פסק-דין בתיק א 1515/02

כללי

1.         מדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח, ע"ס של 182,872 ש"ח, על פי פוליסה שהוציאה הנתבעת לתובעת, וזאת בגין נזקים שנגרמו לתובעת בשל אירוע של פריצה לעסק של התובעת שהתנהל ברח' הפועלים 11 בעמק שרה, בבאר שבע (להלן: "הפריצה").

התובעת הינה חברה בע"מ, אשר שימשה כחנות ומחסן לריהוט וציוד משרדי.

הנתבעת ביטחה את תכולת בית העסק, בפוליסה שהוצאה, לתקופה מיום 18.12.00 ועד 30.11.01 (להלן: "הפוליסה"). סכומה הכולל של הפוליסה עמד על 1,000,000 ש"ח.

בבוקרו של יום ו' 25.05.01 הבחין מנהל התובעת, מר פנחס משעלי (להלן: "מר משעלי")  כי בית העסק נגנב ונגנבו ממנו פריטים רבים. עם גילוי דבר הפריצה מסר מר משעלי הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן לסוכן הביטוח מטעם הנתבעת.

לאחר הפריצה, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה מהפריצה, אך הנתבעת סירבה לעשות כן, בין היתר, מאחר ועובד המחסן שהיה בעסק לאחר הפריצה - לא הבחין בכל דבר חריג; וכן כי האירוע יכול היה להתרחש רק בגלריה ולא הייתה חדירה לאולם המרכזי, למחסן ראשי דיו ולחנות וכי לא נגנב רכוש מאזורים אלו, וכי נתגלו סתירות מהותיות בדיווחים שנמסרו ע"י המבוטחים ועובדיהם באשר לנסיבות האירוע והיקף הנזק, וכן כי להערכת הנתבעת שווי הרכוש שנגנב אינו עולה על 6,000 ש"ח.

טענות בעלי הדין

2.         לטענת התובעת, בבוקר יום חמישי ה - 25.01.01, שמע מר משעלי הודעה בפלאפון מהמוקדנית שהודיעה כי הייתה התראה מהעסק, סייר סייר במקום ונמצא כי הכול תקין, ובשעה 08:00 בבוקר בערך, כשהגיע מר משעלי לבית העסק, נטרל את האזעקה וכשעלה לגלריית המשרדים גילה שהתקרה שבורה, הזעיקה את המשטרה, וכשהגיעו השוטרים נערך סיור בבית העסק.

התובעת טוענת, כי במהלך הסיור נתגלה כי מחדרו של מר משעלי נגנבו המחשב, פלג תוכנה וכן שיקים, חותמות, מסמכים וכסף מזומן. כמו כן מהארונות במשרד נגנבו מוצרים, וכן נתגלה כי הדלת המובילה למחסן נפרצה ונגנבו פריטים רבים.

התובעת טוענת כי למעשה מיומנותם של הפורצים ניכרת גם בשיטת הביצוע. עפ"י חווה"ד בוצעו למעשה שתי חדירות שהפעילו את האזעקה, וכי על מנת להוכיח שנעשה מעשה בכוונת מרמה בגדר סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, יש להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים, אשר לא הוכחו בנסיבות הענין.

לשיטת התובעת, התוצאה היא כי אכן בוצעה פריצה לבית העסק, הפריצה הייתה מגג המבנה דרך המשרדים בגלריה, והפורצים פרצו את דלת המחסן. לכן יש לדחות טענת הנתבעת כאילו הפריצה הייתה רק למשרדו של מר משעלי.

הנתבעת טוענת מנגד, כי התביעה נגועה במרמה, בהונאה ובסתירות מהותיות באשר לנסיבות האירוע והיקף הנזק, מעשים הפוטרים את הנתבעת מכל חיוב, אם היה כזה, כלפי התובעת.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת מבקשת כי ביהמ"ש יסתמך על תצהירו של מר משעלי ורשימות הרכש שצורפו לה, ללא כל אסמכתאות לערכים הנקובים בה, רשימות שנערכו עפ"י עדויות העובדת בחנות ושל המחסנאי, אשר לא נתנו עדות במשפט.

לפיכך, עותרת הנתבעת לדחות את תביעת התובעת ולקבוע כי לא נגרמו הנזקים הנטענים וכי הנזקים נולדו בדיעבד לצורך תביעה זו ומבלי שיש בהם ממש.

דיון

3.         לאחר ששמעתי טענות בעלי הדין, עיינתי במסמכים, בחקירות הנגדיות, ובסיכומי בעלי הדין, מצאתי שיש להורות על דחיית התובענה, מכל אחד ואחד מנימוקי הנתבעת, אשר מקובלים עלי וכפי שיפורט להלן.

טענת המרמה והונאה.

            יש לדחות התביעה, בין היתר, לאור העובדה כי התובעת, באמצעות מנהליה ועובדיה, מסרה מספר גרסאות סותרות, ואף בדיון שנתקיים בפני, מר משעלי נתן עדות מבולבלת, רצופה בסתירות ומכאן שבית המשפט מתקשה להתבסס על עדות זו ונראה שמשקלה נמוך.

            יש לקבוע כי התובעת לא הרימה הנטל המונח עליה להוכחת תביעתה, זאת מאחר והתובעת טוענת לגניבת מלאי בשווי רב מתוך כל אגפי בית העסק, הכולל את חדר המנהל, המחסן והמחסן הראשי, בעוד שעפ"י הממצאים בשטח שנמצאו, וחוות דעתו של מומחה האזעקות, אשר לא נסתרה, ומר משעלי אף לא חקר את המומחה חקירה נגדית, בה נקבע כי לא בוצעה כלל חדירה למחסן ולאולם המרכזי, למחסן ראשי הדיו ולחנות, אלא הפריצה ארעה רק לאגף המשרדים בקומת הגלריה.

            טענות התובעת כנגד חוות הדעת שניתנה ע"י הנתבעת, צריכות להדחות, וזאת כי על התובעת היה להוכיח תביעתה בעניין הפריצה שנתקיימה, וכן כי באשר לשיחת הטלפון החסרה - הרי שנראה כי פעולת מערכת האזעקה לא שובשה, ולא נטען ע"י התובעת לאי תקינותה או שיבושה, אלא להיפך, מר משעלי אף בעדותו לא טען כי חיבלו במערכת האזעקה.