פסק-דין בתיק א 1465/97

מהות התביעה

1.                  זוהי תביעה לפסק-דין הצהרתי, שעניינה הבעלות במתחם מקרקעין לא מוסדר, המצוי בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים, והידוע כאתר מערת שמעון הצדיק, אל-יהודיה (להלן - המתחם או המקרקעין).

התובע, סולימאן דרוויש עבד אלקאדר מוחמד חג'אזי אלסעדי (להלן - התובע או חג'אזי) טוען לבעלותו בחלק של 18/24 (3/4) מהזכויות במתחם, ואילו הנתבעות, עמותת ועד עדת הספרדים בירושלים ועמותת הועד הכללי של כנסת ישראל (להלן - הנתבעות), טוענות מנגד לבעלותן המלאה במתחם, בחלקים שווים.

בהודעה מיום 5.1.99 מסר הפקיד המסדר, שאף הוא נתבע בהליך זה, כי אין לו עמדה בתובענה. 

רקע התביעה

2.                  בטרם נבחן את התביעה לגופה, נקדים ונביא בקצרה את הרקע הכללי לה.

בתום מלחמת העצמאות, אזור מזרח ירושלים, ובו המתחם נשוא התביעה, נותר  בשליטת ממלכת ירדן. בחודש אפריל 1950, השלימה ממלכת ירדן את סיפוח הגדה המערבית ומזרח ירושלים. מהראיות שהובאו בפני עולה, כי המתחם נשוא התביעה הוקנה בתקופת השלטון הירדני לאפוטרופוס הירדני על נכסי האויב לשם ניהולו. הקניה זו נעשתה מכוח פקודת המסחר עם האויב משנת 1939, אשר הופעלה ביחס לאדמות של אזרחי ותושבי מדינת ישראל, בעיקר היהודים, כמי שנחשבו לאויבים לצורך דיני המסחר עם האויב (ראו מנשר מספר 55 אשר פורסם על-ידי המושל הירדני הכללי של הגדה המערבית בחודש אוגוסט 1950). האפוטרופוס הירדני פעל להשכרת חלקים מהמתחם לפליטים פלסטינים. אין מחלוקת, כי המתחם לא עבר הליך של הסדר בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים, בניגוד למתחמים שסביבו אשר עברו הליך של הסדר (ראו מכתבו של ד' אטון, סגן הממונה על מרשם המקרקעין, מיום 3.5.72 - נספח ו' לתצהירו של מר זכאי, יו"ר הנתבעת 1, מיום 14.4.00; ת/46 - מכתב מיום 30.3.98 מאת פקיד הסדר המקרקעין למחוז ירושלים).

במהלך מלחמת ששת הימים, נכבש אזור מזרח ירושלים על-ידי צה"ל. בתום המלחמה, הוקנה המתחם לאפוטרופוס הכללי הישראלי, זאת מכוח סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-1970. ההקניה נעשתה לשם שחרורו של המתחם לבעליו המקוריים, ואכן ביום 11.9.72 שחרר האפוטרופוס הכללי את המתחם לטובת הנתבעות. שחרור המתחם נעשה בכפוף לזכויות צד שלישי, ומבלי שהדבר יהווה הוכחה לבעלות על מקרקעין אלו. ביום 13.9.72, נרשם המתחם, בדרך של רישום הקדש, על-שם הנתבעות, בחלקים שווים. המקרקעין רשומים בלשכת רישום המקרקעין בירושלים כרך 97 דף 3 (פנקס השטרות מס' 1015 דף 5877), על-שם חכם באשי אברהם אשכנזי ו-חכם באשי מאיר אורבך. שטח המקרקעין הוא 17,464 דונם ישן (לסקירה היסטורית-משפטית נרחבת ראו אצל א' זמיר וא' בנבנשתי 'אדמות היהודים' ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים   (1993) בעמ' 33-57, 87-97). 

נציין, כי הנתבעות נקטו בהליכים משפטיים לסילוק יד ולתשלום דמי שכירות, כנגד אותם תושבים שהתגוררו במתחם בדרך של שכירות, עוד מתקופת השלטון הירדני באזור (ראו למשל ע"א 459/79 הועד הכללי לכנסת ישראל ואח' נ' אל איובי ואח', פ"ד לה(4) 188; ע"א (י-ם) 166/89 ועד עדת הספרדים בירושלים ואח' נ' חנון ואח', (לא פורסם); ת"א (י-ם) 3457/82 ועד העדה הספרדית בירושלים ואח' נ' חנון ואח', (לא פורסם); ת"ש (י-ם) 45/93 ועד העדה הספרדית בירושלים ואח' נ' חנון ואח', דינים שלום, כרך ח', 871). החלטות אלו ואחרות, אף ששאלת הבעלות במתחם עלתה במסגרתן, אין בהן כדי להשפיע על התביעה דנן, שכן שאלת הבעלות במתחם לא נדונה לגופה.

על-פי הרישום הירדני, המתחם מתואר במפות גושי ההסדר הירדנים כחלקה 2 בגוש 30526; חלקה 6 בגוש 30527; וחלקות 54 ו-66 בגוש 30514. כאמור, הליך ההסדר במתחם לא הושלם. בפנקס השטרות מזוהה המתחם כחלקות 8, 9, 10, 11 ו-15 בגוש 30093. על-פי רישום זה, מדובר במקרקעין מסוג מולק, בשטח של 15,894.71 מ"ר והידועים כאל-יהודיה, שגבולותיהם הם כדלקמן:

מצפון - חוסר זעדה ורבח אפנדי;

מדרום - ג'ורת אל עמיה בידי אל סבג' ושות';

ממזרח - בטן קאדי אל ח'מוס בידי אליפאתווי;

ממערב - אל ג'ורה ביד אל עמאווי ושות'.

ממכתבו של מר יהושע כרמלי, מנהל מרחב ירושלים במרכז למיפוי ישראל, מיום 3.12.96 עולה, כי חלקות 8-11 ו-15 בגוש שומה 30093, הרשומות בכרך 97 ירושלים דף 3, נופלות בשלושה גושים ירדניים מוסדרים, אולם לא כל החלקות בגושים אלו הוסדרו:

חלקה 54 בגוש ירדני 30514 לא הוסדרה - החלקה כוללת את חלקות 8, 9, 10, 15 מגוש שומה 30093.

חלקה 66 בגוש ירדני 30514 לא הוסדרה - החלקה כוללת חלק מחלקות 11 ו-15 מגוש שומה 30093.

חלקה 2 בגוש ירדני 30526 לא הוסדרה - החלקה כוללת חלק מחלקה 11 מגוש שומה 30093.

חלקה 6 בגוש ירדני 30527 לא הוסדרה - החלקה נוגסת חלק מחלקה 11 הנ"ל.

בנוסף, דרכים חדשות המצויות בגושים ירדניים מוסדרים מס' 30514, 30526 ו-30527, חוצות את חלקות 11 ו- 15 מגוש שומה 30093.

נעבור עתה לבחינת טענות וראיות הצדדים.

אדני התביעה