פסק-דין בתיק א 14420/05

בפני תביעה כספית בסך 39,125 ש"ח.

א.        טענות התובעים

1.         נתבעת 1, הנה עמותה, הרשומה במדינת פלורידה, ארצות הברית.

נתבע 2 הוא נשיא העמותה - ועל פי המידע שמסר לתובעים, נתבעת 1 עוסקת ב"מלחמה בטרור"

נתבע 3 - על פי דברי נתבע 2, הנו עו"ד ומנהלה בישראל של נתבעת 1.

2.         נתבע 3 פנה אל התובעים ביום 18.2.04, והודיע להם כי בידיו ייפוי כוח כללי לפעול בשם נתבעת 1, וביקש לרכוש ציוד מחשבים.

ייפוי הכוח, אשר נמסר לתובעים על ידי נתבע 2,  צורף כנספח א' לכתב התביעה.

הוסכם ביניהם, ונחתם על ידי נתבע 3, כי עלות העסקה הנה 8,237$, כולל התאמת המחשבים לדרישותיו של נתבע 3.

ציוד המחשבים נמסר לנתבע 3, אשר הבטיח כי התמורה תשולם לא יאוחר מיום 18.3.04. הציוד נמסר תוך הסתמכות התובעים על כתב  התחייבות, חתום בידי נתבע 3,  אשר נמסר להם על ידו המאשר בחתימתו את החוב לפי התובעים . (נספח ב' לכתב התביעה).

3.         פניות התובעים אל הנתבעים לתשלום החוב לא נענו, ולאחר חודשים, נתבע 3 השיב לתובעים את ציוד המחשבים, כשהוא משומש ואין לו ערך.

4.         לנתבעים 1 ו-2 לא בוצעה מסירת כתב התביעה, וממילא לא הגישו כתב הגנה.

5.         נתבע 3 חייב לתובעים את תמורת ציוד המחשבים הנ"ל.

ב.         טענות נתבע 3

1.         העסקה מושא תביעה זו נעשתה על ידי נתבעים 1 ו- 2 והם אלה שהשתמשו בציוד שנרכש מהתובעים. התובעים ידעו שהם מזמיני ציוד המחשבים, ועובדה זו צוינה מפורשות במסמכיהם, וכן ידעו כי תמורת העסקה חלה על נתבעים 1 ו- 2.

נתבעת 1 הנה חברה ללא כוונת רווח שמטרתה, מאבק בטרור, ונתבע 2 הוא בעל שליטה יחיד בה.

2.         פעולתו של נתבע 3, הייתה על סמך ייפוי הכוח והרשאתו, במסגרת חוק השליחות, והוא לא עשה במחשבים כל שימוש.

התובעים בחרו שלא למסור את כתב התביעה לנתבעים 1 ו- 2 למרות שהם ממשיכים לפעול בארץ ובחו"ל.

נתבע 3 פעל כשלוחם של נתבעים 1 ו- 2 לביצוע עסקת רכישת ציוד המחשבים מהתובעים, באשראי, ואת התמורה המוסכמת היו אמורים לשלם נתבעים 1 ו -2.

נתבע 3 לא היה צד לעסקה, לא התחייב באופן אישי ולא הפר כל התחייבות.

בחודשים פברואר עד מאי 2004, היה נתבע 3 נציגם של נתבעים 1-2 בארץ, ופעולתו הייתה על סמך ייפוי כוח בשם שני הנתבעים האחרים.