1. מר שלמה הופמן ז"ל (להלן: "
המנוח") שהינו אביו המנוח של התובע מס' 1 (להלן: "
רן"), סבתו - הנתבעת מס' 1 (להלן: "
שרה") והנתבעת מס' 3 (להלן: "
דבורה"), היו בעלי מניות בחברת נוף הכרמל בע"מ (להלן: "
החברה"). המנוח הוריש את מניותיו בחברה לילדיו - התובעים 2-4.
בין המנוח לבין דבורה, אשר היתה מיוצגת ע"י הנתבעים 1 ו- 2, (להלן: "
עו"ד אקהויז" ו- "
עו"ד טלמור", בהתאמה), היו סכסוכים אשר הגיעו לערכאות, וכשלוש שנים וחצי לאחר פטירת המנוח עלה בידי הצדדים להגיע להסכם מכירת המניות - הסכם מיום 2.5.95, אשר נחתם, ע"י אחרון החותמים, ביום 2.5.95 (להלן: "
ההסכם").
עו"ד הרפז (אשר ייצג את התובעים במשפט זה), ייצגם גם בעת עריכת ההסכם. עו"ד טלמור ייצג את דבורה בעריכת ההסכם.
2. עקב מחלוקת באשר לתשלום מס בו מחוייבת מכירת המניות, הגיעו הצדדים לביהמ"ש בתביעה נוספת, היא התביעה דנן.
זו לשון סעיפי ההסכם השנויים במחלוקת:
"
4.4
בנוסף לתמורה בגין מניותיהם של יורשי הופמן ושל שרה הופמן תשלם דבורה פרימן לשרה הופמן וליורשי הופמן את מס ההכנסה ו/או מס רווחי הון ו/או כל מס אחר שיחוייבו בו שרה הופמן ויורשי הופמן בגין התמורה ממכירת מניותיהם עפ"י הסכם זה ...
5.1
מס הכנסה ו/או מס רווח הון שיחול אם יחול על התמורה שמשולמת עפ"י הסכם זה ליורשי שלמה הופמן ולשרה הופמן ישולם ע"י פרימן.
5.2
כל מס אחר שיחול על יורשי הופמן ו/או שרה הופמן בגין הסכם זה ישולם ע"י פרימן".
עוד יש לציין, כי במועד הנ"ל (2.5.95) נחתם בין הצדדים מסמך נוסף, לפיו הופקדו שטרי העברת המניות, החתומים, בידיו הנאמנות של עו"ד עציוני. מטרת ההפקדה, כפי שהיא רשומה במסמך, הינה:
"
על מנת להבטיח כי במידה ולא תשלם פרימן את מס ההכנסה החל על יורשי שלמה הופמן ועל שרה הופמן עפ"י השומה העצמית יוכלו שרה הופמן ויורשי שלמה הופמן להרשם שוב כבעלי מניות בחברת נוף הכרמל בע"מ" (להלן: "
מסמך הנאמנות").
ואלה ההוראות, הבלתי חוזרות, אשר ניתנו לעו"ד עציוני במסמך הנאמנות:
"
1. למסור לשרה הופמן .... את שטרי העברת המניות... לאחר תום 60 יום מהיום שהופקדו בידיך שטרי העברת המניות (להלן - "התאריך הקובע") וזאת רק במידה ועד לתאריך הקובע לא הוצג לך אישור או קבלה ע"י פרימן או באי כוחה כי מס ההכנסה עפ"י השומה העצמית שולם.
2. להחזיר לדבורה פרימן ... עפ"י דרישתם את שטרי העברת המניות בתנאי שיציגו לך במעמד הדרישה אישור ו/או קבלה על תשלום מס ההכנסה עבור יורשי שלמה הופמן ועבור שרה הופמן עפ"י השומה העצמית".
3. המחלוקת אשר התגלעה בין הצדדים, היא, האם מחוייבת דבורה בתשלום המיסים כשהם מחושבים על פי
ההכנסות הכוללות של המוכרים באותה שנה, או שמא היא מחוייבת בתשלום המיסים כשהם מחושבים לפי
ההכנסות מעסקת מכירת המניות בלבד, וביתרת המיסים על המכירה (בהתחשב בשאר ההכנסות באותה שנה), מחוייבים התובעים.
4. אין חולק שהנתבע מס' 4, רו"ח מוזס, (להלן: "
מוזס"), ערך שומות עצמיות, בהתחשב אך ורק בהכנסות המוכרים אשר נבעו ממכירת המניות, ללא שנלקחו בחשבון על ידו הכנסות נוספות אשר היו להם באותה שנה, וכי לאחר תום שנת המס התקבלו אצל התובעים דרישות לתשלום מס נוסף בגין מכירת המניות.
דבורה שילמה את המס לפי השומות העצמיות, אשר ערך מוזס, ועל פי הוראת עו"ד הרפז לעו"ד עציוני, שוחררו שטרי העברת המניות, והמניות הועברו ע"ש דבורה.
5. רן הצהיר בתצהירו, כי סוכם שכל המיסים שיחולו על התובעים בגין ההסכם ישולמו ע"י דבורה, ובאשר למסמך הנאמנות הסביר, כי הוא היה, אותה עת, בחור צעיר בן 24 שנים, אשר לא הבין דבר בענייני מיסים.
דבורה לא הגישה תצהיר, ועו"ד טלמור העיד מטעמה. לדבריו בתצהירו, באי כח הצדדים הם שניהלו את המו"מ, והמס אליו התכוונו היה המס הנובע מהעסקה בלבד, ללא קשר להכנסות אחרות. בעדותו הוא הסביר שכך הוא ועו"ד הרפז הבינו את העניין, אם כי הבנה זו לא נרשמה בהסכם, במפורש.
6. מהו, אם כן, "אומד דעת הצדדים"?