פסק-דין בתיק א 14827/04

עניינו של פסק דין זה, בשכר בגין שירותי עיצוב פנים, שהעניק התובע לנתבע. התובע, אשר סבור, כי הנתבע נותר חייב לו בגין השירותים שקיבל, עתר לביהמ"ש ומכאן התובענה שבפני.

רקע

1.         התובע הינו אדריכל עיצוב פנים מוסמך (להלן: "התובע").

2.         הנתבע הינו קבלן בניין ובעלים של חברת הבנייה "אבו יחיאל חברה לבניין בע"מ", אשר בונה ומוכרת באשדוד יחידות דיור, החל משנות ה- 90 (להלן: "הנתבע") וגם (להלן: "החברה").

3.         הנתבע העסיק את התובע לפי הסכם שנערך ביניהם, החל מחודש ספטמבר 1996 ועד ליולי 1997, לצורך עיצוב שטחי חוץ, נכסים וחנויות בפרויקט "תאומי הכיכר" שבנתה החברה ברובע הסיטי באשדוד (להלן: "פרויקט הסיטי").

            בנוסף ובמקביל, ביקש הנתבע לשפץ את הווילה שבבעלותו, המצויה גם היא באשדוד (להלן: "הווילה") ולצורך כך נתבקש התובע ע"י הנתבע, לעצב עבורו את פנים הווילה (להלן: "עבודות העיצוב").

הסכמות הצדדים בכל הנוגע לעבודות עיצוב הווילה והתמורה בגינן, נעשו כולן בעל פה.

            התובע החל בביצוע עבודת העיצוב של הווילה, אולם בסמוך לאחר התחלת העבודה,  עבודתו הופסקה, בעקבות כוונתו של הנתבע להשכיר את הווילה.   לאחר כשנה החליטו הצדדים על חידוש עבודת העיצוב של הווילה.

4.         במסגרת ביצוע השיפוצים והעבודות בווילה, התלווה התובע לנתבע, לנסיעה לאיטליה, למטרת רכישת רהיטים לווילה (להלן: "הנסיעה לאיטליה").

טענות הצדדים

5.         לטענת התובע, בהסכם בעל-פה שנערך בין הצדדים, בחודש אוגוסט 1996, סוכם עם הנתבע, כי התמורה בגין עיצוב הווילה תעמוד על סך של 10,000$ + מע"מ, וכי  היא תשולם בגמר העבודה.

            על אף האמור, וכנהוג בין הצדדים, שילם לו הנתבע, על חשבון העבודה בווילה, סך של 1,500$, אלא שעל פי בקשתו של הנתבע, תשלום זה הוסב על שם החברה, כך שייכלל עם יתר התשלומים ששולמו לו מהנתבע על חשבון העבודה בפרויקט הסיטי.   בנסיבות אלו, תשלום זה, לכאורה לא שולם לתובע בגין העבודה נשוא תובענה זו, היא עבודת עיצוב הווילה, ואין מקום להפחיתו מהשכר עבור העבודה בווילה.

            בנוסף לסכום האמור טוען התובע, כי הנתבע שילם לו, על חשבון עיצוב הווילה, סך של 2,000$.

עוד טוען התובע, כי במהלך העבודה בווילה, ביקש ממנו הנתבע להתלוות אליו לנסיעתן לאיטליה, לצורך בחירת רהיטים. מעבר לנשיאה בהוצאות הנסיעה של התובע, סוכם, כי התובע ישלם לו סך של 700$, עבור כל יום שהייה באיטליה. הנסיעה לאיטליה ארכה כחמישה ימים, מכאן שעל הנתבע לשלם לו סך כולל של 3,500$ +מע"מ.

את שכר זה, בגין הנסיעה לאיטליה, יש לצרף לסכום עליו סוכם בגין העבודה בווילה- בסך 10,000$, ולאחר הפחתת הסך של 2,000$, נותר הנתבע חייב לתובע, סך כולל של 11,500$ +מע"מ, השווים (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון למועד הגשת התובענה) לסך של 70,843 ש"ח.

7.         הנתבע בראשית טענותיו טען, כי יש לדחות את התביעה על הסף בכל הנוגע לעבודות העיצוב שביצע התובע לכאורה בווילה בטענה של התיישנות, מאחר וחלפו 7 שנים מן המועד בו נולדה עילת התביעה לעניין זה.

לביסוס טענת ההתישנות, סומך הנתבע על טענות התובע לפיהן הנתבע התחייב לשלם לו סך של 10,000$ במועד סיום העבודה. התשלום הראשון על חשבון עבודה זו, בוצע לטענת התובע בחודש אוגוסט 1996, קרי בתחילת העבודה, והתשלום השני בוצע ביום 5.1.97ומעבר לכך לא שולם כל תשלום נוסף ומכאן יש להסיק, כי העבודה הסתיימה לכל המאוחר בתחילת חודש ינואר 1997 .  משלא שילם הנתבע (לכאורה) עבור מלוא העבודה עד לינואר 97, הוא המועד בו התגבשה לתובע עילת התביעה.

לגרסת התובע, עילת התביעה התגבשה ביום 5.1.97, והתובענה הוגשה ביום 18.1.04,  ולפיכך חלפו למעלה מ- 7 שנים מיום היווצר העילה.

בדיון שנערך בפני כב' השופטת גרוסמן ביום 16.12.04, ניתנה לנתבע הזדמנות להגיש בקשה נפרדת בעניין זה, לא יאוחר מבתוך 30 יום ממועד הדיון, ובהתאם לכך יעוכבו ההליכים המקדמיים בתיק.

הנתבע מטעמיו לא הגיש בקשה כזו, ויש ללמוד מכך, כי זנח טענותיו בעניין.

            עוד טוען הנתבע כחלק מהגנתו, כי התובע הציג עצמו כאדריכל אולם בשלב מאוחר יותר, התברר לנתבע כי התובע הטעה אותו. עובדה זו התגלתה לו לאחר שהנתבע סירב להגיש את תוכניותיו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לצורך קבלת היתר בנייה, ועל כן נאלץ הנתבע להזמין את שירותיו של המתכנן רפי אחוון, שהיה זה אשר הגיש בסופו של דבר את כל התוכניות הנחוצות לעירייה (להלן: "אחוון").