פסק-דין בתיק א 144/06

העובדות ;

1.         בבעלות התובעת מס' 2 (להלן: " התובעת") ובעלה המנוח, אשר עזבונו הינו הנתבעת מס 1 והתובעת הינה יורשתו היחידה, היו, במועד הרלבנטי לתביעה דנן, מקרקעין בעתלית, שהינם 5172/20687 חלקים מחלקה 17 בגוש 10540 (להלן: " המקרקעין").

ביום 30.12.02 נחתם בין הצדדים, הסכם קומבינציה בנוגע למקרקעין (להלן: " ההסכם"), לפיו התחייבו התובעת ובעלה המנוח (אשר ייקראו, להלן: " התובעים"), למכור לנתבעת חלק מהמקרקעין, בתמורה להתחייבות הנתבעת לבנות עבור התובעים 3 בתי מגורים (כולל פיתוח) בחלק המקרקעין אשר נשאר בבעלותם (להלן: " יחידות הבעלים").

בסעיף 5א(4) להסכם, התחייבה הנתבעת, כי:

" לא יאוחר מ- 60 יום ממועד חתימת הסכם זה תוגש לאישור הבעלים תוכנית ההגשה לוועדה המקומית של שלושת בתי הבעלים".

2.         בתביעה זו עותרים התובעים למתן פסק דין הצהרתי, המצהיר כי ההסכם בוטל על ידם, כדין, נוכח הפרת סעיף 5א(4) הנ"ל, ע"י הנתבעת, הפרה אשר לטענת התובעים הינה הפרה יסודית.

כן עותרים התובעים למתן צו אשר יורה לרשם המקרקעין למחוק את הערת האזהרה אשר רשמה הנתבעת בפנקסי המקרקעין, בגין ההסכם ולחיוב הנתבעת בסכום הפיצוי המוסכם - סך השווה ל- 60,000 $.

בנוסף, מבקשים התובעים היתר לפיצול סעדים, על מנת שיוכלו, לשיטתם, לתבוע נזקים נוספים, הן מהפרת ההסכם והן מרישומה של הערת האזהרה.

3.         להלן סדר האירועים הרלבנטיים:

בתאריכים 28.5.03 ו- 1.7.03 שלח ב"כ התובעים מכתבים אל ב"כ הנתבעת, שעניינם המצאת אישור וחתימה על טופס בנוגע  למיסים בגין העסקה.

ביום 30.12.03 הוצאה לתובעים הודעה למחזיק על הטלת עיקול ברישום, עד לסך של 848,262 ש"ח, על כספים וזכויות המגיעים לנתבעת (להלן: " ההודעה למחזיק").

ביום 28.1.04 שלח בא כוחם של התובעים מכתב לנתבעת  (נושא תאריך 27.1.04) ובו נאמר, כי אי הגשת תכניות הגשה לוועדה המקומית, לעיון הבעלים, כנדרש בסעיף 5(א)(5) להסכם, בתוך 60 יום מחתימת ההסכם, מהווה, על פי סעיף 13ב(3) להסכם, הפרה יסודית של ההסכם ולפיכך מודיעים התובעים לנתבעת על ביטול ההסכם.

ביום 21.12.04, רשמה הנתבעת הערת אזהרה בגין ההסכם, על פי סעיף 9(ד) להסכם, לפיו הורשתה הנתבעת לרשום הערת אזהרה בדבר זכויותיו לפי ההסכם, מייד לאחר חתימתו.

במכתב תשובה, הנושא תאריך 17.2.05, דחה בא כוחה של הנתבעת את הטענה בדבר הפרת ההסכם וציין, כי ניתן יהא להגיש תכניות לוועדה, לאחר 30 ימים ממועד סיום הליך הבוררות, אשר מנהל, בנוגע למחלוקות באשר לזכות בעלי המקרקעין לפיתוח תשתיות באופן עצמאי. התובעים נדרשו, במכתב זה, לבטל את הודעת הביטול, לשלם הוצאות פיתוח והיטל השבחה בגין יחידות הקרקע של הבעלים ונתבקש תיאום פגישה.

במכתב נוסף שנשלח ע"י ב"כ התובעים, הנושא תאריך 15.3.05, עומדים התובעים על הודעת הביטול, עקב אי הגשת התכניות לאישור הבעלים. המכתב מתייחס גם לפגישה, אשר התקיימה בין התובעים לבין מר מוטי שכטר, מטעם הנתבעת ובה, על פי הנטען במכתב, עמדו התובעים על דעתם כי ההסכם בוטל כדין.

עוד מצויין במכתב זה, כי הערת האזהרה נרשמה שלא כדין, באשר היא נרשמה לאחר שההסכם בוטל כדין.

התכתבות נוספת בין הצדדים נערכה בחודשים מאי-יוני 2005 ונפתחה במכתב ב"כ הנתבעת (מיום 30.6.05), בו נתבקשו התובעים "לתאם מועד לקבלת תכניות הבניה לעיון בדיקה ואישור ע"מ שנוכל להגישן לוועדה המקומית" ולפעול לתשלום היטל השבחה. בתשובת ב"כ התובעים (מיום 10.7.05), בו חזר ב"כ התובעים על עמדת התובעים, לפיה ההסכם בוטל כדין ועל דרישת התובעים לביטול הערת אזהרה והתריע בפני הגשת תביעה לרבות תביעה לתשלום הפיצוי המוסכם.

טענות הצדדים ;

4.         טענות התובעים -