פסק-דין בתיק א 14884/05

1.         בפני תובענה להחזרת תפוס על פי סעיף 192(א)(1) לפקודת המכס (להלן: הפקודה).

2.         ביום 13.3.05 נתפס בביתו של אבו ראיד רפי (להלן: המבקש) אופנוע מסוג ימאהה בצבע כחול (להלן: האופנוע), בחשד כי הוא גנוב.

ביום 7.6.05 הועבר האופנוע לידי אגף המכס והמע"מ (להלן: המשיבה), שהודיעה למבקש על כוונתה לחלט את האופנוע מכוח הפקודה.

3.         המבקש עתר למנוע חילוט כאמור ולהחזרת האופנוע לחזקתו. טענתו העיקרית היא כי הוראות החילוט שבפקודה לא חלות על המקרה שבפנינו.

4.         אין מחלוקת כי האופנוע נרכש בשלמותו ממוכר בארה"ב, באמצעות האינטרנט, ולאחר מכן פורק ונשלח בחלקים לישראל בדואר חבילות, לעיתים אף לנמען אחר מהרוכש.

5.         סעיף 204 לפקודה קובע :

"ואלה טובין שיחולטו למדינה:

(1) טובין מוברחים;

(2) טובין שיובאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר..." (הדגשות שלי א.ר.)

בסעיף ההגדרות בפקודה נאמר כי:

"הברחה" - ייבואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור; (הדגשות שלי א.ר.)".

6.         המשיבה טוענת כי חלקי האופנוע מהווים טובין מוברחים וכי הובאו לארץ בחלקים על מנת להונות את האוצר.

המשיבה טענה כי ייבוא אופנוע מסוג זה לארץ הוא אסור ואף המבקש ידע על כך, ולראיה דבריו בחקירתו מיום 13.3.05 בה מסר "האופנוע לא מאושר בארץ ולכן אני לא נוסע בו בכביש".

ואולם, משלא הוצגה על ידי המשיבה כל הוראה חוקית האוסרת ייבואו של האופנוע האמור איני מבסס החלטתי על טענה זו.

7.         הטענה העיקרית עליה מבססת המשיבה את סמכותה לחלט את האופנוע היא כי ייבוא אופנוע בחלקים אומנם חייב במס על כל חלק וחלק (שלטענת המבקש הוא שילם), אך ייבוא מוצר מפורק ותשלום מס על כל חלק בנפרד, אין בו די, כאשר הכוונה היא להרכיב את המוצר ולהשתמש בו בשלמותו.

המוצר בשלמותו, בענייננו האופנוע, חייב לקבל אישור לשימוש בישראל על ידי הרשויות המוסמכות (בענייננו משרד התחבורה), וכן יש לשלם מס עבור ייבוא האופנוע בשלמותו, שהוא מס אחר מהמס שמשלמים על כל חלק בנפרד.

המשיבה טוענת כי המבקש ייבא את האופנוע בחלקים, למרות שקנה אותו בשלמותו, שלח את החלקים לנמענים אחרים (ראה חקירתו של המבקש מיום 7.6.05 בה מסר כי אחת החבילות נשלחה לארץ על שם לאה פינקלשטיין, מכרה שלו והיא נתנה לו ייפוי כוח על מנת לקבל את החבילה), והרכיב את האופנוע באופן עצמאי בביתו שלו, על מנת להימנע מתשלום המיסים המתחייבים וקבלת הרישיונות הנדרשים.

8.         המבקש עליו נטל הראיה להוכיח כי הייבוא נעשה בהתאם לכל דין, טוען כי שילם את המס על ייבוא החלקים ומכחיש כי ידע שעובר עבירה כלשהיא.

9.         לאחר עיון בטענות הצדדים ובסעיפי החוק הרלוונטיים, שוכנעתי כי מעשיו של המבקש מהווים הברחה של טובין ומהתנהלותו אף עולה כי עשה זאת ביודעין. בנסיבות אלה יש לראות את פעולתו כ"הברחה" עפ"י הגדרת מונח זה לפקודה.