פסק-דין בתיק א 14965/03

טענות התובעת

התובעת ערכה לנתבעת פוליסת ביטוח, על פי בקשתה, לתקופה שמיום 1.11.01 ועד ליום 31.10.02.

הנתבעת התחייבה לשלם את דמי הביטוח.

הנתבעת נותרה חייבת לתובעת, נכון ליום הגשת התביעה, את הסך של 490.80 ש"ח.

טענות הנתבעת

מדובר בעסקה טלפונית. הפוליסה שצורפה לכתב התביעה, איננה הפוליסה הנכונה, כיוון שהפוליסה האמיתית זולה יותר. במעמד ביצוע העסקה, סוכם כי לאחר שתשלח הפוליסה המקורית יתבצעו הנחות, תישלח פוליסה סופית, והתובעת תספק לנתבעת תווי קניה בסך של 450 ש"ח. תווי הקניה לא סופקו כלל.

טפסי הוראת הקבע לא הגיעו אל הנתבעת ולכן זו לא התבצעה. כך גם לא הגיעו אליה מכתבי התובעת המורים על הפסקת הפוליסה.

בשיחת טלפון שנערכה, בה בקשה הנתבעת לחדש את הפוליסה, הובהר לה על ידי התובעת, כי לא קיבלה תווי קניה כיוון שלא ביצעה כל תשלום, וכן נדרש ממנה סכום הגבוה ב- 100 ש"ח מהסכום המקורי.

לאחר שהתובעת מכרה את רכבה, היא פנתה אל התובעת כדי שתבטל את תעודת החובה, וביקשה לקזז מחובה לביטוח המקיף את הסכום שמגיע לה חזרה כתוצאה מביטול תעודת החובה.

הנתבעת היתה מוכנה לשלם את הסכום אותו היא חייבת אך לא מעבר לכך.

לטענתה, מכיוון שחובה בגין הביטוח המקיף הוא 714 ש"ח, ומגיע לה קיזוז בגין ביטול תעודת החובה, בסך של 650 ש"ח, הר שהיה עליה לשלם סך של 64 ש"ח.

לטענתה, על התובעת למסור לה תווי קניה, ולהחזיר לה סך של 650 ש"ח.

דיון

לטענת התובעת,סוכם עם הנתבעת כי היא תשלם את דמי הביטוח באמצעות הוראת קבע, אשר נשלחה לביתה ביחד עם קיט הרכב.

משלא  נתקבלה אצל התובעת, הוראת הקבע חתומה בידי הנתבעת ,  נשלח אל הנתבעת, ביום 18.11.01 מכתב המפרט כי קיים חוב לפוליסה מאחר ולא היו פרטי גבייה.

ביום 3.12.01, נשלח מכתב התראה שני, ובו נאמר כי קיים חוב, ויש להסדירו עד ליום 3.1.02, ואם חוב זה לא יוסדר תבוטל הפוליסה.

משלא יצרה הנתבעת קשר עם התובעת, בוטלה הפוליסה ביום 3.1.02. וביום 31.1.02, נשלח אליה מכתב להסדר חובה, לאחר ביטול הפוליסה, שאם לא כן יועבר הנושא לטיפול משפטי.

ביום 4.2.02, התקשרה הנתבעת אל התובעת, והתעניינה בהחייאת הפוליסה, והובהר לה כי עליה להסדיר תחילה את חובה.

ביום 6.3.02, התקשרה הנתבעת ובקשה לשלוח את תווי הקניה, הובהר לה כי אלה יישלחו אליה, רק לאחר העברה בנקאית כיוון שתווי הקנייה לא נשלחים למי שלא שילם מאומה על חשבון הפוליסה.

ביום 23.4.02, נשלח לנתבעת מכתב המודיע לה כי החוב הועבר לטיפול משפטי.

ביום 20.5.02, בקשה הנתבעת לבטל את תעודת החובה. הובהר לה כי לצורך כך עליה לשלוח אל התובעת את תעודת החובה המקורית. הנתבעת לא עשתה כן, ועל כן לא בוטלה תעודת החובה המקורית.

לטענתה, הנתבעת הייתה מבוטחת בביטוח מקיף אך לא שילמה מאומה תמורתו.