פסק-דין בתיק א 15159/03

1.         זוהי תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף בשל תאונת דרכים מיום 23.11.99.

2.         לטענת התובע ביום 23.11.99, עת שהה כהולך רגל במדרחוב ברחוב נורדאו בחיפה (להלן:"המדרחוב"), פגעה בו מכונית בה נהג הנתבע 1, בעוצמה רבה וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף קשים (להלן:"התאונה").

3.         לאחר התאונה התובע פונה באמבולנס לבי"ח בני ציון בחיפה, שם אובחן שהוא סובל מהתנפחות בקרסול ימין ומכאבים. התובע לא אושפז בבית החולים ושוחרר עוד באותו יום לביתו. המשך הטיפול נקבע למנוחה בבית במשך 3 ימים, נטילת משככי כאבים לפי הצורך והמלצה למעקב ע"י הרופא המטפל בקהילה.

4.         הנתבעים מכחישים שהתובע נפגע בתאונה. לטענתם המכונית בה נהג הנתבע 1 לא פגעה בתובע. לטענתם התובע פגע בעצמו באופן מכוון, עת נפל למדרחוב, כאשר רכב הנתבע 1 היה בסמוך לו, והציג מצג שווא של פגיעה בתאונת דרכים על מנת לזכות בפיצויים שלא כדין. עמדת הנתבעים מתבססת על עדות אנשים ששהו במדרחוב בזמן המקרה.

5.         מטעם הנתבעת העידה גב' עליזה מלכה (להלן:"מלכה"). מלכה הייתה בעלת בית קפה (מזנון) במדרחוב במספר 11. בעת התאונה מלכה ישבה בפתח בית הקפה, צפתה במדרחוב וראתה את הארוע מקרוב, ממרחק מטרים בודדים.

            מלכה ראתה את רכב הנתבע 1 נוסע לאט בסמוך לתובע וראתה את התובע נופל ארצה, מבלי שהרכב פוגע בתובע. ולאחר מכן מלכה ראתה את התובע שוכב על הריצפה ומתחיל לצעוק. מלכה העידה שכל ארוע התאונה היה מבויים על ידי התובע.

6.         עדותה של מלכה הייתה ישירה, ברורה וחד משמעית. התרשמתי שמלכה העידה מתוך רצון אמיתי לומר את האמת ולהעיד אך ורק על מה שראו עיניה, מבלי לשרת את האינטרס, לא של התובע, מצד אחד ולא של הנתבעים, מהצד השני. כמו כן התרשמתי שזכרונה של מלכה היה חד וברור לגבי ארוע התאונה עצמו, ולא היה בחלוף הזמן, בין התאונה לבין מתן עדותה בבית המשפט, בכדי לפגוע באמינותה.

7.         מטעם הנתבעת העידה גב' ילנה סטונובסציק (להלן:"ילנה"). ילנה עבדה ביום התאונה במסעדה במדרחוב מס' 10 בשם "מריאן" ועמדה בפתח המסעדה וצפתה לכביש. ילנה העידה שהיא הכירה את הנתבע 1 כאדם שהיה יושב לעיתים במסעדה בה עבדה. על פי עדותה, ביום התאונה, הנתבע 1 נסע לאט בסמוך למסעדה, סובב את ראשו לעבר המסעדה ונופף בידו לצורך אמירת שלום. לפתע הרכב נעצר והיא שמעה צעקה ולאחר מכן ראתה את התובע על הרצפה ושמעה אותו צועק. בשום שלב ילנה לא ראתה שהנתבע 1 פוגע בתובע ברכבו.

8.         התרשמתי שילנה העידה בכנות מתוך מגמה להעיד את האמת בבית המשפט.

9.         מטעם הנתבעת העיד מר יוסף אבו אלהיג'א (להלן:"יוסף"). יוסף עבד ביום התאונה במסעדת מריאן יחד עם ילנה. יוסף לא ראה את התאונה, אך שמע לפתע צעקה בזמן התרחשותה. לאחר מכן הוא יצא לרחוב וראה את התובע שוכב על הרצפה. התרשמתי שיוסף העיד באופן אמין.

10.        הנתבעת 2 לא הביאה לעדות את "הנהג הפוגע", הוא הנתבע 1.

11.        ב"כ הנתבעים הגיש כראיה (בהסכמת ב"כ התובע) "תעודת בירור פרטים על נוסע" ( נ/4) ביחס לנתבע 1. על-פי מסמך זה הנתבע 1 יצא את הארץ ביום 2.1.04 וטרם חזר. לטענת הנתבעת היא לא הצליחה לאתר את הנתבע 1 ולזמנו לצורך מתן עדות בבית המשפט. בנסיבות אלה אין באי מתן עדות ע"י הנתבע 1 בכדי לפגוע בעמדת הנתבעת.

12.        מטעם הנתבע העיד חוקר פרטי שחקר את המקרה מטעמה. לא מצאתי שיש ליחס לעדותו משקל כלשהו לכאן או לכאן. זאת מאחר וכל שעשה היה, גביית מספר הודעות, בדיעבד, של שלושת העדים מטעם הנתבעת. עדותם של ילנה ויוסף בפני החוקר הוגשו אך ורק לעניין עצם גביית ההודאה ולא כראיה לאמיתות האמור בה. עדותה של מלכה בפני החוקר לא הוגשה. מאחר והעדים האלה העידו בבית המשפט באופן ברור ואמין, אינני מיחס כל משקל להודעותיהם או לעדותו של החוקר עצמו.

13.        העד היחידי מטעם התובע היה הוא עצמו. על פי עדותו הוא נפגע בתאונה עת הרכב הפוגע עלה על קרסול רגלו הימנית.

14.        לאחר ששקלתי את העדויות שהובאו בפני הגעתי למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח שהוא נפגע בתאונת דרכים כטענתו.

15.        גרסת התובע נסמכת אך ורק על עדותו, שהיא בבחינת עדות יחידה של בעל אינטרס. סביר הוא שאם אדם נפגע כהולך רגל במדרחוב, לאור היום (שעת אחה"צ - ערב), במקום המיועד בעיקר להולכי רגל, יהיו לכך עדי ראיה שיראו את הפגיעה עצמה. עצם זה שתובע לא יכול  היה להביא אף עד ראיה לעצם הפגיעה בו, מחלישה את גרסתו.

16.        לא התרשמתי שהתובע העיד באופן מספיק אמין, על מנת שאוכל לקבוע ממצא לטובתו, על סמך עדותו בלבד. התובע נפגע בקרסול ימין באופן קל, ללא כל ממצא חבלתי משמעותי. הוא טופל קצרות בבית החולים ושוחרר  לביתו. עובדה זו מחלישה את גרסתו. אם באמת התובע היה נפגע מרכב אשר עלה על קרסולו, כטענתו, סביר שהיה נפגע באופן משמעותי, דבר שהיה מקבל ביטוי במסמכים הרפואיים.

17.        אף אחד משלושת העדים, שהיו בקרבת מקום בזמן התאונה לא חיזק את גירסת התובע. שניים מהם, עליזה וילנה, ראו את כל התרחשות התאונה ולא ראו את הרכב פוגע באופן פיזי בתובע.

18.        התרשמותי שכל עדי הראיה, שהובאו ע"י הנתבעת, העידו באופן אמין. אני נותן משקל מיוחד לעדותה של מלכה שעשתה עלי רושם אמין ביותר. על פי עדותה, התובע למעשה עשה הצגה כאילו נפגע בתאונה, בעוד "הרכב הפוגע" כלל לא נגע בו. לא מצאתי סיבה לפקפק בעדות זו.