פסק-דין בתיק א 14657/06

1.         התובעת, ילידת 1927 בת 80 כיום, עתרה נגד הנתבעים לפצותה בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בשל תאונת דרכים מיום 27/03/05, בה נפגעה כהולכת רגל מרכב הנהוג בידי נתבע 1 ומבוטח על ידי נתבעת 2 (להלן - התאונה; להלן - הנתבעת).

2.         אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - החוק).

3.         כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת, בין היתר, משברים רבים (בעיקר באיזור האגן) ופגיעה בשלפוחית השתן.

ד"ר פרבר, המומחית המוסכמת בתחום השיקומי (להלן - המומחית), קבעה בחוות דעתה מיום 11/06/06, כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 50%, בגין השברים שנגרמו לה בתאונה וכן עקב הקונטרקטורות שהתפתחו בעקבות השברים.

בנוסף קבעה המומחית, כי התובעת סבלה בעקבות התאונה מפגיעה בשלפוחית השתן והתדרדרות במצבה הנפשי וכי לצורך הערכת נכותה בתחומים אלה, יש למנות מומחים רפואיים בתחום האורולוגי והפסיכיאטרי.

בהקשר זה יצוין כי הצדדים לא עתרו למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומים אלה או אחרים.

4.         ב"כ הצדדים חלוקים באשר לגובה הנכות הרפואית ולהשפעת הנכות על תפקודה של התובעת וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם.

5.         לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, העדויות ועיון במסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1.       נכות רפואית -

נוכח קביעותיה של המומחית באשר לפגיעותיה של התובעת בתחום האורולוגי והנפשי, טוענת התובעת כי יש לקבוע שנכותה הרפואית כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 100% (בין היתר, לצורך חישוב הפיצוי בגין כאב וסבל).

הנתבעת טוענת כי חלק מהגבלותיה של התובעת נובעות ממצב רפואי קודם לתאונה.

על פי סע' 6א' לחוק ותקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986 (להלן - התקנות), הוכחת כל עניין שברפואה תעשה על ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

גם מצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונת הדרכים צריך להיקבע על ידי מומחה רפואי שנתמנה על ידי בית המשפט (גם כאשר מדובר בהעלאת טענה של מצב רפואי קודם על ידי הנתבעת; ראה לעניין זה -  תקנה 3 לתקנות; רע"א 1426/03 נאסר בלאל ו-2 אח' נ' שולי אברג'יל, תק-על 2003(1), 2006).

כאמור, הצדדים ויתרו על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי או האורולוגי בתיק (ראה - הודעת ב"כ התובע מיום 20/06/05).

אי לכך, אני קובע כי נכותה הרפואית של התובעת בעקבות התאונות מסתכמת ב 50%, כאמור בחוות דעת המומחית.

5.2.       נכות תפקודית -

הצדדים העלו בסיכומיהם טענות בעניין שעור נכותה התפקודית של התובעת כתוצאה מהתאונה.

על פי קביעות המומחית בחוות הדעת, התובעת תפקדה באופן עצמאי לחלוטין ובאופן מלא טרם קרות התאונה (ראה גם במכתבו של ד"ר עצמון מיום 13/09/05 אשר צורף לתחשיב הנזק מטעם התובעת).

נוכח האמור לעיל ובשים לב לקביעות המומחית בחוות הדעת באשר להגבלות מהן סובלת התובעת לאחר התאונה, להזקקותה לעזרה, השגחה וליווי במשך 24 שעות ביממה בשל ליקויים מוטוריים ואחרים שנגרמו לה עקב התאונה, וקביעתה כי אין לצפות לשיפור משמעותי במצבה בעתיד (עמ' 5 לחוות הדעת), אני קובע כי נכותה התפקודית של התובעת לאחר התאונה וכתוצאה ממנה היא בשיעור של - 100% נכות.