצב דברים זה.מעדותה של מזל עולה, כי  בכיוון נסיעתה הייתה תנועה ערה אשר התנהלה באופן איטי. היא ציינה (עמ' 3 שורות 6-7) כי היה טור של מכוניות "וברגע שיש לי מקום לפנות שמאלה אני פונה. אני חייבת לעמוד בטור המכוניות".בעדותה הוסיפה וציינה כי "הרכבים שהיו בנתיב הימני היו בעצירה"(ע' 1 ש' 16) אמירות אלה לגבי מצב התנועה  מתיישבות עם גרסת שבתאי לאמור "ראיתי רכבים שמגיעים לרמזור ונעצרים בערך 3-4 כלי רכב.זה מגיע לקו היציאה שלי"(ע' 3 ש' 12).

שבתאי בעדותו בפני ציין כי  כאשר הוא הגיע לצומת הוא הוציא את ידו השמאלית וביקש מרכב שהגיע מצד שמאל שלו שלא יחסום לו את המעבר. הוא עצמו החל לצאת לכיוון הצומת ואז ארעה ההתנגשות עם רכב שהגיע משמאל לשיירת המכוניות.

מבחינת עדויות נהגי כלי הרכב, חוות דעת המומחה, הצילומים של אזור התאונה וכן נוכח העובדה שרכב הטויוטה נפגע בחלקו האחורי ימני ואילו רכב האיסוזו נפגע בחלק הימני של הפגוש הקדמי . סבור אני, כי נהגת הטויוטה אכן יצאה מתוך שיירת כלי הרכב שנסעה בנתיב היחיד שיש בכוון נסיעתה במטרה להשתלב  - בסמוך לרמזור- בנתיב הנסיעה שנפתח לצורך פניה שמאלה ברמזור.  בשעה שעשתה זאת נהגה בחוסר זהירות כפי שמתחייב היה לנהוג נוכח עומס התנועה במקום.

במקביל שבתאי אמנם נכנס לצומת עקב כך שהנהג שהיה ראשון בטור לפני הצומת עצר ואיפשר לו להכנס לצומת אך אין בכך כדי לפטור אותו מלנקוט משנה זהירות בביצוע הפניה שמאלה והשלמתה בבטחה.כך לא ברור כיצד לא לקח הוא בחשבון שיכול להגיע רכב בדרך החוצה בין מצד ימין ובין מצד שמאל.כבר נפסק שעל נהג בכביש לצפות גם התנהגות רשלנית של נהגים אחרים. העובדה שרכב הטויוטה נפגע בחלקו האחורי מלמדת, כי נסיעה איטית וזהירה, כפי שמתחייבת ממאפייני התנועה במקום הייתה מאפשרת לו להבחין מבעוד  מועד גם ברכב הטויוטה כשהוא מנסה להשתלב בנתיב השמאלי.

אני קובע, כי יש לחלק את האחריות בין שני הנהגים  כך ש-60% יוטלו על מזל ו-40% על שבתאי.

לאור המסמכים המצויים בתיק, התובעת 2 הוכיחה את נזקה  בסך של 28,568 ש"ח הכולל תשלום למבוטח בסך 27,130 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך 1,381 ש"ח ו-57 ש"ח ריבית מצטברת ליום הגשת התביעה. התובע 1 הוכיח את נזקו  בסך של 3,758 ש"ח הכולל 2,143 ש"ח השתתפות עצמית בגין הנזק הישיר ו -1,615 ש"ח השתתפות עצמית בגין ירידת הערך.

סיכום

הנני מחייב את הנתבעים לשלם את הסכומים הבאים:

1.         לתובעת 2 סך של 11,427 ש"ח ולתובע 1 של  1,503 ש"ח והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לפרעון המלא בפועל.

2.         לתובעים את אגרת בית משפט ששילמו התובעים בקופת בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומה ועד לפרעון המלא בפועל.

3.         לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 1,200 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"א בשבט, תשס"ז (30 בינואר 2007) בהעדר הצדדים.