פסק-דין בתיק א 14249/05

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים שהוגשו בכתב, לאחר שלושה דיונים שהתקיימו במעמד הצדדים, בעקבות החלטה ליתן לנתבעים רשות להתגונן כנגד תביעה שטרית, שהגישה נגדם התובעת בגין שטר חוב על סך 21,000$ מיום 11/12/2002, שמועד פירעונו ביום 22 במרץ 2004.

הנתבע 1 הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות, אשר הוחלט כי ישמש ככתב הגנה בתיק, ובו הוצהר, בין היתר, כדלקמן:

1. בחודש דצמבר 2002 התקשרו הנתבעים בהסכם עם התובעת לשכירת עסק לשטיפת מכוניות שבבעלותה, ברחוב אמיל זולא בפתח תקווה. במסגרת ההסכם נקבע שהנתבעים ישפצו את מכונת השטיפה של העסק, שהייתה ישנה ומקולקלת באופן שלא ניתן היה להשתמש בה, בתמורה להנחה בדמי השכירות.
2. בהתאם לסעיף 15 להסכם הפקידו הנתבעים שני שטרי חוב, כ"א ע"ס 21,000$, להבטחת תשלום דמי השכירות ויתר התחיבויות השוכר.
3. הנתבעים עמדו בכל תנאי ההסכם ושיפצו את המכונה בעלות של כ- 26,500 ש"ח.
4. חודש לפני תום תקופת השכירות החליטו הנתבעים להפסיק להפעיל את מכונת השטיפה,  (אם כי המשיכו לשלם את דמי השכירות על-פי ההסכם גם עבור אותו חודש), אך בהמשך לבקשתו של מנהל התובעת, התירו לו הנתבעים, לפנים משורת הדין, להפעיל את המכונה בעצמו במשך אותה תקופה, ונתנו לו את המפתחות של העסק ביום 31/10/03.
5. הנתבעים השיבו לתובעת את מכונת השטיפה, לרבות הפוליש, כשהיא פעילה ומשופצת, ברם ביום 22/3/04 קיבלו הנתבעים מכתב מב"כ התובעת, בו נדרשו לשלם 76,763 ש"ח עבור שיפוץ המכונה, וכן סכומים נוספים בשל הפסד השתכרות והפחתת תקבולי שכירות מהשוכר הבא.

בתצהיר עדותו הראשית חזר הנתבע 1 על עיקרי הטענות המפורטות לעיל, והוסיף כי מכונת הרחיצה הושבה לתובעת במצב טוב לאין שיעור מזה שבו נמסרה לידי הנתבעים, וכי מלבד התיקונים, תחזקו הנתבעים את המכונה באופן שוטף מעת לעת והחליפו חלקים בלויים.

הנתבעים אף הגישו תצהירי עדות ראשית נוספים מטעמם, של מר חיים אחרק ומר דוד תורג'מן, אשר הצהירו כי ביצעו תיקונים במכונת השטיפה. כמו-כן צורפה לתצהירים כרטסת לקוחות, וכן חשבוניות וקבלות שהוצאו בגין התיקונים ובגין חלקים שנרכשו עבור המכונה.

מנהל התובעת, מר ראובן סלומון, הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה, בו הצהיר כי בתקופת השכירות הוזנחה המכונה כליל, לא בוצעו בה עבודות התחזוקה והתיקונים הנדרשים, וכתוצאה מכך נגרמו תקלות שהביאו להשבתתה. בהמשך התצהיר קיים פירוט של הנזקים שגרמו לטענתו הנתבעים לתובעת, ומסתכמים בסך של 197,865 ש"ח. מר סולומון צירף לתצהירו הצעות מחיר לביצוע תיקונים במכונה, חשבוניות/קבלות בגין רכישת חלפים, הסכם שכירות עם שוכר חדש ואישור מהעירייה על חוב ארנונה.     

לתמיכה בטענותיה הגישה התובעת חוות דעת של שמאי מומחה מטעמה, מר ישראל קצנלבוגן. השמאי ציין בחוות דעתו כי בבדיקת מכלולי המתקן נמצא שהינם סובלים מרמת תחזוקה נמוכה ו/או הזנחה, אשר התבטאה בעיקר בחוסר טיפול מונע, שהינו חשוב במתקנים מסוג זה. להערכתו, נדרשת השקעה כוללת בסך של 78,482 ש"ח כדי שניתן יהיה להשיב את המכונה למצב תפעולי מלא, אך צוין שחלק מהתיקונים והשיפוצים שיבוצעו יהוו שיפור והטבה ביחד למצב הציוד, באם היה מוחזר בתום תקופת השכירות כשהוא במצב טכני סביר וברמת בלאי מקובלת. 

במהלך הדיון הראשון נחקר המומחה על תצהירו, ואישר כי לא בדק את המכונה לפני חודש נובמבר 2003 ואינו יכול להעיד על מצבה לפני חודש זה. בהמשך העיד כי ערך בעצמו שתי בדיקות של המכונה, ובשתיהן נוכח שהייתה מוזנחת מאוד, לא מתוחזקת והיו אלמנטים שלא עבדו. על פי עדותו של המומחה עיקר הנזקים למכונה נגרמו מבלאי של הזנחה בתקופה קצרה, של פחות משנה. בהמשך לשאלת ב"כ הנתבעים לגבי אורך חיי המכונה, השיב כי אם מתחזקים אותה נכון, היא יכולה להחזיק מעמד עשרות שנים.

