פסק-דין בתיק א 14799/01

כללי

1.         התובעת הנה חברה לביצוע עבודות תשתית, מחזיקה במחסן לכלי עבודה, חומרים וציוד טכני ברחוב צה"ל (מזרח) בחדרה (להלן: "בית העסק"). התובעת ביטחה את תכולת בית העסק  אצל הנתבעות מפני סיכוני פריצה ואש.

2.         תביעתה זו של התובעת, עניינה שני אירועים נפרדים ושונים זה מזה: הראשון, היה ביום 31.5.00, עפ"י הנטען באותו יום בשעות הערב המאוחרות ארעה פעולת פריצה אל בית העסק במהלכה נגנב רכוש יקר ערך שהיה מאוחסן במקום (להלן: " אירוע הפריצה"). האירוע השני, היה ביום 8.8.00, עת פרצה שריפה בקרוון המוצב במתחם בית העסק, במהלכה נגרם נזק לרכוש אחר שהיה מאוחסן בתוך הקרוון (להלן: " אירוע השריפה").

3.         למחרת אירוע הפריצה, שלחו הנתבעות שמאי מטעמן, שהגיע לאתר בית העסק ובדק את אירוע הפריצה. בדיקתו, העלתה כי האירוע ונסיבותיו כפי שנטענו ע"י התובעת  אינו חוסה תחת הכיסוי הביטוחי שרכשה התובעת, הואיל והציוד שנגנב - ככל שזה נגנב, אוחסן בחצר בית העסק מחוץ למבנה סגור וזאת בניגוד לתנאי הפוליסה. לגבי אירוע השריפה, לא נשלח שמאי או חוקר מטעם הנתבעות, הואיל ועפ"י הנטען האירוע לא דווח להן בזמן.

הפלוגתאות

4.       הצדדים חלוקים ביניהם על עצם זכותה של התובעת לפיצוי בגין נזקיה עקב שני האירועים שהתובעת טוענת אליהן. התובעת גורסת כי מדובר בשני מקרי ביטוח כהגדרתם עפ"י הפוליסה והדין אשר מזכים אותה בגין מלוא נזקיה עקב אירועי הפריצה והשריפה. מאידך, טענו הנתבעות כי התביעה נגועה במרמה הן באשר לכיסוי הביטוחי והן באשר לגובה הנזק. הנתבעות מבססות את טענתן על הודאת מנהלה של התובעת מר עמוס עזורה בהודעתו שמסר למשטרה לפיה הקרוון שנשרף לא היה מבוטח.

באשר לאירוע הפריצה, הנתבעות טוענות לשתי טענות חלופיות. לגישתן, העדר הסבר הגיוני המניח את הדעת להעלמות פריטים כבדי משקל שניתן להעבירם אך ורק באמצעות כלי רכב מקום שהוכח כי הפריצה לעסק בוצעה שלא באמצעות כלי רכב מביא למסקנה כי אין קשר סיבתי בין הפריצה לעסק לבין היעלמות הציוד.  לחילופין ביטוח מפני פריצה התייחס אך ורק לציוד שאוחסן בתוך שתי המכולות שהוצבו בחצר העסק ולא כלל ציוד שאוחסן תחת כיפת השמים. נוסף על כך, הנתבעות טוענות כי אם יסתבר כי לנתבעת קמה זכות לפיצוי, הן חולקות על גובה הנזק הנטען ע"י התובעת, בכל אחד משני האירועים.

דיון

אירוע הפריצה

5.         הנתבעות הכחישו את חבותן הנובעת ממקרה הפריצה שנטען ע"י התובעת, ובמקביל הן העלו מספר טענות משפטיות התומכות בעמדתן. לטענתן, הפוליסה אינה מכסה סיכוני גניבה של רכוש מבוטח שנמצא מחוץ למבנה סגור של בית העסק, נוסף על כך הן טענו כי חלק מן הרכוש שנעלם לא נכלל בגדר הכיסוי הביטוחי עפ"י הוראות הפוליסה, שם נכתב:

"פרק 5 תכולת בית העסק:

א.    מכונות - מכונות, ציוד והמוצבה החשמלית:              60,000ש"ח 

כולל כלי עבודה בהמצאם ב - 2 מכולות מתכת כולל מלאי צנרת, קש ותבן תחת כיפת השמים מכוסה כנגד אש בלבד כולל ציוד בקונטיינר+ צנורות הבחוץ.

ב.    מלאי - מלאי עסקי מכל סוג.                                 168,000ש"ח

כולל מיני מחפרון, מיני מעמיס בפטיש +קרון סוסים ונגרר עגלה נגררת+גנרטור דיזל נגרר.

סה"כ סכום ביטוח לפרק 5 תכולה.                           228,000"

אין ספק כי פרק 5 הנ"ל מהווה לב לבו של חוזה הביטוח. השאלה שמזדקרת עתה כיצד על בית המשפט לפרש אותו?

ייאמר מייד כי החלוקה לקטיגוריות המופיעה בסעיף 5 אשר התיימרה לסווג את הרכוש המבוטח אצל התובעת לשתי קטיגוריות: "מלאי" מצד אחד, ו "מכונות" מצד שני, אינה ברורה ואף תמוהה. בסעיף קטן א' תחת הכותרת "מכונות - מכונות, ציוד והמוצבה החשמלית" כלול גם מלאי צנרת, קש ותבן, בעוד המנסח קבע כי מלאי מכל סוג יימצא בסעיף קטן ב' והרי ברור כי מלאי צנרת אינו נופל לגדר המונח מכונות, ציוד או מוצבה חשמלית, ומנגד הכלים המנויים תחת סעיף המלאי ראוי להם להיות מסווגים כמכונות או ציוד או מוצבה חשמלית. 

לא זאת בלבד, מהסעיף לא ניתן ללמוד אם הפריטים המנויים בשני סעיפי המשנה מהווים רשימה סגורה של הציוד המבוטח. סעיפי המשנה מתחילים במלה "כולל" במובן של לרבות, מה שעשוי להוביל למסקנה כי  הסעיף שהתיימר לפרט את תכולת בית העסק הותיר רשימה פתוחה ובלבד שגבול הכיסוי העליון הוא על סך 228,000 ש"ח.

נוסף על האמור לעיל, לטענת הנתבעות ס"ק א'  כולל תניות הקובעות את היקף הסיכון שהמבטחות נוטלות על עצמן. לגישתן הציוד נעלם בזמן שהיה "מופקר תחת כיפת השמיים", דבר שהאחריות לגביו חלה רק כנגד סיכוני אש ולא סיכון הנובע מפריצה וגניבה, ומכאן שהאירוע אינו נופל אל גדר הפוליסה.