פסק-דין בתיק א 14852/03

מבוא

1.         התובע יליד 1961, נפגע לטענתו ביום 27.11.99 בתאונת דרכים (להלן: " התאונה"), כמשמעה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק").

2.         הנתבעת הינה תאגיד שהוקם בהתאם לסעיפים 10 ו - 11 לחוק.

3.         לטענת התובע, זהות נהג הרכב הפוגע ופרטי הרכב בו נהג (להלן: " הרכב "), כמו גם פרטי החברה המבטחת את הרכב, אינם ידועים לו. לטענת התובע, בשל כך נושאת הנתבעת בחבות לתשלום הפיצויים עבור התובע, כאמור בסעיף 12 (א) (1) לחוק.

4.         הצדדים חלוקים בשאלת החבות, ובשאלת היקף הנזק שנגרם לתובע.

5.         פסה"ד ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 29.11.05 את חקירותיהם הנגדיות של התובע וחברו מר מיכאל יצחקי (להלן: " מיכאל ") ואת סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין, בתום הישיבה הנ"ל.

            כן עיינתי בתצהירי עדויותיהם הראשיות של התובע ומיכאל, במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, וכן בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, ד"ר אברהם ביין (להלן: " המומחה ").

6.         ביום 1.12.05 הגיש ב"כ הנתבעת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, ובקשה להבאת ראיה נוספת. נענתי לבקשה לאחר שהתקבלה ביום 5.12.05 תגובת ב"כ התובע לבקשה. בפסה"ד הבאתי בחשבון גם את התוספות שהתבקשו ע"י שני ב"כ בעלי הדין.

7.         כל ההדגשות המופיעות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יצויין אחרת.

שאלת החבות

ראיות וגרסאות באשר לנסיבות אירוע התאונה

8.         "... בתאריך 27.11.99 בשעה 20:00...הייתי מעורב בתאונת דרכים. התאונה ארעה עת הלכתי ברח' גואל בשכונת התקווה שהינו רחוב חד סטרי, בדרך לבית הוריו של חברי מיכאל יצחקי אשר ברח' גואל פינת רח' גדליה...בבואי לחצות את הכביש לכיוון בית הורי חברי, לפתע הגיח לרחוב גואל, במהירות, רכב מסוג פיז'ו מסחרי אשר נכנס לרחוב באין כניסה, וחבט בי בפלג גופי הימני, וברח...כתוצאה מהתאונה והחבטה החזקה שקבלתי, נפלתי על הרצפה. אציין כי הרכב שפגע בי נסע מהר, וברח מייד לאחר הפגיעה, כך שלא הצלחתי לזהותו בבירור, ו/או לראות את מס' הרישוי שלו. חברי מיכאל יצחקי, אשר היה אצל הוריו, הגרים כאמור, בסמוך לארוע התאונה ושמע את החבטה, יצא לכיווני, ומשראה את מצבי הזמין למקום ניידת אמבולנס. משהגיע האמבולנס, הובהלתי באמצעותו לביה"ח איכילוב..." (סעיפים 1 - 6 לתצהיר עדות ראשית של התובע מיום  4.1.05).

9.         "... בתאריך ... הייתי בבית הוריי...המתנתי לחברי, התובע, שאמור היה לבוא ולבקרני. בסמוך לשעה 20:00 התיישבתי במרפסת בבית הורי, שמעתי לפתע חבטה חזקה מאוד מכיוון רח' גואל. אדגיש כי המרפסת שבבית הורי משקיפה על רח' גואל, וניתן לראות ממנה את הרחוב לכל אורכו. כתוצאה משמיעת החבטה החזקה, הפנתי את ראשי מיד...בכדי לראות מה פשר החבטה, הדבר הראשון שראיתי היה רכב מסוג פיז'ו מסחרי נוסע במהירות בתוך רח' גואל, כשהוא נגד כיוון הנסיעה, ומספר שניות לאחר מכן, הבחנתי בחברי, התובע, כשהוא על שרוע הרצפה. מיד כשהבחנתי בתובע, אמרתי לבני משפחתי שהיו עימי, להזמין ניידת אמבולנס, וירדתי אל התובע, כשירדתי לתובע, היה התובע שכוב על הרצפה, ובקושי יכול היה לדבר, כששאלתיו מה בדיוק ארע, מלמל התובע, כי רכב פגע בו, וכי סובל מכאבים עזים ביד ימין וברגל שמאל. מס' דקות לאחר מכן, הגיעה ניידת האמבולנס ופינתה את התובע..." (תצהיר עדותו הראשית של מיכאל מיום 10.1.05).

