פסק-דין בתיק א 14721/03

1.       התובעת ילידת 26.7.75, נפגעה בשתי תאונות דרכים ביום 7.2.00 (להלן: "התאונה הראשונה") וביום 3.8.00 (להלן: "התאונה השניה").

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים 1-2 לגבי התאונה הראשונה ועל כן המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק.

          מאידך, הנתבעים 3-5 כופרים בחבותם כשנתבעת 3 מבקשת לקבוע, כי החבות חלה על נתבעים 4-5 שאינם כופרים בכסוי הביטוחי אלא רק בעצם מעורבות רכבו של הנתבע 4 בתאונה.

2.       התאונה השניה

          א.      לטענת התובעת:

                   "התאונה השניה ארעה בעת שחציתי כביש כהולכת רגל, אופנוע פגע בי והעיף אותי אל מכונית נוסעת שאותה עת 'עמדה' ברמזור אדום. נחבלתי בכל גופי ובעיקר בגב ובראש. נהג האופנוע הסתלק מהמקום מבלי שמסר פרטיו ופוניתי לביה"ח 'שיבא'" (סעיף 6 לת/2).

          ב.      כבר בעת התאונה, למרות שלטענתה נפגעה בראשה מדלת רכבו של הנתבע 4 "לא פניתי אליו ולא אמרתי שנפגעתי מרכבו" (עמ' 16 לפרוטוקול שורה 8 מלמטה).

          ג.       גם אם אקבל הסברה כי לא פנתה אליו בגלל המכה החזקה בראש וההתרגשות מהתאונה (שם שורות 6-7 מלמטה) לא ניתן להבין כיצד למעלה מחדש אחרי התאונה לאחר שהשיגה את מספר הטלפון שלו במד"א (הנתבע 4 הזעיק את האמבולנס): "בשיחתי בקשתי רק את פרטי האופנוע, לא אמרתי לו שנפגעתי מהרכב" (עמ' 17 שורה 7 מלמעלה).

          ד.      התובעת פנתה למשטרה בבקשה לאתר פרטי האופנוען שפגע בה, לאחר שקבלה כביכול מידע על חברת השליחים בה עובד "בתאריך 3.8.00 עברתי תאונת פגע וברח ברח' המסגר בת"א. נחבלתי ע"י אופנוע שנסע על אי התנועה שבאמצע..." (נ/9), ללא כל זכר לפגיעה מרכב הנתבע 4!

          ה.      גם בא כוחה, בפנייתו לנתבעת 3 לא טען כי התובעת נפגעה ע"י רכב הנתבע 4 ואכן גם התובעת אשרה "בנ/1 לא ציינתי כי נפגעתי ע"י רכב נוסף - נפגעתי ע"י אופנוע" (עמ' 17 לפרוטוקול שורה 5 מלמטה).

          ו.       גם בתעודת חדר מיון נרשם מפורשות: "עברה ת.ד. ע"י אופנוע (פגע וברח)" (נספח 2 ג' לת/2).

          ז.      לא זו אף זו, אלא שהתובעת ציינה בהודעתה על תאונת הדרכים בפרק 7 פרטי עדים לתאונה אדם בשם עיאד שמס' הטלפון שלו: 403047- 050 (נ/2).

          ח.      מאידך, במכתב בא כוחה לנתבעת 3 מיום 14.5.01 מצוין כי "לדברי מרשתי הוא איננו זוכר את הפרטים אולם תוכלו לנסות ולברר  עמו מה שניתן" (סעיף 1 ב' לנ/1), מאידך, התובעת בעדותה כלל לא זכרה ששוחחה עמו "אתה שואל מתי הוא אמר לי שהוא לא זוכר את הפרטים - אני אמרתי שהוא לא זוכר את הפרטים?

                   לשאלתך, מדוע לא התקשרתי אליו אח"כ וביקשתי את הפרטים... לא זכור לי שהוא אמר שהוא לא זוכר את הפרטים. לא זכור לי שהתקשרתי אליו.

                   לש. ביהמ"ש - למה לא התקשרתי אליו, לא יודעת למה הייתי צריכה להתקשר אליו. לא זכור לי שהתקשרתי אליו" (עמ' 10 לפרוטוקול למעלה).

          ט.      מכל מקום, בשלב הבאת ראיות בוודאי היה צריך כבר להיות ברור לתובעת חשיבות המידע שברשות אותו עיאד ובכל זאת הוא לא זומן לעדות וכידוע: "... הימנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית תוביל את ביהמ"ש למסקנה, שאילו הובאה היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהגשתה" (ע"א 27/91 קבלו נ' בן שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח' פ"ד מ"ט (1) 450, 457).

                   ראה גם ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ , פ"ד מ"ד(4) 595 וע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מ ואח', פ"ד מ"ד(1) 239, 245).

          י.       אינני מתעלמת מציון הנפילה על רכב כבר במכתב בא כוחה (נ/1) ההודעה על התאונה (נ/2) והודעה על פגיעה בעבודה (נ/3) ותביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (נ/4) אך כולם מועדם מאוחר לתאונה וממילא אין די בהם, בהעדר פרטי הנתבע 4, כשאין מחלוקת שהאופנוע עקף שיירת מכוניות שעמדה בפקק כדי להצביע על הנתבע 4 דווקא. הנתבע 4 "נצוד" רק על פי מספר הטלפון שהשאיר במד"א כשהזעיק האמבולנס.

          יא.    למותר לציין, כי עדותה של התובעת הינה עדות יחידה של בעל דין הדורשת הנמקה וסיוע אלא שעל עדות התובעת אינני מוכנה לקבוע מסמרות, מה עוד שלא ניתן לחלץ מעדותה גרסה ברורה: מחד גיסא: "אני לא נפגעתי מרכבו. הלכתי מסוף הרכב לכיוון הדלת שלו. הוא לא פגע בי" (עמ' 17 לפרוטוקול שורה 13 מלמטה) "בנ/1 לא ציינתי כי נפגעתי ע"י רכב נוסף - נפגעתי ע"י אופנוע" (עמ' 17 לפרוטוקול שורה 5 מלמטה) ומאידך גיסא "השבתי פעמיים ושלוש שנפגעתי ע"י האופנוע ולא ע"י הרכב לשאלתך, למה התכוונתי  - האופנוע פגע בי והועפתי באוויר ונכנסתי עם ראשי בדלת הקדמית של הרכב שעמד" (עמ' 20 לפרוטוקול בתשובה לעו"ד מילמן).