פסק-דין בתיק א 15035/07

לפני תביעה נזיקית לתשלום סך 17,780 ש"ח המהווים לטענת התובע נזק שנגרם לו כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה לרכבו ביום 12.03.07.

רכב התובע היה בחניה כאשר התנגשות בין שני כלי רכב אחרים, גרמה לכך שרכב הנתבעת 1 יהדף ויפגע ברכבו.

התובע העיד בחקירה ראשית, נחקר בחקירה נגדית ולמעשה עלה כי אין לו כל ידיעה ממקור ראשון כיצד אירעה התאונה והוא למד על דרך אירועה מתוך שיחות עם אנשים אחרים. הוא התרעם על כך כי לא הושארו על רכבו פרטים כלשהם ועל כך כי באותו יום מיהר לבקר את בנו שאושפז בבית חולים.

הנתבעת 1 העידה ונחקרה ומעדותה עולה כי גם היא לא ראתה כיצד בדיוק אירעה התאונה. היא נסעה לאחור ובזוית לכיוון הכביש (חד סיטרי ובעליה) ואז חשה במכה חזקה שגם הדפה אותה קדימה.

לטענתה לא ראתה את רכב הנתבעת 3 בשום שלב עד לתאונה ואם היתה רואה אותו, היתה נותנת לו זכות קדימה.

עפ"י עדותה הכביש היה רטוב ולרכבה נגרם נזק בפינה אחורית ימנית.

מטעם הנתבעת 3 העיד ונחקר הנהג ברכבה מר חלבי.

מר חלבי סיפר שהוא בא מכביש צדדי בירידה, פנה שמאלה והשתלב ברח' בו אירעה התאונה, נסע לאט בין 30-40 מטרים ואז פתאום יצאה הנתבעת 1 במהירות ובנסיעה לאחור  ופגעה בו בכנף ופינה קדמיים ימניים.

ב"כ הצדדים סיכמו ופסק הדין ינומק באופן תמציתי ובהתאם להוראות תק' 214 ט"ז.

האחריות רובצת לפתחה של הנתבעת מס' 1.  היא נסעה לאחור בזוית חדה כלפי הכביש, עניין זה מחייב המציאות אם אכן כל הפגיעה  ברכבה היתה בפינה ימנית כך שבעת התאונה היתה הפינה הימנית בתוך נתיב הנסיעה שבכביש, ושחסם את נסיעת רכבו של מר חלבי.

היא לא ראתה בשום שלב את מר חלבי, הגם שתוך כדי נסיעתה היא חסמה את נתיב הנסיעה בכביש בו נסע.

לא ראיתי מקום לחייב את הנתבעת 3 היות ונראה כי לפחות במאזן ההסתברות הנדרש, לא יכל מר חלבי למנוע את התאונה, זכות הקדימה בכביש היתה שלו, מתמונות הנזק ברכבו ניתן ללמוד כי לא נסע במהירות מופרזת וגם טענתו כי בין מקום התאונה לצומת ממנה יצא אין פחות מ- 30 מטרים לא נדחתה ברם כך או כך, נראה שהופתע מאוד מיציאתה החדה של הנתבעת 1 בנסיעה לאחור ועניין זה עומד לחובתה אך לא לחובתו.

אשר לנזק, מצאתי מקום לפסוק את מלוא הנזק הישיר בגין נזק לרכב, ירידת ערך ושכ"ט השמאי.

אשר לנזק העקיף, התובע טוען ל- 500 ש"ח בגין "נסיעות וטלפונים" אך לא הובאה ראיה ולו על שקל אחד שהוציא לצורך כך. גם אם אלך בדרך ההיגיון ולא בדרך הראייתית, לא הוצאו יותר מעשרות בודדות של שקלים על נסיעות וטלפונים.

לא הובאה שום ראיה על הפסד בפועל של ימי עבודה וגם  אם היו הפסדים כלשהם, אולי מדובר בשעות אך לא בימים כשלא ברור כלל מה ערכן הכספי.

באשר לעוגמת נפש, זו תמיד קיימת לכאורה כשיש פגיעה ברכב אך הפסיקה בראש נזק זה מצומצמת מאוד.

יחד עם זאת נתתי ביטוי להוצאות עקיפות לצורך לאתר את האחראים לתאונה וגם לכך שלא נסתרה העדות שבן התובע היה מאושפז ביום התאונה ולכן אפסוק לתובע נזק עקיף בסכום גלובלי של 700 ש"ח.

יצויין שבזמן הסיכומים הגיש ב"כ התובע עוד חשבונית מיום 04.01.8 מהמוסך המתקן לפיה שילם סך 2,000 ש"ח בגין "ריבית והצמדות + ניקיונות על השיק".

מדובר גם בהרחבת חזית וגם בהגשת ראיות לאחר שלב השמיעה שאינה מותרת (קל וחומר כשאופשר לתובע להעיד גם בחקירה ראשית).