פסק-דין בתיק א 14607/05

סכסוך בין שכנים, שהניב תביעה כספית שדומה שנופחה מעל ומעבר למימדיה הטבעיים.

1.         התיק החל כתביעה בסדר דין מהיר, כאשר כתבי הטענות נתמכו בתצהירים של בעלי הדין, כמקובל בסדר דין זה. למרות שבהמשך הועבר התיק ע"י כב' הרשמת ספרא-ברנע לסדר דין רגיל - הסתפקו בעלי הדין בתצהירים התומכים שבסדר דין מהיר (למעט תצהירים משלימים שהגישו התובעת ואביה, ביחס לבדיקת מומחה בית המשפט - תצהירים אותם הנחיתי להעביר לעיונו בטרם נחקר, לאור ההשגות שהועלו בהם כלפי פעולתו של המומחה). התובעת , אביה והנתבע נחקרו על תצהיריהם. ביחסים שבין הנתבע לצד השלישי - הוסכם שינתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.  לאור הסכמה זו, שהוצהרה בישיבת ההוכחות, לא הופיע הצד השלישי או בא כוחו לישיבת ההוכחות, ועמדתו ביחסים עם התובעים - יוצגה למעשה ע"י ב"כ הנתבעים.

2.         בין בית התובעים לבית הנתבעים מצויה היתה גדר הפרדה עשויה אבן טבעית ומעליה מרותך מעקה פלדה.

3.         לגרסת התובעים בחודש ספטמבר 2002 החלו הנתבעים לבנות ביתם ובזמנים שונים בעת היעדרות התובעים מביתם, הרסו הנתבעים את הגדר, ואבני הבסיס ופסולת בניה הונחו בחצר התובעים. הנתבעים הפכו את חצר ביתם של התובעים לדרך מעבר לעובדים ולכלי עבודה. הכל ללא הסכמת התובעים.  צמחיה שבחצר התובעים נהרסה, ונגרמו נזקים לקיר החיצוני של בית התובעים. כתוצאה מכך נגרמה לתובעים עוגמת נפש רבה. הנתבעים אף גרמו נזקים לאבני השפה והאבנים המשתלבות בחניה ובשטח המוביל לחצר האחורית של התובעים. בשלב מסוים קוממו הנתבעים מחדש את הגדר שפירקו, אך זאת בצורה חובבנית ומכוערת ותוך גריעה משטח החצר של התובעים, כאשר את המעקה רתכו מחדש, תוך שהתקינו עליו מתקן מתכתי לתליית כביסה. בנוסף - עשו הם שימוש בפילר למונה המים של התובעים, מה שגרם לכך שהפילר לא יעמוד בתו התקן וטעון החלפה.

כתב התביעה נתמך בחוות דעת מהנדס בנין וכן חוו"ד שמאי שאמד עלות תיקון הנזקים השונים לרכוש התובעים  בסך של 14000 ש"ח בקירוב. בנוסף נתבעו גם עלות חוו"ד השמאי, עוגמת נפש, אובדן הכנסה והוצאות, ועלויות פיקוח הנדסי.

4.         הנתבעים טענו כי התביעה לוקה בשיהוי חמור והם מכרו זכויותיהם במקרקעין בתחילת 2004 ( אציין כבר כעת כי לא מצאתי ממש בטענת השיהוי: האירועים נשוא התביעה אירעו בספטמבר 2002, והתביעה הוגשה שלוש שנים אח"כ, בספטמבר 2005 ולא הוכחו לי הסתמכות של הנתבעים או שינוי מצב לרעה). הבניה בוצעה בשותפות עם מר דורון שכטר , בעליו במשותף של המגרש יחד עם הנתבעים. הנתבעים שלחו לאותו מר שכטר הודעת צד שלישי.

גרסתם של הנתבעים לאשר אירע שונה בתכלית מזו של התובעים: פעולות הבניה של ביתם בוצעו על פי היתר (למעשה אין טענה בפי התובעים לבניה ללא היתר). עובר לתחילת הבניה הפריד בין החלקות קיר בטון ישן ומוזנח בגובה 20 ס"מ ועליו מעקה ישן חלוד ועקום. אותה גדר והמעקה שעליה אכן הוסרה, אך זאת בהסכמתם המלאה של התובעים שהיוותה גם חלק מתנאי קבלת היתר הבניה, ותוך התחייבות לשחזרו בתום הבניה. פעולות הבניה נמשכו 7 חודשים. חצר בית התובעים סבלה מהזנחה עוד טרם פעולות הבניה וללא קשר אליהן, והיתה מלאה בעשבים ופסולת. כאשר ביקש קבלן הפיתוח לממש הסכמת התובעים כדי לעבור בחצרם האחורית לשם גישה לחלקתם של הנתבעים, "סחטו" אותו התובעים כך שנאלץ לבצע עבורם עבודת גינון בגינתם - שלא באזור הגישה לחלקת הנתבעים.  בתום עבודות הפיתוח הגביה הקבלן את קיר האבן המפריד, יצק חגורת בטון וציפה אותה באבן טבעית יפה, ואף התקין על קיר הבטון את סורג הברזל הקיים וצבע אותו. בנוסף הוחלפה אבן משתלבת ושופצו מדרגות החצר האחורית בביתם. העבודות - שבוצעו בהסכמת התובעים - השביחו אפוא רכושם בסופו של יום.

