פסק-דין בתיק א 14793/05

פסק דין זה ניתן בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו לאחר שני דיוני הוכחות שהתקיימו במעמד הצדדים, לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן כנגד תביעה שטרית שהגיש נגדו התובע בגין שטר חוב בסך 25,000 ש"ח מיום 14/12/02 שמועד פירעונו ביום 4/1/04.

עיקרי טענותיו של הנתבע במסגרת התצהיר שהגיש בתמיכה לכתב ההתנגדות, ואשר משמש ככתב הגנה בתיק, הן כדלקמן:

1. התובע הינו בעלים של חנות ברחוב נגבה 20 ברמת-גן, אשר הושכרה לנתבע לתקופה של 6 שנים, כשכל שנה נחתם הסכם שכירות לתקופה של שנה אחת בלבד.
2. הנתבע שילם דמי שכירות בסך של 450$ בצירוף מע"מ כל חודש מראש.
3. בתקופת השכירות אירעו פיצוצים בצינורות המים, ככל הנראה כתוצאה מבלאי, אשר גרמו לרטיבות ועובש. הנתבע פנה לתובע מספר פעמים בבקשה שיתקן את הנזקים, כמתחייב בהסכם השכירות, אך התובע לא עשה כן.
4. בחודש אוקטובר 2003, הודיע הנתבע לתובע כי יפנה את המושכר תוך חודשיים, בתום תקופת השכירות, דהיינו ביום 15/12/03, ובאותו מועד הופקדו בידי התובע דמי השכירות עבור חודש נובמבר בסך של 2,403 ש"ח.
5. במהלך תקופת השכירות התקין הנתבע מזגן על חשבונו בשווי 7,500 ש"ח, ומאחר שהתובע הציע לרכוש את המזגן תמורת 3,000 ש"ח, הוסכם כי סכום זה יקוזז מדמי השכירות של חודש דצמבר 2003, כך שבפועל נותרה יתרת זכות לטובת הנתבע בסך 597 ש"ח.
6. בטרם פינוי החנות ביצעו בה הנתבע ובנו עבודות סיוד, טיח וצביעה, וכן התקין בה תאורת פלורוסנטים, כך שהחנות הוחזרה במצב טוב יותר מזה שבו התקבלה.
7. לבקשת התובע, נפגשו הצדדים בחנות ביום 17/12/03, והתובע קיבל מידי הנתבע את המפתחות. התובע לא העלה טענות כלשהן לגבי נזקים במושכר במעמד זה, ואף לא התלונן על נזקים כלשהם במהלך תקופת השכירות.
8. הנתבע קיבל לתדהמתו מכתב התראה מיום 4/1/04, לפיו הוא חייב לתובע סך של 29,209 ש"ח בגין אי תשלום דמי שכירות, נזקים שנגרמו לכאורה לחנות ושכ"ט עו"ד. הנתבע כפר בטענות, אך התובע הגיש את שטר החוב נשוא התובענה לביצוע בהוצל"פ.
9. לאחר מכן נוהל מו"מ בין הצדדים על מנת להגיע להסדר, כאשר התובע הציע להסתפק בסך של 1,700 ש"ח, אך ורק לצורך כיסוי שכר טרחת עו"ד, והנתבע נעתר להצעה על מנת לסיים את הפרשה, אולם לפתע הסכום עלה ל- 7,500 ש"ח.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בו פירט את הסכומים שחייב לו הנתבע לטענתו, וכן העלה, בין השאר, את הטענות העובדתיות הבאות:

1. בתקופות הראשונות נהג הנתבע לשלם לתובע סך של 550$ + מע"מ בשיקים מעותדים, שניתנו בתחילת כל שנת שכירות, אולם בהמשך הסכים התובע לקבל את דמי השכירות במזומן בתחילת כל חודש.
2. ביום 16/12/02 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות לשנה נוספת, עד ליום 15/12/03 ולפיו דמי השכירות החודשיים נקבעו ל- 450$ + מע"מ.
3. הנתבע נהג לאחר באופן קבוע בתשלום דמי השכירות, ואילץ את התובע להתחנן בפניו לשלם את הכסף.
4. ביום 10/11/03 שילם הנתבע את דמי השכירות שהיה חייב לתובע עוד מיום 16/10/03, ובאותו מעמד הודיע לתובע כי בכוונתו לעזוב את החנות בתום תקופת השכירות. התובע הזכיר לנתבע כי בהתאם להסכם השכירות, עליו למסור התראה על הפינוי בכתב, לכל הפחות 60 יום לפני מועד סיום החוזה, וכן להחזיר את החנות כשהיא פנויה מחפצים, מסוידת, צבועה ונקייה.
5. התובע השקיע 1,337.50 ש"ח + מע"מ בתיקון וסיוד החנות לפני שנמסרה לידי הנתבע, אולם הנתבע לא טרח לסייד, לצבוע ולנקות את החנות לפני פינויה, וכן החזיר אותה עם נזקים ברצפה ובקירות.
6. הנתבע אף ביקש להשאיר את המזגן בחנות בתקווה ששוכר אחר ירצה בו, והתחייב שאם לא ירצה השוכר את המזגן, יפרק אותו ויתקן את קיר החנות.
7. הנתבע לא שילם עבור תקופת השכירות מיום 16/11/03 ועד 15/12/03 ואף לא שילם חובות לחברת החשמל ולעירייה, אשר חלים עליו כמשתמש ומחזיק החנות.