פסק-דין בתיק א 1438/04

מבוא

1.         בנובמבר 1999 הזמין מנהל מקרקעי ישראל (להלן, "הנתבע" או "המנהל") הצעות במסגרת מכרז בש/208/99 (להלן, "המכרז") לחתימה על הסכם הרשאה, כדי להחזיק במבנה או בשני מבנים חדשים, לפי בחירת המציעים, בגוש 40055 חלקה 1 (חלק) בחוף הצפוני באילת. כל מבנה היה ממוקם במגרש אחר ובהתאם לתב"ע 12/114/03/2 היו המגרשים מיועדים, לפי תנאיי המכרז, "למטרות חוף ים, על שימושיו". התובעים חברו יחדיו לצורך המכרז והציעו את הצעתם לגבי מגרש ב' בסך 1.4 מליון ש"ח (לעומת המחיר המינימלי במכרז בסך 1.2 מיליון ש"ח) עבור ההרשאה לשימוש במבנה החדש ליד מלון "רויאל ביץ'"(להלן, "המבנה החדש") למשך 5 שנים. להצעתם צרפו התובעים את הערבות הבנקאית בסך 100,000 ש"ח, כפי דרישת המכרז. בהיותם המציעים היחידים זכו התובעים במכרז בישיבת ועדת המכרזים מיום 21.12.99. במהרה נתאכזבו התובעים, כשנכחו לדעת, שמבנה ישן, אשר שימש אף הוא למטרות מזנון ושירותי חוף, ואשר נועד להריסה עם הוצאת המכרז (להלן, "המבנה הישן"), לא ייהרס. מבחינת התובעים, היה זה מהותי, שייהרס המבנה הישן, כי עם הריסתו הם אמורים היו לזכות בבלעדיות בכל הנוגע לשירותי החוף בקטע הרלוונטי של החוף הצפוני באילת. יצוין, כי המבנה הישן נמצא במרחק של כ - 20 מטר בלבד מן המבנה החדש (ראה: מכתבו של בא-כוחם דאז של התובעים, עו"ד רענן שר טוב, נספח ו' 1 לתצהירו של התובע 3 בעדות ראשית). במצב זה ביום 19.01.00 כתב עו"ד שר טוב למנהל בשם התובעים, כדי לבטל את ההתקשרות בין הצדדים, כדי להודיע, שמרשיו לא יחתמו על הסכם ההרשאה וכדי לדרוש את החזרת הערבות הבנקאית בסך 100,000 ש"ח. טענו התובעים, בין היתר, שהם הוטעו על ידי המפות והתרשימים, אשר צורפו לחוברת המכרז שהפיץ המנהל, לחשוב, שייהרס המבנה הישן ומשום כך, הם ביטלו את ההתקשרות בינם למנהל. ביום 25.01.00 כתב היועץ המשפטי של מחוז הדרום במנהל לעו"ד שר טוב, שהנתבע דוחה את טענות התובעים, שהודעתם על ביטול ההתקשרות מהווה הפרה יסודית מצדם ושערבותם הבנקאית תחולט לאלתר. זאת תביעתם של התובעים להשבת סכום הערבות הבנקאית, אשר חילט הנתבע שלא כדין, לפי טענתם.

העובדות הצריכות לענין

2.