כתב ההגנה נתמך בחוות דעת מומחה של מהנדס בנין ההודפת טענותיו של שמאי התובעים.

5.         כלפי הצד השלישי נטען להסכם שיתוף במקרקעין (מדובר בקרקע במושע, לנתבעים ולצד השלישי היתה זכות להירשם כבעלי שטחים נפרדים במגרש) , מכוחו בוצעו עבודות הבניה והפיתוח במשותף. קבלן הפיתוח נשכר על ידם במשותף. אמנם הסכם הזמנת העבודות עם קבלן הפתוח לא עלה על הכתב, אך פירוק גדר האבן שבין חלקת הנתבעים לבין חלקת התובעים נעשה גם על מנת לאפשר גישה מבנה שבנה הצד השלישי, ומשכך מן הדין לחייבו במחצית מהסכום בו יחוייבו הנתבעים.

6.         הצד השלישי, מר שכטר,  טען כי אין מדובר בבניה משותפת בינו לבין הנתבעים, כאשר שטחו של מר שכטר במגרש המשותף אף בנוי באופן מדורג; כש"מגרש" הנתבעים (המודיעים) גבוה בשני מטר ממגרשו, כלי עבודה אינם יכולים לעבור, ואף לא עברו, דרך חלקו, לאור הפרשי הגבהים. ההסכם שנחתם בינו לבין הנתבעים אינו אלא הסכם לשיתוף פעולה ונשיאה בהוצאות משותפות ותיאום ככל שהדבר מתחייב מביצוע עבודות במגרשים סמוכים, ונועד לאפשר בניה ומנהג בעלים של כל צד בחלקו. עיון בנוסח ההסכם תומך בטענה אחרונה זו של הצד השלישי. עדיין נותרה בעינה המחלוקת העובדתית האם אכן פעולת הסרת הגדר והתקנתה מחדש היתה פעולה משותפת לצד השלישי ולנתבעים שנועדה לאפשר מעבר לחלקו של של הצד השלישי ולמבנה שהקים.

7.         בישיבת ה 23.11.06 מונה המהנדס שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה נתן חוות דעת מפורטת , נתמכת בצילומים שצלם ובה התייחס לטענות הצדדים וחוות הדעת. אלו עיקרי ממצאיו כפי שפורטו בחוות דעתו . תשובות לשאלות הבהרה וחקירתו בבית המשפט:

א.      הקיר המפריד נבנה מחדש ולא אותרו בו ליקויים או חוסר יציבות, ואף לא ליקויים אסתטיים. קיים סדק נימי שאינו מצדיק תיקון.

ב.      המעקה שעל הקיר אכן הורכב מחדש בצורה הפוכה למצבו לפני תחילת העבודות כשהוא מותקן "בכיוון" בית התובעים במקום בית הנתבעים כפי שהיה מלכתחילה.

אמנם טענו הנתבעים שעניין אחרון זה הוא מקרי כאשר בשכונה יש מעקות שהורכבו בכיוון זה או אחר,  ודומה שאכן ממילא אין כל ירידה ערך או גזילת שטח מחלקת התובעים שכן מדובר על מעקה הפרדה המותקן מעל גדר אבן שממילא עבה היא ממנו. אלא שמצאתי טעם בעמדת התובעים שהמעקה היה אמור להיות מותקן כפי שהיה בטרם תחילת העבודות, וזכותם שכך ייעשה. 

העלות של חתוך האלמנטים המחברים והרכבת המעקה מחדש כשהוא סוטה מתיר האמצע לכיוון דירת הנתבעים כפי שהיה קודם - הוערכה ב 800 ש"ח ע"י המומחה. על אותו מעקה הותקן אכן מתקן כביסה הנחזה בצילום, ולטעמי אכן לא היה כל מקום להתקינו, שכן אינו אסתטי. אלא שאין עלות נפרדת להסרתו, והדבר יתוקן באותה עלות של הסרת המעקה והרכבתו מחדש.

ג.          לטענת מומחה התובעים אבני הסף והאבנים המשתלבות מלוכלכות בבטון וחומרי בנין. המומחה הנציח בצילום כתמים קטנים שמקורם לא ידוע, אליהם התייחס כזניחים. אכן מעיון בצילומים עולה שמדובר בכתמים זניחים, שאינם פוגמים במראית האסתטית של האבן המשתלבת בה הם מצויים.

גם אם אהיה  נכון להניח לטובת התובעים שמדובר בכתמי בטון זעירים כתולדה של  התזת טיפות בטון  נוזלי, הרי שלטעמי מדובר בעניין של מה בכך.  המומחה מכל מקום ביאר בחוות דעתו וחקירתו כי ניתן להסיר הכתמים ע"י שפיכת חומצה ומטאטא כביש, בעלות מקורבת של 300 ש"ח. חקירתו של ב"כ התובעים לא שינתה ממצא זה, ולא מצאתי שמסקנת המומחה אינה הגיונית או מצדיקה התערבות.