פסק-דין בתיק א 14696/04

זוהי תביעה לפינוייה של דירה אשר הושכרה בשכירות סוציאלית ולתשלום דמי שימוש ראויים, בגין השימוש בה.

הנסיבות

1.         התובעת, עמידר - חברה לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן: " עמידר" או " התובעת"), הינה גוף ציבורי, המנהלת מטעם המדינה השכרתן של דירות ציבוריות ובכלל אלו דירה המצוייה ברח' אלי כהן 8/29 (הידועה גם כבית 75/29, בשכנות רמת הנשיא), בבת-ים (להלן: " הדירה" או " המושכר").

2.         בתוקף סמכויותיה, השכירה עמידר את הדירה, בשכירות סוציאלית, להוריה המנוחים של הנתבעת 2 (להלן: " הנתבעת"), הגב' ברלינר חווה ז"ל (להלן: " המנוחה") ומר ברלינר פרץ ז"ל (להלן: " המנוח"), זאת על פי הסכם שכירות מיום 8/10/07 (להלן: " הסכם השכירות" או " ההסכם").

3.         תקופת השכירות על פי ההסכם נקבעה ל-35 חודשים החל מיום 1/8/67 וכלה בחודש יוני 1970 (להלן: " תקופת השכירות החוזית").

בתום תקופת השכירות החוזית, המשיכו המנוחים להחזיק בדירה בתנאי הסכם השכירות.

בד בבד עם חתימת ההסכם נחתמה בין הצדדים תוספת להסכם לפיה, ניתנה למנוחים  הברירה (אופציה) לרכוש את זכויות החכירה בדירה, בתנאים ובתמורה הנקובים בה (להלן: " הסכם האופציה").

4.         למן יום 7/5/01, עברה המנוחה להתגורר, במחלקה הסיעודית, שבבית האבות "נווה באבוב", בבת-ים - שם אף הלכה לבית עולמה ביום 14/5/04.

המנוח התגורר בדירה עד לפטירתו ביום 2/3/03.

5.         יצויין, כי למן המועד בו אושפזה המנוחה בבית האבות ועד למועד פטירתו, התגורר המנוח בדירה בגפו. הנתבעת, בתם של המנוחים, התגוררה בדירה עד לנישואיה בשנת 1974, וממועד זה ואילך הינה מתגוררת בדירה שבבעלותה, אף היא ברח' אלי כהן בבת-ים.

6.         עם פטירת אביה המנוח, תפסה הנתבעת חזקה במושכר וזו מושכרת על ידה כיום, בשכירות חופשית, תמורת קבלת שכר דירה בסך 420$ לחודש.

7.         במכתב מיום 10/9/03 נדרשה הנתבעת לפנות הדירה ולהחזירה לעמידר כשהיא פנוייה מכל אדם וחפץ עד ליום 30/9/03.

            הנתבעת לא שעתה לנדרש - ומכאן התביעה.

8.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין, כי נוכח פטירתה של המנוחה עובר לשמיעת הראיות בתיק זה, התובענה על שני סעדיה, תתייחס בדרך הטבע אך לנתבעת.

העתירה וטענות הצדדים

9.         בתביעה שבכאן - אשר הוגשה, כאמור, עת הייתה עדיין המנוחה בין החיים - עתרה עמידר להורות על פינוייה של הדירה והחזרת החזקה בה לידי התובעת כשהיא פנוייה מכל אדם וחפץ.

            לטענת התובעת, משהלך המנוח לבית עולמו ומשנטשה המנוחה  את המושכר זה מכבר, שומה היה על הנתבעת להחזיר את החזקה בדירה לידיה, לאלתר.

            לשיטת התובעת, הנתבעת מחזיקה בדירה שלא כדין ובלא כל זכות חוקית והינה בגדר מסיגת גבול בה. ככזו על הנתבעת לפנות המושכר ולהחזירו לידיה כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ.

            התובעת, שללה זכותה של הנתבעת - כמו גם זכותם של המנוחים עת היו אלה בין החיים - לרכישת הזכויות בדירה.

            בהיות הנתבעת חסרת מעמד חוקי בדירה, עתרה התובעת לחייב את זו הראשונה אף בדמי שימוש ראויים בסך 2,080 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

10.        הנתבעות מצידן, עתרו לדחות התביעה כנגדן תוך חיוב התובעת בהוצאות.