פסק-דין בתיק א 14178/01

      מבוא

1.        התובעת ילידת 1950 אשר נפגעה ביום 1.8.00 בתאונת דרכים הגישה תביעה כנגד הנתבעים לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לה באותה תאונה, בין הצדדים אין מחלוקת בשאלת האחריות אלא רק בשאלת גובה הפיצוי לו זכאית התובעת.

2.        פרופ' מיכאל סודרי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בדק את התובע ועל פי חוות דעתו לתובעת הגבלה בתנועתיות כתף שמאל המגיעה לנכות בשיעור של 25% לצמיתות, אלא ש-10% מייחס פרופ' סודרי למצב הרפואי הבסיסי של התובעת עובר לתאונה ורק 15% בגין התאונה נשוא התביעה. חוות דעתו של פרופ' סודרי הוגשה ללא חקירה נגדית.

3.        בישיבת ההוכחות העידה ונחקרה התובעת ולאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

      טענות הצדדים

4.        ראשית, יש לציין כי טענות הצדדים נוגעות כולן לשאלת הנזק בלבד. התובעת טוענת כי

בעקבות התאונה נשוא התביעה נזקקה לטיפולים רפואיים רבים ואינטנסיביים וזאת בשל פגיעה בכתפה השמאלית שגרמה להגבלה ניכרת בתנועות, הפרעה בתחושה ובאצבעות כף היד והגבלה ממשית בתנועות עמוד שידרה מותני עם הקרנה לגפיים התחתונות לרבות רדימות בשוק עד כף הרגל בצד החיצוני.

5.        לאור האמור לעיל, לטענת התובעת נגרמו לה הוצאות כבדות וממשיות שהוצאו לצורך נסיעות והסעות לקבלת הטיפולים, רכישת תרופות, מכשור רפואי, תשלום לרופאים אורטופדיים פרטיים, היזקקות לעזרה צד ג'  וכן בגין טיפולים הידרותרפיים. כמו כן, טוענת הנתבעת להוצאות דומות לעתיד.

6.         בנוסף, חולקת התובעת על קביעותיו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט, בעניין הנכות הרפואית, ובעניין הקשר הסיבתי שבין התאונה לפגיעה בגב התחתון. לטענתה טעה המומחה כאשר קבע את אחוזי הנכות הרפואית והעמידם על 25% תוך שהוא זוקף 10% בגין מצב רפואי קודם. טעות נוספת, כנטען, הינה כאשר קבע האחרון כי הכאבים בעמוד השדרה המותני אינם קשורים לתאונה הנדונה אלא למצב קודם.

7.        לטענת הנתבעים, על בית המשפט לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי במלואה ולבסס את חישוב הנזק בתיק זה על ממצאיה וזאת כאמור, בשל בחירת התובעת שלא להעביר אליו שאלות הבהרה ושלא לזמנו לחקירה נגדית על חוות דעתו ובשל העובדה כי המומחה מונה בהסכמת הצדדים ואין ספק באשר למומחיותו.

8.        עוד טוענים הנתבעים כי התובעת הפריזה בדרישתה לפיצוי כאמור לעיל, לא הרימה את נטל הראיה באשר לפגיעה בעמוד השדרה שאינה מעוגנת בראיות, כלומר, במסמך רפואי כלשהו. ועל כן, מבקשים מבית המשפט שיפסוק כי לכאבים בגב התחתון אין קשר לתאונה. ובנוסף, לפסוק כי התובעת לא הוכיחה את הפסדיה בעבר וכן גם לא הוכיחה אובדן כושר השתכרות לעתיד, ולא לפסוק לה פיצוי כלשהו בראשי נזק אלה.

       דיון והכרעה

        ארוע התאונה

9.        ביום 1.8.00 בשעה 12:34 הגיעה התובעת לחדר המיון במרכז הרפואי בני ציון. בתעודת חדר המיון (נספח א' לתצהיר התובעת) נרשם "מתלוננת על כאבים בכתף שמאל. היום בזמן עליה למונית נחבלה בידה. המונית עשתה רברס ופגעה בידה".  בבדיקה שנערכה לתובעת אובחנה פריקה בכתף, היא טופלה ושוחררה לביתה.

10.    התובעת שהיתה למעשה העדה היחידה במשפט בתצהירה כמו בעדותה העצימה את הארועים מעבר למופיע במסמכים, כך למשל העידה התובעת כי "בתעודת חדר מיון כאשר הגעתי בפעם הראשונה לחדר מיון הגעתי חסרת הכרה", תעודת המיון מתארת חולה בהכרה שאפילו מדברת ומוסרת גרסתה לארוע. התובעת מנסה לייחס פגיעות בגב או בעמוד השדרה לתאונה הנוכחית, אלא שאין ביטוי לכך במסמכים הרפואיים מחדר המיון  והסבריה של התובעת מעל דוכן העדים אינם מקובלים עליי.  לא ניתן לייחס חסר זה לעובדה זו כי היא לא נבדקה, חזקה על רופאי חדר המיון כי יבדקו כל פגיעה הנראית לעין או שעליה  מתלונן הנפגע והתובעת לפי המסמכים לא התלוננה לאחר התאונה על הפגיעה בגב. גם כשחזרה התובעת למיון- ביום 4.8.00 ובהכרה מלאה כל תלונותיה מתמקדות בבעית הכתף (נספח א2 לתצהיר התובעת).

       הנכות הרפואית

11.    פרופ' מיכאל סודרי מונה כמומחה מטעם בית המשפט, המומחה בחן את מגבלות ותלונות התובעת בקשר לעמוד השדרה המותני והגיע למסקנה כי "הכאבים בע"ש אינם קשורים לתאונה" מאחר והתובעת סובלת מדלקת פרקים מזה שנים רבות וכבר ביום 26.6.95 אובחנו בצלום הכתפיים הסתיידויות ושינויים ניווניים בראשי ההומרוס. פרופ' סודרי ייחס  10% משיעור הנכות לעברה הרפואי של התובעת וקבע כי נכותה בגין התאונה הינה 15% בגין הגבלה בתנועתיות כתף שמאל, לפי תקנה 41(4) לתקנות המל"ל.

12.    התובעת ויתרה על חקירתו הנגדית של המומחה (לאחר שכבר הפקידה השכר עבור עדותו) וגם שאלות הבהרה לא הופנו אליו. לאחר עיון בסיכומי הצדדים ובמסמכים הרפואיים הנני סבור כי חוות דעתו של המומחה פרופ' סודרי משקפת נאמנה את נכותה הרפואית של התובעת וכי מצבה הרפואי של התובעת עובר לתאונה לרבות דלקת הפרקים והשינויים הניוונים מהעבר מחייבים לייחס חלק מנכותה לעברה, אזכיר למשל את מכתבו של דר' רוזנר מיום 30.8.00 (חלק מת/1) לפיו בסמוך ליום התאונה הוא מתאר גם שינויים ישנים וכי לפי נ/3 עובר לתאונה סבלה התובעת מכאבי גב תחתון כבר בשנת 92 (ו-94) ונמצאו בלטי דיסק ב-L4-L5.

13.    אשר על כן הנני קובע כי נכותה הרפואית של התובעת בגין מגבלות תנועת כתף שמאל עומדת על 25%, 15% מתוכם נגרמו בעקבות התאונה.  את כאבי הגב והטענות בדבר הפגיעה בעמוד השדרה לא ניתן לייחס לתאונה.