א.         בנוסף לכל האמור לעיל, אשר הריני קובע כעובדות לצורך מתן פסק דין זה, אקבע עתה את העובדות הנוספות הצריכות לענין. זאת על-פי התרשמותי מן העדים. יצוין, כי העידו בפני שני עדים, מר עמוס כחלון, התובע 3,  מטעם התובעים והגב' לילך טיטלבאום, מנהלת מדור העסקאות במנהל, מטעם הנתבע. ממר כחלון התרשמתי כעד אמין. הגב' טיטלבאום, לצערי, לא תרמה רבות לקביעת העובדות. מלבד נסיונותיה להתחמק ממתן תשובות (אשר הדוגמא הטובה מהם נגלתה לעינינו, כשנשאלה סדרת שאלות, אם המפות והתרשימים, שצורפו לחוברת המכרז, צריכים לשקף את האמת - עמ' 9 שורות 12-9 לפרטיכל), הגב' טיטלבאום תארה את תפקידה כטכני בלבד. לדבריה, תפקידה היה לאסוף את המסמכים הרלוונטיים לקראת הוצאת המכרז ולהעבירם למחלקה המשפטית (עמ' 9 שורות 22-20 לפרטיכל). את העובדות הבסיסיות ביותר בקשר לתביעה זו לא ידעה עדה זו ואף היתה מופתעת ללמוד בחקירתה הנגדית,  שעו"ד שר טוב פנה בשם התובעים למנהל, כדי לבטל את המכרז (עמ' 8 שורות 20-18 לפרטיכל).

ב.         מכל מקום, בנוסף לעובדות, הכלולות בפרק "מבוא" לעיל, הריני קובע את העובדות הנוספות, הצריכות לענין, כדלקמן:

1.         בטרם ניגשו התובעים למכרז התובע 3, מר כחלון, למד מן העתונות המקומית באילת, שכאשר יפונו שני מבנים ישנים לשירותי חוף בחוף הצפוני באילת יתנהל מכרז לשני מבנים חדשים לשירותי חוף, האחד ליד מלון "דן" והאחר ליד מלון "רויאל ביץ'", אשר יחליפו את שני המבנים הישנים (סעיף 3 לתצהירו של התובע 3 בעדות ראשית). לפני שניגשו התובעים למכרז, אשר פורסם כחדשיים לאחר שהתפרסמה הידיעה בעתונות המקומית, כאמור, פנה התובע 3 לחבר מועצת עיריית אילת, מר יהודה מורדי, ולמד ממנו, כי המבנים החדשים לשירותי חוף מחליפים את המבנים הישנים, המיועדים להריסה (סעיף 9.א לתצהירו של מר כחלון בעדות ראשית). מר כחלון גם פנה למנהל החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ, אשר, לפי מסמכי המכרז, היתה אמורה להשכיר את המבנה החדש למי שיזכה במכרז (נספח ה' למסמכי המכרז). התובע 3 למד מפיו, שהמבנים החדשים אכן מחליפים  את המבנים  הישנים, שנועדו להריסה, וכי יש לראותם כ"לא קיימים" עוד (סעיף 9.ב. לתצהירו של מר כחלון בעדות ראשית).

2.         בנוסף, מר כחלון, אשר היה בעל מסעדה במרחק של 300-200 מטר מן המבנה החדש במגרש ליד מלון "רויאל ביץ'" (עמ' 3 שורות 13-12 לפרטיכל), ראה במפות ובתרשימים, אשר הנתבע צרף לחוברת המכרז (כנספח 3 למסמכי המכרז), פירוט מרבי עד כדי ציון המיקום של ערוגות פרחים, עצים, קווי ביוב, תא טלפון וגם טלפון ציבורי (ללא תא). מה שלא הופיע במפות ובתרשים הנ"ל הוא המבנה הישן במרחק של כ - 20 מטר מן המבנה החדש.

3.         התובע 3, מר כחלון, בהיותו מסעדן ותושב אילת, לעומת התובעים 1 ו- 2 (סעיף 2 לתצהיר בעדות ראשית של התובע 3), ואשר הוביל את מהלך השתתפותם במכרז, הראה לתובעים 1 ו - 2 את המפות הנ"ל והסביר להם, שהמבנה הישן לשירותי חוף לא יהיה קיים (עמ' 4 שורות 20-23 לפרטיכל). בהסתמך, בין היתר, על המפות והתרשימים, נספח ז' למסמכי המכרז, הציעו התובעים את הצעתם. זאת, כאשר הבלעדיות, שנוצרה עקב הריסת המבנה הישן במרחק כ - 20 מטר מן המבנה החדש, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במפות ובתרשימים הנ"ל, היתה חשובה עד מאוד לתובעים והובילה לגיבוש הצעתם (סעיפים 5.א ו - 5.ב לתצהירו של מר כחלון בעדות ראשית).

