פסק-דין בתיק א 1468/00

א.         מהות התביעה

זוהי תובענה למתן צו המורה לנתבעת 1 להמליץ לנתבע 3 לחתום על הסכם פיתוח עם התובעת 1 לפיו התובעת 1 תחכור את מגרש מספר 204 או מגרש אחר מתוך משבצות הקרקע שנכללו בתוכנית ההרחבה של הנתבעת 1 ושעדיין לא הוקצו, המגרש ייקבע באמצעות הגרלה.

לחילופין, התבקש בית המשפט להורות לנתבעת 1 לשלם לתובעת 1 סכום של 59,000$ - ההפרש בין שווי ממוצע של מגרש מתוך המגרשים שנכללו בתכנית ההרחבה לבין שווי מגרש 239 שהוקצה לתובעת 1.

ב.         העובדות הרלוונטיות

זיתן מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ הנה אגודה שיתופית הכוללת 74 חברי אגודה (להלן: " האגודה/ הנתבעת 1"). לכל חבר אגודה/משפחה הוקצתה נחלה.

התובעת 1 הנה חברה בנתבעת 1 ובעלת זכויות בנחלה מספר 38.

התובע 2 הנו בנה של התובעת 1.

האגודה היא בת רשות במקרקעין המשמשים אותה, על פי הסכם משולש שנחתם בינה לבין הנתבע 3 והסוכנות היהודית (ר' נספח ב' לכתב התביעה המתוקן - להלן: "כתב התביעה").

האגודה קיבלה קרקע בשטח של 3,000 דונם אשר חולק על ידי האגודה בין חבריה, למעט שטחים ציבוריים שנשארו שטח משותף.

בעבר בנתה האגודה "בתים מקצועיים" אשר שימשו למגוריהם של מדריכים מקצועיים בתחום החקלאות והמיכון החקלאי. משלא היה צורך עוד בבתים מקצועיים אלו, התפנו יושביהם והאגודה מסרה את השימוש והחזקה בחלק מהבתים המקצועיים למספר חברי אגודה. בין היתר הרשתה האגודה לתובעת 1 ולבעלה ז"ל לעשות שימוש במבנה שבמגרש מספר 239.

בתחילת שנות ה- 90 החל הנתבע 3 (להלן: " המינהל") בהליך שמטרתו הקצאת מגרשים נוספים לאגודה, כדי לחלקם לבני חברי האגודה. על פי החלטה 737 של המינהל הקובעת כללים לחלוקת המגרשים, המגרשים יוחכרו על ידי הנתבע 3 בהתאם להמלצות האגודה (ר' נספחים א' ו- ב' לכתב ההגנה מטעם הנתבע 3).

ביום 20.12.90 החליטה הנתבעת 1 לחלק את המגרשים לחברי אגודה שלא קיבלו בעבר בתים מקצועיים (ר' נספח ד' לכתב התביעה - תוכנית ההרחבה של האגודה ונספח ה' לכתב התביעה החלטת הנתבעת 1). החלטה זו בוטלה בהפ 800/94 משום שנפלו בה פגמים מהותיים. בין היתר קבע בית המשפט כי הקצאת בתים מקצועיים לא הקנתה למקבלי הבתים המקצועיים זכויות במקרקעין, אלא זכות שימוש בלבד, בשונה מחלוקת המגרשים על פי החלטה 737 של המינהל המעניקה למקבלי המגרשים זכויות חכירה.

לטענת התובעים, בעלה של התובעת 1, מר כחלון יקותיאל ז"ל, תפס את החזקה במבנה  המצוי במגרש 239 לצורך טחינת תבלינים, עוד קודם לשנת 1970. תפיסת המבנה והשימוש בו נעשו בהסכמתה של הנתבעת 1 ובידיעתו של הנתבע 3. לצורך השימוש במבנה, נדרש שיפוץ ובעלה של התובעת 1 השקיע סכומי עתק להכשרת המבנה. בנוסף טוענים התובעים כי בעלה של התובעת 1 שילם לנתבעת 1 דמי שימוש. לאחר מותו של מר יקותיאל, המשיך התובע 2 את העסק המשפחתי ודאג לתחזוקת המבנה. מכוח התנהגות זו, טוענים התובעים שקמה לתובע 2 זכות של חזקה במבנה ולחילופין זכות של דייר מוגן.

ביום 15.7.91 נשלחה לתובעת 1 הודעה מטעם הנתבעת 1 על פיה היא זכאית לקבלת "משבצת", דהיינו כי היא זכאית לקבל מגרש לפי תכנית ההרחבה (ר' ת/6).

ביום 28.6.95 נערכה הגרלה להקצאת המגרשים (ר' פרוטוקול ההגרלה נספח ו' לכתב התביעה). לאור קביעת בית המשפט בה.פ. 800/94 החליטה הנתבעת 1 ביום 8.10.96, לאמץ את ההצעה הראשונה שהועלתה ע"י חברי האגודה על פיה יוקצה מגרש בן 500 מ"ר לכל נחלה ותבוצע הרחבה לפי החלטה 737; בהרחבה יכללו רק 55 הנחלות שלא קיבלו בתים מקצועיים ו/או מגרשים. במסגרת החלטה זו אושרה ההגרלה שהיתה ביום 28.6.95 ונקבע שאין צורך בהגרלה נוספת. כמו כן הוחלט שנחלות שקיבלו בתים מקצועיים יוקצו מגרשים בתוך שטח הבית המקצועי, ונחלות שקיבלו משקי עזר או מגרשים ייחשבו כמגרשים שהוקצו בעבור הנחלה (ר' פרוטוקול ההחלטה - נספח ח' לכתב התביעה. יוער כי בפרוטוקול שהוצג בפני בית המשפט לא מצוין כי ההצעה הראשונה התקבלה, ברם, הצדדים אינם חלוקים על עובדה זו).

בעקבות החלטה זו של האגודה הוגשה תביעה (ת.א. 1225/06) ע"י חברי אגודה שסברו כי נפל פגם בהחלטה לא להקצות להם מגרש נוסף על זה שהחזיקו בו, לטענתם ההחלטה סותרת את פסק הדין שניתן בהפ 800/94.

תביעתם נדחתה.

 על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון וערעור זה נמחק ביום 13.10.99.

לתובעת 1 שלא השתתפה בהגרלה, הוקצה מראש מגרש מספר 239 שהיה כאמור בהחזקתו של בעלה מספר רב של שנים ולאחר מכן הועבר להחזקתו של בנה.

לטענת התובעים, התנהלות הנתבעת 1 נעשתה בניגוד להחלטת בית המשפט בה.פ. 800/04 אשר הורה לבטל את ההחלטה מיום 20.12.90 ואת ההגרלה שנעשתה מכוחה, ותוך קיפוח זכויותיה של התובעת 1 לשיווין במהלך ההגרלה. עוד טוענים התובעים, כי מגרש 239 שהוקצה לתובעת 1 נמוך משווים של מגרשים אחרים שנכללו בתוכנית ההרחבה של הנתבעת 1; בנוסף טענו כי מאחר ומגרש זה כבר תפוס על ידי התובע 2 לא ניתן היה להקצות מגרש זה במסגרת תוכנית ההרחבה. מכאן התביעה.

ג.         הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות:

-          האם החלטת הנתבעת מיום 8.10.96 סותרת את פסיקת בית המשפט בה.פ. 800/94?