פסק-דין בתיק א 1481/05

 1.        התובעת הגישה תביעת שיבוב כנגד הנתבעת בגין תאונת דרכים שאירעה ב-05/02/03 בנשר (להלן - התאונה), וגרמה נזק לרכב מסוג סוזוקי (להלן - הסוזוקי), אשר היה מבוטח על ידה בפוליסת ביטוח.

בגין נזק זה פיצתה התובעת את מבוטחה בסך כולל של 9,000 ש"ח (כולל שכ"ט שמאי ומשוערך ליום הגשת התביעה).

בעת התאונה נהג בסוזוקי יוסף גוטרמן (להלן - נהג הסוזוקי).

2.          הנתבעת הינה הבעלים של רכב מסוג אוטובוס (להלן - האוטובוס).

בעת התאונה נהג באוטובוס רפאל אטדגי (להלן - נהג האוטובוס).

3.         נסיבות קרות התאונה -

התאונה אירעה לאחר שהאוטובוס החליק על כתם שמן בכביש, פגע במשאית וחסם את הכביש, ונהג הסוזוקי שהגיע מאחור, החליק אף הוא על כתם השמן ופגע באוטובוס מאחור.

4.         הנתבעת בתיק זה הגישה תביעה קודמת כנגד נהג הסוזוקי והתובעת בתיק זה (ת.א 6345/04).

בת.א 6345/04, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 04/08/04 (להלן - הסכם הפשרה).

סע' 3 להסכם הפשרה קובע -

" סכום הפשרה כולל... והוא מהווה מחצית מנזקיה של התובעת, לאור נסיבות התאונה ואחריותם השווה של נהג רכב התובעת והנתבע 1 בגרימת התאונה"

(הכוונה היא לנהג האוטובוס ונהג הסוזוקי - א.ר).

נוכח האמור בהסכם הפשרה, עתרה התובעת בתביעה זו, לפיצוי בגין מחצית מנזקיה בעקבות התאונה (סך של 4,500 ש"ח). 

5.         הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין (בש"א 11045/05), וטענה, בין היתר, כי התובעת אינה יכולה להגיש את תביעתה בהסתמך על הסכם הפשרה, כיוון שלא העלתה טענת קיזוז או הגישה תביעה שכנגד במסגרת ת.א 6345/04.

כב' השופטת נאות פרי, בהחלטה מיום 31/07/05, דחתה את בקשת הנתבעת וקבעה כי " יישום הכללים המתייחסים להשתק פלוגתא על מקרה זה מחייבים דווקא את המסקנה כי לא רק שאין מקום לדחות על הסף את תביעת כלל אלא שיש לקבל את התביעה ולפסוק לטובת כלל מחצית מנזקיה" (סע' 12 להחלטה).

חרף קביעותיה הברורות של כב' השופטת נאות פרי (והמלצתה לנתבעת לסיים את התיק), המשיכה הנתבעת לנהל את התיק, בהתבסס על אותם טיעונים כפי שהוצגו בבקשתה לדחיית התביעה על הסף.

6.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה. נימוקיי:

6.1.       הנתבעת אינה יכולה לערער בדרך עקיפה (במסגרת חזרה על אותם טיעונים בפניי), על החלטה חלוטה של כב' השופטת נאות פרי, אשר דחתה את בקשתה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

6.2.       בכל מקרה ולמעלה מן הצורך, הסכם הפשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, קבע חלוקת אחריות שווה בין שני הנהגים, וקביעה זו מהווה מעשה בית דין ומחייבת את הצדדים גם בתביעה שבפניי (במיוחד בשים לב לעובדה שבעת חתימת הסכם הפשרה הנתבעת היתה מיוצגת על ידי עורך דין וב"כ הנתבעת הוא זה שחתם בשמה על הסכם הפשרה; ראה לעניין זה, בין היתר - ע"א 427/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' מאיר מרחב, פ"ד מו(4), 86, עמ' 91-92; נ. זלצמן' מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמ' 330 והאסמכתאות המפורטות בתגובת התובעת לבש"א 11045/05).