4.         לאחר הזכיה במכרז למד מר כחלון, שהמבנה הישן נותר על תלו,

ושהמחזיק בו השתלט על החוף לצרכי מתן שירותי חוף ועשה בו כבשלו

(סעיפים 13.א, 13.ב ו - 13.ג לתצהירו של מר כחלון בעדות ראשית).

הסביר לו המנהל החדש לחברה לפיתוח חוף אילת בע"מ, בין היתר,           שעקב לחצים אצל הנתבע ועיריית אילת לא ייהרס המבנה הישן.

5.        לאחר משלוח מכתבו של עו"ד שר טוב מיום 19.01.00 בשם התובעים לביטול ההתקשרות תוך הציון, שמרשיו לא יחתמו על הסכם ההרשאה עם הנתבע, לאחר חילוט הערבות הבנקאית בסך 100,000 ש"ח על ידי הנתבע ולאחר קבלת יעוץ משפטי החליט מר כחלון לפלוש למבנה החדש. מטרתו היתה ליצור לחץ, כדי שיוחזרו כספי הערבות הבנקאית, שחולטו. התובע 3 נשאר במקום יום אחד עד אשר פונה. במהלך אותו היום מר כחלון לא החל לשפץ את המבנה החדש וגם לא יכול היה לשפצו, שהרי המבנה החדש טרם חובר לחשמל (עמ' 4 שורות 14-20 לפרטיכל).

טענות הצדדים

3.         נדון עתה בעקרי טענות בעלי הדין, ראשית בטענות  התובעים ולאחר מכן בטענות הנתבע.

טענות התובעים

א.1       לתובעים שתי טרוניות כנגד המכרז: ראשית, שכתוצאה מן המכרז הם לא עמדו לקבל את הזכות להפעיל את כל שירותי החוף, לרבות מיטות שיזוף, ושנית, שלמרות המצג במפות ובתרשימים, המבנה החדש לא היה המבנה היחיד בקטע החוף הרלוונטי. זאת, כאמור, כי נותר במקום המבנה הישן, שהופעל למטרות שימושי חוף, ואשר בעל הזכויות בו אף השתלט על הקטע הרלוונטי לחוף כולו (סעיפים ב.11. א-ב וב.14. א-ג לסיכומי התובעים). טענו התובעים, כי במצב זה, כשהצעתם במכרז ניתנה על בסיס מצג הבלעדיות של המבנה החדש (סעיף ב.12. א לסיכומי התובעים), בדין שלח עו"ד שר טוב בשמם את מכתבו מיום 19.11.00, נספח ו'-1 לתצהירו של מר כחלון בעדות ראשית. במכתב זה ביטלו התובעים את ההתקשרות במכרז בשל ההטעיה ומצג השווא, לטענתם (סעיף ב.17 לסיכומי התובעים). זאת בנוסף למקור זכותם הנטענת לבטל את ההתקשרות על סמך הקבוע בסעיף 4 (ב) (3) להסכם ההרשאה, המאפשר למציעים במכרז להסתלק מהסכם ההרשאה במתן הודעה תוך 30 יום, אם יימצאו מחזיקים אחרים במגרש (סעיף 9 לסיכומי התובעים).

א.2       נוכח תוצאת הדיון בטענות הצדדים לענין ההטעיה הנטענת, לא אדרש לשאלה, אם במכרז הוזמנו התובעים לקיים את כל שירותי החוף או שמא הוזמנו להשתמש במגרש למטרת חוף ים "על שימושיו" להבדיל מ"כל שימושיו". גם לא אדרש לשאלה, אם ניתן היה לתובעים לפעול, לפי האמור בסעיף 4 (ב) (3) הנ"ל להסכם ההרשאה, עליו הם לא חתמו.

טענות הנתבע