פסק-דין בתיק א 14462/03

בפני תביעה כספית בסך של 39,802ש"ח, נכון ליום הגשתה, 27.1.03.

א.         טענות התובע

1.         לטענת התובע, בחודש דצמבר 1996, ביקש לרכוש רכב מהנתבעת.

פרטי העסקה, הם כמפורט בדף העסקה, אשר נערך על ידי הנתבעת, הוא נספח א' לכתב התביעה.

בהתאם לדף העסקה, על התובע היה לשלם לנתבעת, עבור רכישת הרכב כדלקמן:

א.         דמי שכירות עבור 6 חודשים מראש, בסך                       16,830 ש"ח.

ב.         12 תשלומים נוספים, כל תשלום, כולל מע"מ, בסך       3,282   ש"ח.

ג.          12 תשלומים נוספים, כל תשלום, ללא מע"מ, בסך        2,721   ש"ח.

ד.         14 תשלומים נוספים, כל תשלום, ללא מע"מ, בסך        2,637   ש"ח.

התובע שילם לנתבעת את כל התשלומים המפורטים בדף העסקה, וזאת על פי כרטסת חשבונות של הנתבעת, היא נספח ב' לכתב התביעה.

2.         מספר ימים לאחר ביצוע העסקה, מי מטעם הנתבעת התקשר אל התובע, כדי שיחתום על מסמכי חוזה השכירות. חוזה השכירות נחתם ביום 15.12.96, הוא נספח ג' לכתב התביעה.

על פי אותו הסכם, לתובע אופציה לרכישת הרכב בתום התקופה, לאחר גמר התשלומים, ובמקרה זה, לאחר 38 חודשים מיום ההסכם, שתחילתו מחודש אפריל 2000.

טרם מועד מימוש האופציה, נענה התובע בחיוב לפנייה טלפונית אליו על ידי מי מטעם הנתבעת, כדי לברר אם רצונו במימוש האופציה.

הוא פנה למשרדי הנתבעת, כדי לממש את האופציה, והנתבעת הגישה לו חשבון מימוש האופציה, בניגוד למה שהוסכם בין הצדדים. משעמד התובע על קיום תנאי העסקה בין הצדדים, ביקשה נציגת הנתבעת לבדוק את טענותיו.

בניגוד למוסכם, הנתבעת המשיכה לגבות דמי שכירות מעבר לתום התקופה, דהיינו מעבר לאותם 38 חודשים.

3.         התובע שילם דמי שכירות עודפים במשך חודשיים, בסך של 4,000 ש"ח לחודש, ובסה"כ 8,000 ש"ח, אותם על הנתבעת להשיב לו.

4.         בחודש יוני 2000 הגישה לו הנתבעת חשבון מתוקן לצורך מימוש האופציה, נספח ד' לכתב התביעה, שגם לו לא הסכים התובע, כיוון שלטענתו נערך בניגוד להסכם בין הצדדים, אך עקב לחצים, ומצב בלתי אפשרי, החליט, תחת מחאה, לשלם לנתבעת סך 8,651 ש"ח, ולקבל בעלות על הרכב.

התובע, שילם סכום זה, תוך שמירת זכותו להגיש תביעה נגד הנתבעת בגין הכספים המגיעים לו על פי ההסכם.

5.         לטענת התובע, בהתאם לדף ההסכם-עסקה 3146, הוא היה זכאי לקבל הנחה בגובה 5,000 ש"ח, נספח ז' לכתב התביעה, והנתבעת לא זיכתה אותו בהנחה זו.