פסק-דין בתיק א 152460/02

 1.        התובע עורך דין במקצועו, הגיש תביעה נגד הנתבעים לתשלום שכר טרחה בסה"כ 26,208 ש"ח.

2.         בכתב התביעה טוען התובע, כי הנתבעים ביקשו ממנו להכין ולהגיש תביעה אזרחית נגד אדם בשם ברנס יהודה והתחייבו לשלם לו שכ"ט, סכום השווה בשקלים של 5,000 $ של ארה"ב בצירוף מע"מ.

3.         התובע הכין את התביעה להגשה, אך הנתבעים חזרו בהם מהגשת התביעה, לא שילמו לו את השכ"ט כפי שמוסכם ביניהם.

4.         הנתבעים טענו בכתב הגנתם, כי לא ביקשו מהתובע להגיש את התביעה נגד משפחת ברנס וכל מה שביקשו, רק להכין טיוטה לעיון והנתבעת מס' 2 הוחתמה על התחייבות לתשלום שכ"ט מבלי שיוסבר לה כי מדובר בהתחייבות כספית, ומבלי שתוקרא בפניה ההתחייבות והתובע טען בפניה כי מדובר אך ורק בענין פורמלי.

5.         הנתבעים הוסיפו וטענו, כי מעולם לא נאמר להם כי עליהם להוסיף ולשלם סך של 5,000 $ שכ"ט, ובנוסף לסכום ששולם לתובע בעבר בסך של 7,500 $ עבור טיפול משפטי, ובכל מקרה התביעה נגד משפחת ברנס לא הוגשה לבית המשפט מעולם.

6.         הנתבעים הגישו תביעה שכנגד נגד התובע על סך של 50,000 ש"ח המבוססים על טיפול רשלני בהליכים שנקט נגד ברנס, החזר שכ"ט ששילמו והחזר הוצאות.

תמצית העובדות:

7.         בחודש אוגוסט 2000, פנו הנתבעים אל התובע על מנת שייצגם בהליכים שונים נגד שכנם, יהודה ברנס, בקידום הליכים פליליים נגדו מטעם עירית תל-אביב, בגין הפסקת בניה בלתי חוקית.

8.         הנתבעים התחייבו לשלם לתובע עבור טיפולו סכום בשקלים השווה לסכום של 7,500 $ בצירוף הוצאות כפי שזה מופיע בהתחייבות מיום 1/8/00 (ת/9).

9.         לאחר שהוגש כתב אישום נגד ברנס מטעם עירית תל-אביב, במסגרתו הורשע בבניה בלתי חוקית וניתן צו הריסה נגד המבנה, ביקשו הנתבעים מהתובע להכין ולהגיש תביעה אזרחית נגד ברנס, נגד אשתו ונגד עירית תל-אביב לתשלום פיצוי על סך של 100,000 ש"ח.

10.        התובע הכין את התביעה (ת/10 + ת/11) ולטענת התובע, סוכם על תשלום שכ"ט בסך של 5,000 $ בשקלים בצירוף מע"מ.

11.        הנתבעים הוזמנו למשרדו של התובע ביום 7/10/01, והנתבעת מס' 2 חתמה על התחייבות לתשלום שכ"ט (נ/8), על יפוי כוח ועל טיוטת התביעה. 

12.        הנתבעים לא שילמו את אגרת התביעה והחלו להתכתב עם התובע ולהעלות טענות שונות בדבר טיפולו הרשלני ולא שילמו את שכה"ט המוסכם, ומכאן התביעה והתביעה שכנגד.

13.        מטעם התובע, העיד התובע והגיש תצהיר בחקירה ראשית (ת/1), העידה גב' אביטל ויינשטיין והגישה תצהיר בחקירה ראשית (ת/5), והוגשו 11 מוצגים.

14.        מטעם הנתבעים העיד נתבע מס' 1, אשר הגיש תצהיר בחקירה ראשית (נ/25), העידה נתבעת מס' 2, אשר הגישה תצהיר בחקירה ראשית (נ/23), וכן העיד בנם של הנתבעים מר שלום רובין, אשר הגיש תצהיר בחקירה ראשית (נ/24), והוגשו 25 מוצגים.

15.        לפי עדותו ותצהירו של התובע , פנו אליו הנתבעים על מנת שייצגם בהליכים שונים נגד שכנם, יהודה ברנס וסוכם תשלום שכ"ט בסך של 7,500 $ בתוספת מע"מ, לפני התחייבות שהוגשה וסומנה (ת/9), הסכום שולם ללא בעיות וטיפל בשמם בפני רשויות עירית תל-אביב, הוגש כתב אישום נגד ברנס והורשע, וכן פנה בשמם לבג"צ ולא היו כל תלונות או אי שביעות רצון נגדו.

16.        לאחר שמר ברנס הורשע בפלילים, ביקשו הנתבעים שיכין ויגיש תביעה אזרחית נגד ברנס, נגד אשתו, ונגד עירית תל-אביב לפיצויים בסך של 100,000 ש"ח , ואכן הכין את התביעה, אך לא הוגשה הואיל והנתבעים לא שילמו את אגרת התביעה והודיעו לו שיפסיק את הטיפול בהגשת התביעה.

17.        לפי עדותו של התובע, הופיע נתבע מס' 1 במשרדו יחד עם נתבעת מס' 2, אשר התחייבה נתבעת מס' 2 לשלם שכ"ט בסכום של 5,000 $ בצירוף מע"מ בשקלים עבור הטיפול בהגשת התביעה נגד ברנס, לפי התחייבות (ת/7) מאחר וסכום זה סוכם בינו לבין הנתבעים, נתבעת מס' 2 קראה והבינה את מהות ההתחייבות, ולא היה כל לחץ או הטעייה מצדו, ואף חתמה על התביעה (ת/10) ועל יפוי כוח להגשת התביעה נגד ברנס.

18.        לפי עדותו של התובע, הפנייה לבג"צ היתה הכרחית כדי לזרז את העיריה ומשטרת ישראל לבצע הריסתו לאלתר של המבנה הבלתי חוקי אשר בנה מר ברנס ללא רישיון, בדרך של צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או בדרך של הגשת כתב אישום מידי נגד ברנס.