פסק-דין בתיק א 14967/04

רקע

1.         תביעה זו עוסקת ביוזמה עסקית, שנקשרה בין הצדדים, לפיה היה אמור הנתבע לרכוש מניות של הנתבעת 3.

            התובעת 3 החזיקה לטענתה, בשורה של הסכמים עם בעלי זכויות המקרקעין במושב נוגה, ושעל פיהם היה אמור לקום באותם המקרקעין, פרויקט בניה למגורים, וזאת בהתבסס על החלטות מינהל מקרקעי ישראל, כי בכוונתו לאפשר במושבים, הפשרת קרקעות חקלאיות לצורכי בניה.

אם החלטות המינהל היו יוצאות אל הפועל, הייתה התובעת 3 עשויה להפיק מפרויקט זה, רווחים גדולים ביותר.

            התובע 2 והנתבע, חתמו ביום 15.11.02 על מסמך שכונה "מסמך עקרונות", בקשר לאפשרות, כי מניות התובעת 3 ירכשו ע"י  הנתבע (להלן: "המסמך").

            לטענת התובעים המסמך, ביחד עם מסמכים אחרים שהוחלפו בין הצדדים, יצרו קשר חוזי מחייב, המטיל על הנתבע, כנגד רכישת המניות של התובעת 3, חבות בתשלום הסכומים הנקובים באותו המסמך והמסמכים הנוספים, ואילו הנתבע טוען, כי מדובר במסמך שהיה חלק משלבי המו"מ, אשר לא הבשיל כלל לחוזה.

2.         התובעת 1, הינה חברה העוסקת ביזום פרויקטים לבניה (להלן: "חב' מגידו").

התובע 2,הינו יזם ובעל מניות של התובעת 1 ובעל מניות ודירקטור בתובעת 3 (להלן: "עודד" או "התובע").

התובעת 3,הוקמה ע"י עודד והינה חב' ליזום פרויקטים לבניה (להלן: "חב' נהורה" או "החברה").

(חב' מגידו, עודד וחב' נהורה יקראו ביחד להלן: "התובעים").

הנתבע הינו קבלן העוסק ביזום וביצוע פרויקטים לבניה (להלן: "יהושוע" או "הנתבע").

טענות הצדדים

3.         לטענת התובעים - בין התובע לבין הנתבע, התנהל מו"מ ארוך וממושך בנוגע לרכישת המניות בחברה, שהתגבש לכלל הסכם עם חתימת "המסמך".

            עפ"י המסמך, על חב' מגידו לרכז את מניות חב' נהורה, ועם השלמת הריכוז, ישלם יהושוע לידי חב' נהורה (בשמה הקודם "גורן מגידו") סך של 75,000$, כנגד הקצאת 51% ממניותיה ליהושוע (להלן: "התמורה"). התמורה תועבר מחב' נהורה לחברות הנשלטות ע"י עודד (" ע. מגידו מיזמים בע"מ"), בדרך של החזר הלוואות בעלים, וכך יקבל עודד לידיו את התמורה.

            התמורה הייתה אמורה להיות משולמת, בהתאם ללוח זמנים המפורט במסמך, ועד לתשלום התמורה, נקבע ע"י הצדדים, כי המניות תוחזקנה אצל נאמן מוסכם.

            המסמך שהיווה הסכם, היה מותנה וכפוף, אך ורק לבדיקה מטעם עורכי הדין של הצדדים, וסוכם כי תנאיו המסחריים של הסכם זה, לא ישונו ע"י עורכי הדין.

            התובע לטענתו, ריכז את המניות והצדדים החליפו טיוטות וגיבשו הסכם מפורט.

ביום 16.01.03 העביר ב"כ הנתבע - עו"ד עדשה (להלן: "עו"ד עדשה") נוסח סופי של ההסכם, אשר תנאיו היו מוסכמים ע"י שני הצדדים, אך הוא לא נחתם (להלן: "הטיוטא"). למרות שהתובע קיים את חלקו על פי המסמך והטיוטא, לא העביר הנתבע כל תשלום. ביום 30.04.03 פנו התובעים לנתבע, בבקשה שיקיים התחייבויותיו, אך הוא לא נענה לה.

המסמך והטיוטא מהווים הסכם מלא ומושלם, למרות שהטיוטא אינה חתומה, היא מחייבת את הצדדים, ולכן על הנתבע למלא את חלקו ולשלם את התמורה המוסכמת על פי ההסכם.

4.         לטענת הנתבע, המדובר במו"מ שהתנהל עם התובע בלבד. המו"מ לא צלח ובין הצדדים לא נכרת כל הסכם מחייב.

התובעים ניסו ומנסים לכפות על הנתבע, לבצע עסקה לא כלכלית ומסוכנת, שהייתה עלולה להביאו אותו להפסדים גדולים.