פסק-דין בתיק א 1508/05

מבוא

1.

א.         בדצמבר 1999 נכרת החוזה (ת/2) (להלן, "החוזה") בין התובעת 1, שהיא חברה לאספקת גז לבין הנתבעת, שהיא החברה הקבלנית, אשר הקימה את פרוייקט הבניה "מגדלי הפארק" בבאר-שבע (להלן, "הפרוייקט"). הפרוייקט אמור היה לכלול חמישה מגדלי דירות מגורים ובהם  530 דירות. לפי סעיף 7 לחוזה, זכותה של התובעת 1 היא למלא אחר התחייבויותיה בהסכם הנ"ל באמצעות סוכנים והתובעת 2 היא סוכנתה של התובעת 1 באזור הדרום.

ב.         בהתאם לחוזה התחייבה התובעת 1 להתקין בפרוייקט צוברי  גז ומערכת אספקת גז לכל יחידות הדיור. לפי סעיף 1 לחוזה, המונח "יחידות דיור" הוגדר

כ "530 יחידות דיור בפרוייקט, אלא אם כן ננקב מספר אחר במפורש". בחוזה לא ננקב מספר דירות שונה.

            תמורת הקמתה את מערכת הגז המרכזית ליחידות הדיור היתה התובעת 1 זכאית לגבות מכל בעלי יחידות הדיור תשלום, בין היתר, עבור חיבור המונה, צנרת הגז, וכדו'. הנתבעת, מצדה, התחייבה בחוזה [סעיף 5 (ג) בו] להפנות את כל רוכשי יחידות הדיור אל התובעת 1 לשם החתימה על הסכם לאספקת גז.

            בהתאם לסעיף 12 לחוזה, התובעת 1 (באמצעות התובעת 2) שילמה לנתבעת 350$ בשקלים לכל יחידת דיור ובסך הכל 185,500$ בשקלים. הותנה [בסעיף 5 (ג)] בחוזה, שעבור כל דייר, אשר יסרב לחתום על הסכם לאספקת גז עם התובעת 1 תשיב לה הנתבעת כל סכום, אשר קיבלה ממנה בעבור אותה יחידת הדיור.

ג.          אין חולק, כי התובעת 1 פעלה ביחד עם ובאמצעות התובעת 2 בביצוע  החוזה. לכן, לא הועלתה כל שאלת יריבות ביחס לתביעתה של התובעת 2. לצורך הנוחות, מעתה נכנה את התובעות יחד כ"סופרגז" ואת הנתבעת כ"רם-דר".

סוגיית קבילות תצהיר התשובה לשאלון והרחבת החזית

2.         במהלך הדיון (עמ' 14 לפרטיכל) הועלתה ההתנגדות להגשת תצהיר תשובתו של מר ויצמן שירי לשאלון בשם הנתבעת. במהלך הדיון פסקתי, שיתייחסו באי-כוחן המלומדים של בעלות הדין לסוגיה זו בסיכומיהם. לא רק שהנתבעת זנחה את התנגדותה, אלא שהיא עצמה צרפה לסיכומיה את תשובותיו של מר שירי לשאלון. יחד עם זאת, בסיכומיה טענה הנתבעת, שעצם העלאת נושא המצג הכוזב בסיכומי התובעות מהווה הרחבת חזית אסורה. כידוע, ניתן להסכים להרחבת החזית ולו במשתמע במהלך ההוכחות [ראה: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, 1995) עמ' 153]. גם אם נניח, שההתיחסות למצגה של  הנתבעת בסעיף 2 לחוזה, שיש בידיה כל ההיתרים הדרושים לבניה, היא בגדר הרחבת החזית (ואיני קובע לענין זה דבר), אין זה סוף פסוק. משלא הועלתה כל התנגדות להרחבת החזית בעת ההוכחות, ויתרה מכך אף התייחס מר שלום שקורי, העד מטעם הנתבעת, בסעיף 12 לתצהירו בעדות ראשית לאפשרות, שלא היו בידי הנתבעת כל האישורים וההיתרים לבניית כל יחידות הדיור, הרי לפנינו ההסכמה המשתמעת להרחבת החזית הנטענת.

מוקד הדיון: משפטית ועובדתית

3.        

א.         בתביעה זו טוענת סופרגז, שהנתבעת הפרה את חיובה על-פי החוזה להקים את חמשת מגדלי הפרוייקט תוך זמן סביר. לכן, לטענת סופרגז היא ביטלה את החוזה ותובעת את השבת החלק היחסי מן הסך השווה ל - 185,500$, אשר שילמה לנתבעת על-פי החוזה, בגין 326 הדירות (מתוך 530 הדירות המתוכננות בפרוייקט), אשר לא נבנו עד עתה. יוער, שלכל הפחות משמש כתב התביעה הודעת ביטול [ראה: ע"א 306/85 Datalab Management Pty. Ltd. , ואח' נ' פולק אינטרנשיונל בע"מ , פ"ד מ"ג (2) 309, 314 (מול האות "ג"]. מכל מקום, לא הועלתה כל טענה כנגד הודעת הביטול עצמה, אלא שנטען אך כנגד עצם הזכות לבטל את החוזה.

ב.         לטענת רם-דר טרם חלף הזמן הסביר לבניית כל חמשת מגדלי הדירות, ולכן, לטענתה, התביעה הוגשה בטרם עת ויש לדחותה או, לחילופין, למוחקה.

ג.          נביא עתה את הסעיפים הרלוונטיים לתביעה זו מתוך החוזה:

"1. ...בהסכם זה - "יחידות דיור: "530 יחידות דיור בפרוייקט, אלא

אם כן ננקב מספר אחר במפורש...

2. הקבלן (רם-דר - ג'ט"ל) מצהיר, כי קיבל את כל האישורים

 וההיתרים הדרושים על-פי כל דין לבניית יחידות הדיור בפרוייקט.

3. הקבלן מצהיר כי החל או יתחיל במועד קרוב בבנית יחידות הדיור