הנתבע 1 נחקר על תצהירו, והעיד כי השיפוץ בוצע מהיום שבו התחילו הנתבעים לעבוד עם המכונה. כשנשאל על סעיף 10.1 לתצהירו העיד כי בין 2 ל- 4 מנועים לא עבדו והודה שאינו בטוח במספר המפוחים שהותקנו. בהמשך התייחס הנתבע 1 לחשבוניות שצורפו לתצהירו, וציין על פי הבנתו בגין אילו תיקונים ניתנה כל חשבונית. המבקש העיד כי מר אחרק היה פעם שותף שלו, והודה שלא טיפל בעבר במכונות רחיצה אוטומטיות, אך הוסיף שידע לטפל במפוחים ומנועים. עוד העיד הנתבע 1 כי אינו זוכר אם התקבלו עם המושכר שואבי אבק, אולם אישר שהייתה מכונת פוליש שהוחזרה, מכונת קיטור ומברגה שהוא חייב לתובעת עד היום. הנתבע 1 הודה שלא שימש כמנהל פעיל של התחנה, ושהוא איננו מתמצא בפרטי הטיפולים והחלפים הנדרשים לצורך תיקון ותחזוקת המכונה. במהלך החקירה החוזרת הבהיר הנתבע 1 כי נפגש עם מנהל התובעת מספר פעמים, וכי הוא מעולם לא הזכיר את נושא שיפוץ המכונה.  

במהלך הדיון השני נחקר הנתבע 2 על תצהירו ואישר שלא היה מעורב בנושא הפעלת המכונה או האתר. הנתבע 2 העיד שחתם על הסכם השכירות ועל השיקים מכוח היותו בעל מניות בנתבעת 3, כאשר הנתבע 1 הוא שטיפל בעסקה בפועל.

מר סולומון נחקר על תצהירו והעיד שאיננו יודע אם העסק שגשג בזמן שהנתבעים ניהלו אותו ואינו יודע אם היו להם לקוחות רבים. כמו-כן העיד שקיבל את המכונה והשתמש בה לפני השכרתה החל משנת 1998, ושאינו יודע מה היה שווי המכונה בעת החתימה על הסכם השכירות. על פי עדותו של מר סולומון, השיפוץ היחיד שנעשה במכונה הוא התקנת מחיצות, כאשר היה על הנתבעים לשפץ את המכונה "מא' עד ת'" ולהביא אותה ל"עבודה נורמלית". בהמשך העיד כי שטף את רכבו במכונה מדי יום, אך לאחר מכן חזר בו ובא כוחו טען שהדברים נאמרו על דרך המליצה. מר סולומון הודה שהמשיך להשכיר את הנכס לנתבעים, אולם לא תמורת 2,000$.

בדיון השלישי נחקר מר אחרק על תצהירו והעיד כי בסביבות פברואר 2003 נכח בעסק כשבועיים על מנת לבדוק אם כדאי להשקיע בו. בהמשך העיד כי ביצע תיקונים של המנועים, המניפות והמחיצה בעלות של 3,000 ש"ח. בהמשך לשאלת ב"כ התובעת לגבי עיסוקיו הנוספים, השיב מר אחרק כי הוא עובד כטכנאי מכונות מזה כ- 25 שנה.

מר תורג'מן נחקר אף הוא על תצהירו והעיד כי הוא בתחום של מכונות לשטיפת רכבים מזה כ- 17 שנה. כמו-כן העיד כי הוא איננו מכיר את מר אחרק, והוסיף שוודאי היה מכיר אותו אילו עסק בתיקון מכונות לשטיפת רכב. על פי עדותו של מר תורג'מן, הוא מכיר היטב את הנתבע 1 ופגש את הנתבע 2 פעם אחת. לבסוף העיד כי הוא איננו יודע על מכונת שטיפה נוספת שבבעלות הנתבעים.

בסיכומים שהוגשו על-ידי התובעת קיימת הפנייה לפסיקה לפיה נטל ההוכחה רובץ במקרה זה על הנתבעים, כאשר התובעת, כאוחזת שטר הביטחון, נהנית מחזקה לפיה התנאי שנלווה למסירה אמנם התקיים. בהמשך חזר ב"כ התובעת על האמור בתצהירי העדות הראשית, הצביע על סתירות בגרסתו של הנתבע 1 וטען שגרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם אלה שמסרו מר תורג'מן ומר אחרק בתצהיריהם ובחקירותיהם. ב"כ התובעת התייחס לסכומים שהושקעו, לטענת הנתבעים, בשיפוץ המכונה, וטען שרוב החשבוניות והקבלות שצורפו לתצהירים כלל לא הוצאו בגין השיפוץ. לדידו של ב"כ התובעת, חוות דעת השמאי שהוגשה לבית המשפט מפריכה את גרסת הנתבעים, ומעידה על כך שלא תחזקו את המכונה כנדרש. כמו-כן נטען שלא הופרכה גרסת התובעת לגבי נזקים נוספים שנגרמו למושכר, הפסדי השתכרות וחובות לעירייה. לבסוף קיימת התייחסות לנושא הוצאות המשפט.

בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעים, נטען כי לא נסתרה גרסתם לפיה השקיעו בפועל סך של 27,055 ש"ח בשיפוץ המכונה, אשר הביא אותה לידי "עבודה נורמלית". כמו-כן טען ב"כ הנתבעים כי הוכח שבמהלך כל תקופת השכירות בוצעו במכונה טיפולים הנדרשים לצורך אחזקתה השוטפת. בהמשך קיימת טענה לגבי סתירות שנתגלו בגרסת התובעת לגבי מצב המכונה במועד החזרתה. באשר לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, נטען שאין לייחס לה משקל רב הן בשל כך שלא הייתה אובייקטיבית והן בשל המועד שבו נבדקה המכונה. ב"כ הנתבעים אף העלה השגות לגבי הערכת הנזק המופיעה בחוות הדעת, הנזקים הנוספים שנגרמו לכאורה למושכר וההפסדים להם טוענת התובעת.