פסק-דין בתיק א 14620/03

התביעה בפניי עניינה תביעת תחלוף שהגישה התובעת 1 בגין כספים ששילמה למבוטחה (תובעת 2), וכן תביעת התובעת 2 להחזר השתתפות עצמית ודמי כינון, הכל בגין אירוע תאונת דרכים מיום 8.8.02.

התובעות טוענות כי במועד הרלוונטי מר בראל יוסף נהג ברכב התובעת 2, בנתיבי איילון, בנתיב הימני ביותר לנסיעה ישר, כאשר הנתבע נוהג רכבו משמאל, לרכב התובעת. לפתע, ללא כל התראה, סטה הנתבע עם רכבו ימינה, לנתיב נסיעת רכב התובעות, פגע ברכב התובעות וגרם לנזק (סעיף 6 לכתב התביעה).

הנתבע טוען כי נהג בנתיב הימני ביותר לנסיעה ישר ואילו רכב התובעות נסע מימין לו, בנתיבי היציאה מנתיביי איילון, לפתע סטה רכב התובעות שמאלה, תוך כוונה לחזור לנתיבי איילון, חצה פס הפרדה לבן רצוף, לא הבחין ברכב הנתבע ופגע בו (סעיף 6 לכתב ההגנה).

התובעות טוענות לחלותו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין ואולם סעיף זה אינו חל במקרה שבפנינו משלא מתקיימת בעניננו כל "עמימות ראייתית" המהווה תנאי יסוד להחלת סעיף זה.

לפיכך על התובעות הנטל להוכיח את היסודות הנדרשים בתביעת נזיקין.

יצויין כי הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות לאירוע התאונה והן באשר להיקף נזק שנגרם ברכב התובעות.

עוד יצויין כי בתביעתן, הודיעו התובעות על המסמכים המצויים בידיהן, תיק מוצגים הוגש ביום 13.2.05 ואילו תמונות הנזק אשר צורפו לחוות דעת השמאי, נמסרו לתיק ביהמ"ש  ולידי ב"כ הנתבע, לכל המאוחר בישיבת 12.2.06.

שמאי התובעות הוזמן ונחקר על חוות דעתו ביום 19.9.06.

הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית עד למועד חקירת שמאי התובעות ובכלל.

הנתבע גם נמנע מהגשת חוות דעת שמאי בנוגע לפגיעות שנוצרו ברכבו שלו, באירוע התאונה הנדון.

על מנת לברר את המחלוקת אשר בין שני הצדדים העידו בפניי שני הנהגים ושמאי התובעות.

כן המציאו הצדדים באמצעות העדים מטעמם: הודעה על אירוע התאונה לתובעת 1, סומנה על  ידי ת / 1; שרטוט המתאר את התרחשות התאונה שנערך על ידי הנהג ברכב התובעות, סומן על ידי ת / 2; תמונות נזק לרכב התובעות, סומנו על ידי ת / 3; תמונות ממקום התרחשות התאונה סומנו על ידי נ / 1; חוות דעת שמאי ותמונות נזק לרכב התובעות שצורפו לחוו"ד השמאי שסומנו על ידי במ / 1 (כוללות גם את תמונות ת / 3).; העתק פוליסת הביטוח (נספח א' לכתב התביעה); אישור שכר טרחת השמאי והוראות תשלום.

באשר לאחריות לאירוע התאונה:

אומר מיד כי מצאתי את עדות הנהג ברכב התובעות, עדות אמינה, סדורה ורצופה. לא מצאתי סתירות מהותיות בדבריו ואת אי הבהירות שעלתה כאשר מסר גירסה רצופה - לדוגמא לעניין הזמנת הגרר, הסביר לאחר מכן, בתשובותיו שנתן בחקירה הנגדית.

העד עשה עלי רושם אמין ומהימן.

לעומת זאת, את דבריו של הנתבע מצאתי סתורים גם אל מול כתב ההגנה - בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה - גם אל מול שאר הנסיבות כפי שעלו מדברי שאר העדים (בין השאר בעניין הגרר).

אציין כי מצאתי את דבריו מגמתיים וניכר כי מנסה להעמיד גירסה סותרת, בכל מחיר, גם על חשבון אמירת האמת.

שוכנעתי, לאור חומר הראיות שהונח בפניי, כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבע סטה ימינה, חדר לנתיב נסיעת רכב התובעות תוך שחוסם את נתיב נסיעתו, גורם לתאונה ולנזק.

האמנתי לנהג רכב התובעות אשר ציין כי עקב התאונה נדרש והזמין גרר, אשר פינה הרכב למוסך.