פסק-דין בתיק א 1523/03

הצדדים הסמיכוני לפסוק בתובענה שבנדון על דרך הפשרה וכך אעשה.

אין חולק כי ב- 22/4/96 התקשרו התובעים בהסכם עם הנתבעת, ולפיו רכשו מעמה הזכויות בבית מס' 4 ברחוב התפוח בערד (להלן: "הבית").

עוד אין חולק, כי התובעים קבלו החזקה בבית במהלך 09/97.

בתביעתם ביקשו התובעים להישמע בטענות בדבר קיומם של ליקויי תכנון ובניה רבים, אשר בגינם תבעו פיצויים בסך של  84,152 ש"ח, הכוללים אף פיצוי בגין עגמת נפש.

את טענותיהם בדבר קיומם של ליקוי בניה ותכנון מבססים התובעים על חוות דעת, מיום 28/2/02 מטעם "דור ביקורת מבנים בע"מ", אשר במסגרתה קבע המהנדס מ' אדלר, כי עלות התיקונים מסתכמת בסך של 53,848 ש"ח בתוספת פקוח הנדסי בשיעור של 10% ובתוספת מע"מ (סה"כ 69,303 ש"ח).

הנתבעת הכחישה קיומם של ליקויים ולחילופין, טענה כי הליקויים נובעים מבלאי ומשמוש וכן מתחזוקה לקויה.

בנוסף נטען, כי בדיקתו של המהנדס אדלר נערכה ב- 02/02, דהיינו, בחלוף 4.5 שנים ממועד מסירת החזקה לתובעים.

לכתב הגנתה צירפה הנתבעת חוות דעת של המהנדס י' חייט, אשר קבע כי הליקויים שנמצאו בדירת והתובעים, עלות תיקונם עולה כדי  1920 ש"ח בלבד (לא כולל מע"מ). 

בית המשפט עת נדרש לבירור התובענה, הורה על מינויו של מומחה מטעמו, ולצורך כך מונה האדריכל ר. דנקנר (להלן: "המומחה").

בחוות דעתו מיום 19/11/03 קבע המומחה קיומם של ליקויים שונים, אשר עלות תיקונם הוערכה על ידו, בסך של 6,498 ש"ח.

בנוסף, מצא לנכון המומחה להתיחס לחוות דעת נוספת שהציגו התובעים בפניו של "ברק",  בחתימתו של זיו מאיר מיום 10/08/98.

אין חולק כי התובעים בתביעתם הסתמכו על חוות דעת של "דור ביקורת מבנים" ואף דרישותיהם הכספיות תואמות לעלות הערכת התיקונים, כפי שנקבעה ע"י חב' דור.

ב"כ הנתבעת בסיכומיו (בפרק ב') טוען כי יש להתעלם ממצאיו של מומחה בית המשפט, בכל הקשור לליקויים שנמנו בחוות דעת של חב' דור, מאחר והתובעים בתביעתם לא התייחסו לחוות דעת זו, אלא שטענה זו לנוכח המפורט לעיל - בטעות יסודה.

למעשה, גם המומחה, בפתח חוות דעתו, מציין כי התייחסותו הינה לממצאי חברת דור, מאחר ועל חוות דעת זו התבססו סכומי התביעה, כך שאין ממש בטענה זו של הנתבעת.

באשר לחוות דעת של מר זיו (מטעם ברק), לכאורה צריך היה להתעלם מחוות דעת זו, לרבות התייחסות המומחה לאמור בחוות הדעת הנזכרת ואולם, ב"כ הצדדים בהתייצבותם בפני בדיון מיום 20/1/05 הודיעו, כי הינם מסכימים שחוות דעתו של המומחה תהא חוות דעת יחידה בתיק.

משכך, אין הצדק להתיר כיום, לב"כ הנתבעת להישמע בטענות המבקשות להתעלם  לפחות מחלק ממסקנותיו של המומחה.

בדומה, אין מקום להתיר לתובעים להישמע בטענה, כי עלות התיקונים צריכה להיקבע בהתאם לממצאי המומחים מטעמם ("דור" ו"ברק"), שהרי אף התובעים קבלו על עצמם באופן יחודי ובלעדי את מסקנות המומחה שמינה בית המשפט.

מעיון בחוות דעתו של המומחה, על חלקיה השונים, עולה כי הוא מצא לנכון להכיר במרבית הליקויים שנמנו בחוות הדעת של "דור" ו"ברק", אלא שהערכותיו הכספיות באשר לעלות התיקונים נמצאו שונות למדיי מאלו שנזכרו בחוות הדעת מטעם הצדדים.

עוד ראוי לציין, כי לפחות ב- 7 סעיפי ליקוי, מצא לנכון המומחה לקבוע כי המדובר בליקוי שאין טעם/הצדקה או יכולת לתקנו, אך הימצאותו, מזכה התובעים, ולו באופן לכאורי, בפיצוי בגין ירידת ערך ביתם ופיצוי כאמור, צריך להיקבע ע"י שמאי מקרקעין שלו המומחיות לכך.