10.       במכתבו מיום 2.1.00 שנשלח ע"י התובע לנתבעת, נכתב "...חציתי מעבר חציה ברח' גואל 3. לפתע הופיע רכב מסוג פיז'ו מסחרית בצבע בהיר, וחתך את הסיבוב בפראות בשעה שהיה באין כניסה. הושטתי את ידי הימנית כאות מחאה. לפני שהספקתי להוריד את ידי הוא נכנס בי...הוא פגע בי תחילה ביד המושטת ולאחר מכן בכל הגוף, ממש העיף אותי באוויר. נחתתי על הכביש וכנראה שאבדתי את הכרתי לכמה שניות. הרכב עצר לשנייה שתיים, וכשנוכח לדעת (כנראה) שאין אף עד למקרה, המשיך בנסיעתו במהירות ועזב אותי כך על הכביש. זחלתי בשארית כוחותיי לבית חברי הנ"ל שכאמור נמצא כמה מטרים ממקום התאונה. מסתבר לי שהחבר שמע את המכה. חברי ירד מייד, השעין אותי על כתפיו, כי לא יכלתי לדרוך על הקרסול והעלה אותי לביתו בקומה השנייה. הוא הזמין אמבולנס שרצה להשכיב אותי מייד על האלונקה, לא הסכמתי, וירדתי בכוחות עצמי. רק כשנשעתי על חברי...". (להלן: " המכתב ") ( נ/6).

המכתב הוגש ע"י הנתבעת במהלך חקירתו הנגדית של התובע, ולא נחשף בפניו קודם לכן.

11.       עיון ב" דווח על חולה/נפגע באמבולנס" מיום 27.11.99 ( ת/1) מעלה כי התובע "... נמצא בביתו של חבר קרוב למקום התאונה, מתהלך". כן נרשם כי גורם האירוע הוא " ת.ד." וכי המדובר ב - " פגע וברח (אין מס' רכב)".

12.       ביום 2.12.99 מסר התובע הודעה בענף התנועה במשטרת תל אביב. בהודעתו מסר התובע ".. .הלכתי...ברח' גואל בית מס' 3 הסמוך לצומת עם רח' ההגנה שם רציתי לחצות את הכביש מכיוון הצד הזוגי לכיוון הצד האי זוגי התקרבתי למעבר החצייה הקיים במקום וכאשר הגעתי בסמוך לחצי הדרך, לפתע הגיע רכב פיז'ו שנסע עם חזיתו נגד הכיוון...(דהיינו, הרכב הגיע משמאלו של התובע - ה.י.) במהירות וחרקה, ואז פינה קדמית ימנית של רכב הפיז'ו פגעה בידי הימני ואני התגלגלתי על מכסה המנוע של הפיז'ו ועפתי באוויר ונפלתי לכביש על ידי הימנית לבלום את הנפילה כמה שיותר. ראיתי שרכב הפיז'ו עצר ומייד המשיך בדרכו ואני לא הספקתי לרשום את מס' הרכב...ש.ת.: חציתי את הכביש במעבר חציה הנראה ברור לעין. ש.ת.: במקום התאונה אין תמרור של מעבר חציה...ש.ת.: חברי הגיע למקום כששמע את החבטה, ואת החריקת צמיגים, והוא הרים אותי מהכביש לתוך ביתו והוא הזמין מד"א. ש.ת.: רכב הפיז'ו הגיע מצד שמאל לצד ימין בכיוון חצייתי...(נ/8).

13.       ביום 14.2.00 נגבתה מהתובע הודעה ע"י חוקר מטעם הנתבעת. בהודעתו מסר התובע כי כשהחל "... לחצות את הכביש של גואל לא הרחק מביתו של חברי, רכב מסוג פיז'ו מסחרי בצבע בז' נכנס ב"אין כניסה" במהירות מופרזת, ואז פגע בי בעיקר בזרוע ימין והטיח אותי אל הכביש. נהג הרכב עצר לרגע, וככל הנראה שהבחין שהמקום חשוך וללא אנשים שיכלו לראות את המקרה. הוא פשוט נמלט מהמקום...מייד שהוטחתי לכביש אבדתי את הכרתי למשך מספר שניות. ומייד שהתעוררתי בשארית כוחותיי הלכתי בצליעה לבית חברי, מיכאל (מס' מטרים בלבד) קראתי לו מלמטה. מיכאל שמע את המכה, ירד למטה, העלה אותי לביתו, שם היו אותה עת אישתו ובחור שאינו מוכר לי...מיכאל יצר קשר מביתו למד"א ת"א... (נ/7).

14.       בחקירתו הנגדית העיד מיכאל "... שמעתי חבטה חזקה, ורכב שנכנס באין כניסה, פג'ו בצבע בז' במהירות וכשהרמתי את הראש ראיתי את אלי שוכב על הרצפה...הוא לא שכב על מעבר החצייה. הוא שכב מול הבית שלי...". לאחר התאונה, הרכב "... לא עצר, המשיך במהירות. הוא ברח, לא צריך לעצור...הודעתי למשפחתי שיזמינו אמבולנס לפני שירדתי..." (עמ'  6 - 9 לפרוטוקול).