פסק-דין בתיק א 152334/02

1.         תביעה זו, עניינה שלוש תאונות דרכים שאירעו לתובעת ביום 9.9.85, ביום 1.3.86 וביום 23.7.87 (להלן: התאונות).

2.         התביעה הוגשה תחילה לבית משפט המחוזי בתל-אביב ביום 5.8.92, והועברה לבית משפט השלום בתל-אביב רק ביום 13.1.02.

3.         אין מחלוקת לגבי הכיסוי הביטוחי לגבי שלוש התאונות, ועלי איפוא לקבוע את גובה הנזק לאחר ולצערי לא הצלחתי להביא את הצדדים להסכם פשרה.

המצב הרפואי - והנכות הרפואית

4.         בשלוש התאונות נפגעה התובעת באופן קל וסבלה בעיקר מפגיעה צווארית (צליפת שוט), והיתה בטיפול במסגרת קופת חולים וטופלה ע"י צווארון קשיח.

5.         בית המשפט מינה לא פחות מאשר 5 מומחים רפואיים, את פרופ' נירובאי בשטח האורטופדי, את פרופ' אבנר אליצור בשטח הפסיכיאטרי, את פרופ' גדות בתחום הנוירולוגי, את פרופ' דן מלר בתחום הפלסטיקה ואת ד"ר גלעדי בתחום השיניים, הפה והלסת.

6.         פרופ' נירובאי בדק את התובעת והגיש שתי חוות דעת (מ/9 + מ/10).

7.         בחוות דעתו מיום 7.2.91 (מ/9), בדק את התובעת ביום 10.1.91, וקבע כדלקמן:

"התרשמותי היא שהתאונה הראשונה לא נשארה לה כל הפרעה, התאונה השניה כבר היו תלונות יותר ממושכות וגם בוצעה לה בדיקה חשמלית של עצבים שניתן לפרט אותה כתקינה, ובתאונה השלישית הופיע הגירוי השורשי. לפיכך הייתי מחלק את התוצאות של התאונות האלה בין שתי התאונות הנדונות ב- 86, וב- 87 בחלקים שווים".

8.         המומחה קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 5% בתחום האורטופדי.

9.         פרופ' נירובאי חזר ובדק את התובעת ביום 1.2.00, ובחוות דעתו מיום 8.3.00, קבע כדלקמן:

"לאור כל האמור לעיל ניתן לקבוע שמבחינת הצוואר אין שינוי במצבה של הגב' גלייכר בנוגע לחות דעתי משנת 1991.

בנוגע לעמוד שדרה מותני קיים שינוי מאחר ובבדיקתי בשנת 1991 התנועתיות הייתה מלאה והיום קיימת הגבלה קלה, לי אין ספק שההתדרדרות במצבה נובעת מההפרעות שהיא סובלת בגב מותני, אך הכאבים של הגב המותני אינם קשורים לתאוונת משנת 1985, 1986 ושנת 1987. היא לא נפגעה בגב ובמשך שנים לא התלוננה על בעיות בגב. קשה לקבל שהכאבים בגב שהופיעו בשנות ה- 90 נובעים מתאונה שהייתה שנים קודם. גם לא בוצעו לה בדיקות הדמיה או בדיקות אחרות בעמוד שדרה מותני שהיו מעידים שנחבלה בגב וסבלה עקב כך, לכן המגבלה והנכות שקיימת בעמוד שדרה מותני אינה קשורה עם התאונה הנ"ל.

את נכותה אני מעריך כפי שציינתי בחוות דעתי הקודמת אותם 5% נכות לצמיתות".

10.        פרופ' נירובאי הוזמן לחקירה על חוות דעתו ע"י ב"כ התובעת, אשר בסופה לא היה מוכן לתקן את קביעתו, כי נכותה הרפואית של התובעת בתחום האורטופדי הינה בשיעור של 5%בלבד, הקשורה בהגבלה קלה בעמוד השדרה הצווארי בלבד והנכות בעמוד השדרה המותני אינה קשורה לתאונות.

11.        אני מקבל את חוות דעתו ועדותו של פרופ' נירובאי וקובע, כי לתובעת נותרה נכות רפואית  אורטופדית בשיעור של 5%.

12.        פרופ' אליצור בדק את התובעת והגיש חוות דעתו (מ/8) בה קבע כדלקמן:

"מאחר ומדובר בתגובת הסתגלות רגשית לבעיות גופניות נראה לי שיש לקשור את נכותה הנפשית לתאונה השלישית ברמת חומרה של 10% נכות לפי סעיף 34 ג' מתקנות ביטוח לאומי וזאת זמנית לשנתיים, אולם בהמשך ההחמרה החל משנת 1990 שוב איננה קשורה לתאונה אלא להסתבכות גופנית נוספת ובלתי תלויה".

13.        פרופ' אליצור הוזמן לחקירה על חוות דעתו ע"י ב"כ התובעת, אשר במהלכה לא שינה דעתו כמצויין בחוות דעתו.

14.        פרופ' אליצור בחקירה הנגדית ציין כדלקמן: