פסק-דין בתיק א 14243/03

תביעה בעניין ליקויי בנייה והשבת כספים שבה הגיעו הצדדים להסדר דיוני ולפיו, תיעשה ההכרעה בסכסוך על בסיס טיעוני הצדדים, ללא קיום חקירות.

הנחת המוצא לסיום הסכסוך הינה, כי חוות דעתו של מומחה בית משפט, המהנדס דוד אייזן, היא הקובעת לעניין היקף הליקויים וזאת לאחר שהצדדים כולם ויתרו על חקירתו והסתייגויות התובעים ממיצאיו נדחות על הסף.

היקף ליקויי הבנייה שאותר בחוות דעתו של המהנדס דוד אייזן, מתייחס לתוצאת מהלך תיקונים שבוצע בדירת התובעים ולאחריו נותרו תיקונים בעלות של כ- 1,110$ בצירוף 150$ פיקוח הנדסי, ובסך הכל 1,250$ כאשר במידה ותבוצענה העבודות ע"י קבלני משנה צפויה התייקרות בשיעור של עד 50%.

המחלוקת בין הצדדים בחלק התביעה העוסק בליקויי הבנייה מתמקדת בשאלת האחריות, עוגמת הנפש וההוצאות הנילוות שנגרמו לתובעים, לטענתם.

התובעים מבססים את אחריות הנתבעת 1 על היותה המוכרת לפי סעיף 32 להסכם שנחתם בין התובעים לנתבעת 1 ביום 10.6.97 מוצג ת/1 ואילו את אחריותה של הנתבעת 2 מבססים התובעים על מוצג ת/7 המבטא את עקרונות ההסדר שנחתמו בין הנתבעת 1 לבין הנאמן לקבלן המבצע, בנק הפועלים ונתבעת 2.

הנתבעת 1 טוענת, כי מוצג ת/1 שנחתם ביום 10.6.97 בינה לבין התובעים מלמד כי על הנתבעת 1 לא הוטלה כל אחריות כמוכרת ואילו הנתבעת 2 טוענת, כי אחריותה התמצתה בביצוע התיקונים בעין, הא ותו לא. ככל שנדרשו תיקונים בדירת התובעים, הרי אלה בוצעו ע"י הנתבעת 2 וזו גם נכונה להמשיך ולבצע את יתרת התיקונים המצומצמת שנותרה.

שני הצדדים טוענים כנגד הימנעותם של התובעים מלצרף את חברת דחפור הגולן שהיתה הקבלן המבצע המקורי בפרוייקט ונקלעה לחדלות פרעון ואולם, לכך אין כל רלבנטיות להכרעה שבפני, כאשר זהות הנתבעים שהוכתבה ע"י התובעים ומידת אחריותם היא זו העומדת על הפרק.

מכל מקום, טוענות הנתבעות כי ככל שאלה תחוייבנה בפיצוי בגין הליקויים, כי אז יש להפחית מהסכום שבו חוייבו סך של 10,000 ש"ח ששולמו לתובעים כתשלום ביניים עבור פינוי דירתם, שעה שזו לא פונתה בפועל.

כך או אחרת מטעם הנתבעת 1 הוגשה כנגד הנתבעת 2 הודעת צד ג' ולפיה, יהא על הנתבעת 2 לשפותה בכל החיובים ככל שאלה יוטלו על הנתבעת 1 מכוח חבותה על פי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים.

ההסכמים המסדירים את יחסי הצדדים כוללים את ההסכם שבין התובעים לעמותה - מוצג ת/1 לראיות התובעים, הסכם הבדק שבין התובעים לבין דחפור הגולן מיום 10.11.99- מוצג ת/2 והסדר הביצוע לאחר היקלעותה של דחפור הגולן לחדלות פרעון - מוצג ת/7.

לפי מוצג ת/1 נקבע, כי הנתבעת 1 תדאג לכך (ס' 27) שלמשתכנים, קרי; לתובעים, תינתן אחריות מלאה של קבלן לנושא ליקויי הבנייה שלא תפחת מרמת האחריות הקבועה בחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973 ומכוח זאת תעמוד לתובעים זכות תביעה כלפי קבלן הבדק. הסדר זה, מקורו באופי היחסים שבין התובעים לעמותה, אשר נועדה לייזום והקמה של שכונות מגורים במיתחמים שהוקצו על ידי משרד הבינוי והשיכון בעיר מודיעין.

לפיכך, צודקת הנתבעת 1 בטענתה ולפיה, מלכתחילה לא קיימת לתובעים עילת תביעה כלפיה בגין ליקויי הבנייה.

חלק התביעה העוסק בליקויי בנייה כלפי הנתבעת 1 דינו לדחייה.

אשר לעילת התביעה כלפי הנתבעת 2. בעניין זה, נכון לדעתי לקבוע כי היקף האחריות של הנתבעת 2 כמי שבאה בנעליה של דחפור הגולן, אינו מצטמצם לתיקון הליקויים בעין, כפי שניסה ב"כ הנתבעת 2 לטעון, אלא משתרע על כל רכיבי האחריות שהיו מוטלים על דחפור הגולן לפי מוצג ת/7 וזו מתייחסת לאחריות על פי חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973.

אני קובעת איפוא, כי האחריות לתיקון ליקויי הבניה מוטלת במלואה על הנתבעת 2 ודוחה את טענותיה כמתחמקות.

בהתייחס אשר לשאלת מתן ההזדמנות הנאותה -

 הגם שבתיק נוהלו הליכי קדם משפט במשך כ - 4 שנים בקירוב בפני מותבים שונים וזה הועבר להכרעת מותב זה רק בשלב קביעת ההוכחות, ניכר מתוך מהלך הדברים המתגלה מן המסמכים והפרוטוקולים כי לנתבעת 2 ניתנה גם ניתנה ההזדמנות הנאותה ולמיצער הוענקה זו לה בסבב התיקונים שנעשה בפיקוחו של המהנדס דוד אייזן מומחה בית המשפט.

משנותרו ליקויים לאחר מהלך זה, גם אם בהיקף מצומצם, יש לקבוע כי עלות תיקונם מוטלת על הנתבעת 2 באופן מלא.

הואיל וכך, יש להטיל על הנתבעת 2 את האומדן שנקבע בחוות דעתו של המהנדס דוד אייזן, מומחה מטעם בית משפט, בתוספת עלות של 50% לביצוע ע"י "קבלן מזדמן".