פסק-דין בתיק א 14529/06

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב, וזאת בעקבות דיון הוכחות אשר התנהל במעמד הצדדים במסגרת תביעת התובע כנגד הנתבע בגין סך של 7,573 ש"ח, תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

בעקבות דיון בבקשה למתן רשות להתגונן, הוסכם בין הצדדים ליתן לנתבע רשות להתגונן ללא צו להוצאות, ובעקבות זאת הוגשו תצהירי עדות ראשית בהתאם.

בכתב התביעה נטען, בין השאר, כי התובע שכר את שירותיו של הנתבע בנוגע לתיק אשר התנהל בבית משפט השלום בקרית-גת ובעקבותיו ב-ע"א 1182/04 אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בב"ש, ולצורך כך גבה הנתבע 9,579 ש"ח בשני תשלומים עבור שכר טרחה.

נוסף לכך, נטען כי התובע הפקיד בקופת בית המשפט ובהמשך להחלטת בית המשפט, עירבון לצורך הדיון בערעור בסך של 7,500 ש"ח.

כמו כן נטען, כי ביום 15/9/05 נערך דיון במסגרת הליכי הערעור, וניתן פסק דין בהסכמה ובעקבותיו הורה בית המשפט על השבת הפיקדון הנ"ל למערערים, אולם הנתבע, בניגוד לכל דין, לא העביר את הסכום לתובע, וקיזז לכאורה חוב בגין שכר טרחה, וכל זאת ללא הסכם שכר טרחה וללא הסכמה מפורשת בנוגע לקיזוז.

הנתבע טען בתצהיר שצורף לבקשה לרשות מתן להתגונן, בין השאר, כי סוכם בין הצדדים כי על התובע לשלם שכר של 2,000$ בתוספת מע"מ, וכן 200 ש"ח בעבור כל נסיעה, רק עבור התיק האזרחי בבית משפט השלום בקרית-גת.

כמו כן נטען, כי בגין נסיעות ביקש הנתבע מהתובע לשלם 600 ש"ח, ואף נשלחה חשבונית בנוגע לכלל החיובים.

הנתבע הוסיף וטען כי על חשבון החוב ושכר טרחה בבית משפט השלום, שלח התובע שני שיקים של החברה שלו, סה"כ 9,759 ש"ח, ואילו נותר חייב סך של 1,647 ש"ח.

בתצהיר של הנתבע אשר משמש ככתב הגנה בתיק, נטען כי בנו של התובע, מר מאיר סבן, הוא זה אשר פנה אליו על מנת לקבל את הייצוג בתיק, וכי כל ההליכים והמגעים נוהלו על ידו.

בתצהירו של הנתבע קיימת התייחסות לכך שניתן פסק דין בבית משפט השלום בקרית-גת אשר דחה את מרבית הסעדים, ובעקבות זאת ביקש מאיר סבן  לערער על פסק הדין, כאשר סוכם עימו לעניין הערעור כי יש לשלם סך של 1,000$ כולל מע"מ, וכן 250 ש"ח בגין הוצאות נסיעה.

לעניין זה נטען, כי ביום 12/10/04 חתם מר מאיר סבן על הסכם שכר טרחה, אף בשם הוריו, וההסכם צורף לתצהיר הנ"ל.

עוד נטען כי במעמד הדיון בערעור, שם הגיעו הצדדים להסדר, נשאל מר מאיר סבן מה עם התשלום הנוסף, והוא התחייב לשלמו.

בהתייחס לסכום הפיקדון, נטען על ידי הנתבע כי הפיקדון הוחזר על פי החלטת בית המשפט מבלי שהנתבע ביקש לקבל את הכספים הנ"ל, אולם הואיל ועד אותו מועד טרם שילם מר סבן את החוב וכן שכ"ט עו"ד אודות הערעור, נשלחה הודעת קיזוז בנוגע לסכום הפיקדון בסך של 7,573.80 ש"ח, ונשלחה לו חשבונית קבלה בהתאם.

עוד נטען בכתב ההגנה הנ"ל, מטעם הנתבע, כי קיימת לו זכות קיזוז מפורשת בסעיפים 8 ו-9 בהסכם שכר הטרחה, וכל זאת כאשר אין לקבל את טענת התובע לפיה 9,579 ש"ח אשר שולמו, שולמו לצורך כל הטיפול בנוגע לשטח נשוא המחלוקת.

לבסוף נטען בכתב ההגנה כי התובע חייב לנתבע סך של 383.30 ש"ח, וזאת אף בהתחשב בשני התשלומים הנ"ל אשר שולמו על ידי התובע לנתבע בפועל.

כאמור לעיל, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית, כאשר כל צד חוזר על טענותיו הנ"ל. מר מאיר סבן הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם אביו התובע, והצדדים נחקרו במסגרת החקירות הנגדיות על תצהיריהם.

ב"כ התובע טען בסיכומיו בין השאר, כי הנתבע אף העיד בעצמו כי קיבל את התשלום במזומן עבור הגשת הערעור , ועל כן לא היה כל מקום לבצע קיזוז מתוך סכום הפיקדון כפי שנעשה על ידי הנתבע בפועל.

בנוסף לכך, נטען על ידי ב"כ התובע בסיכומיו כי אין לקבל את טענת הנתבע בנוגע לטעות ברישום החשבונית אשר נמסרה לתובע, אגב ביצוע התשלום במזומן עבור הגשת הערעור.

לבסוף טען בסיכומיו ב"כ התובע כי אין לקבל את גרסת הנתבע לפיה שלח מכתב אשר צורף לחשבונית, מכתב אשר מעולם לא נשלח, לא צורף כל אישור לשליחת המכתב, וכל זאת כאשר מדובר במכתב אשר מעולם לא צורף להגנת הנתבע.

הנתבע טען בסיכומיו, בין השאר,  כי הועלו מס' גרסאות סותרות מפי התובע בנוגע לשכ"ט עו"ד שהיה על התובע לשלם לנתבע במסגרת ההליכים השונים, וביניהם גרסה לפיה סוכם כי התובע ישלם שכ"ט בסך 9,579 ש"ח, או 10,000 ש"ח, או 2,000$, וזאת עוד בשלב בו נוהל תיק השלום, עבור טיפול מלא בתיק כולל ערעור עד להשגת התוצאה הראויה, ואל מול זאת גרסה שנייה לפיה סכום כי יש לשלם 2,000$ עבור טיפול בתיק השלום, וכן 1,000$ נוספים בנוגע לתיק הערעור.